פלונטר בצינורות

בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יתחדש בשבוע הבא משפטם של אביב אלגור ואיאן דייויס, בפרשת צינורות המזרח-התיכון. בני-הדודים מדרגה שנייה, אלגור ודייויס, בעלי קבוצת 3I, שהחזיקה בשליטה בחברת צינורות, מואשמים בפרשה זו, כי השיגו במרמה מהאסיפה הכללית, תמיכה בכך שיועברו להם דמי-ניהול בהיקף של 250 אלף שקל לחודש.

התובעים, עורכי-הדין יהודית תירוש ואופיר רוטשילד, מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טוענים, כי נעברו עבירות של הטעיית משקיע סביר. ההגנה, מנגד, ניסתה להציג מצג הפוך בתכלית. לטענתם, גם אם מבחינה טכנית הדברים לא נעשו "ביי-דה-בוק", הרי שמבחינה מהותית, ציבור המשקיעים בצינורות המזרח-התיכון, לא רק שלא ניזוק, אלא להיפך, הוא תוגמל כפי שלא תוגמל מעולם, שכן גם בעלי המניות מקרב הציבור נהנו מתוצאותיה העסקיות המדהימות של החברה. זאת, דרך קבלת דיבידנדים, שלא חולקו להם מעולם לפני כן תחת ניהול אחר.

אלגור ודייויס, שלא ברצונם, עומדים גם במרכזה של בדיקת מבקר-המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בפרשת החברה הממשלתית, עשות-אשקלון. השניים שימשו כמממנים של אברהם בורג, יו"ר הכנסת לשעבר, שביקש לרכוש את חברת עשות. לינדנשטראוס המליץ לדון שוב במכירת החברה לבורג, עקב כתב האישום נגד אלגור ודייויס. הנושא מצוי כעת בחקירת משטרה, לאחר שעלה חשד, כי ייתכן שבורג מסר פרטים לא נכונים לרשות החברות הממשלתיות. באחרונה, אגב, פנו אלגור ודייויס לרשות החברות, ואיימו לתבוע בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שנמנע מהם להשתתף במכרז עשות.

בינתיים, התבשרנו אתמול, כי רונן טבקול, שותפו של בורג במכרז על עשות, ירכוש את החברה לבדו. בורג הביע את הסכמתו לכך, בתנאי שיאפשרו לו להצטרף לחברה בתום חקירת המשטרה נגדו בפרשה, בחשד להטעייה לכאורה של רשות החברות בנוגע להסתרת מעורבותם של דייויס ואלגור במימון.

עוד לפני כן, הם ביקשו את עמדתה של רשות החברות, בשאלת התמודדותם על הפרטת תעש ואגרקסקו, בעקבות פרשת עשות. עו"ד אלדד יניב, שפנה בשמם לרשות החברות, טען בפנייתו, כי גם מנכ"ל פז, מודי בן-שך, מואשם בפלילים בפרשת קרטל הגז, ולמרות זאת לא נמנעה ממנו ההתמודדות במכרז בתי-הזיקוק. מקורבי אלגור ודייויס טוענים, כי עשו להם "פסילה גורפת", וכי נהגו בהם בחוסר מידתיות ובחוסר שוויוניות.

אלגור ודייויס עוסקים זה שנים בהבראת חברות תעשייה. צינורות המזרח-התיכון, העוסקת בייצור צינורות פלדה לתחום התשתיות, הייתה אחת החברות שמשכה את תשומת-ליבם, ובשנת 2001 הם רכשו את השליטה בה במשותף עם בני גאון. תחת הבעלות של כור, הגיעה החברה בשנת 2000, להפסד של 47 מיליון שקל.

250% תוך ארבע שנים

עורכי-דינם של אלגור ודייויס - שוקי חורש, אילן סופר, ומשה ישראל - הציגו את התוצאות העסקיות המזהירות של החברה, תחת ניהולם: על-פי הנתונים העסקיים שלה, בשנת 2001, כשדייויס ואלגור נכנסו לניהול, הם הקפיצו את החברה לרווח של כ-35 מיליון שקל. בהמשך, הרווח ירד עד לרווח של כ-18 מיליון שקל בשנת 2005. במהלך השנים 1996-2000, תחת ניהולה של כור, לא חילקה צינורות המזרח-התיכון דיבידנדים לציבור. לעומת זאת, בשנים 2000-2004, תחת ניהולם של דייויס ואלגור, היא חילקה דיבידנד בסך 95 מיליון שקל.

במהלך ארבע השנים שבהן החזיקו אלגור ודייויס בשליטה בחברה, עלתה המניה בשיעור של כ-250%, בעוד מדד תל-אביב-100 עלה באותה תקופה רק בשיעור של 10%. לעומת זאת, בתקופת כור, עלתה המניה בשיעור של כ-8% בעוד מדד תל-אביב-100 עלה בשיעור של כ-60%.

בימים אלה מצויים אלגור ודייויס בביצוע תהליך ההבראה של חברת ויטה, שעליו הם שוקדים זה שלוש שנים. מקורביהם טוענים, כי ויטה, שמפעליה ממוקמים בקריית-מלאכי ובחצור-הגלילית, מעסיקה את רוב האוכלוסייה שם.

מקורבי דייויס אומרים, כי מבחינתו, ההשקעה בישראל היא רק אחוז קטן מעסקיו, וכי השקעתו בארץ נובעת מתוך ציונות. זו גם הסיבה שהוא משקיע בחברות בעיירות-פיתוח. לדבריהם, "כשהחלה החקירה, הוא נעלב עד עמקי נשמתו. הוא נעלב ופגוע. לפי החוק האנגלי, במקרה הגרוע זה היה יכול להיחשב לאירוע אזרחי; ופה הסתערו עליו כאילו היה איזה רוזנשטיין (זאב רוזנשטיין חשוד בסחר בסמים, ה' מ'). יש פה אולי איזה אזור אפור, אבל בטח לא מרמה בנסיבות מחמירות, או עניין שצריך לשבת עליו אצל השופט חאלד כבוב (השופט הדן בתיק צינורות, ה' מ') בין תיק רצח לתיק שוד".

בכתב האישום נטען, כי דייויס ואלגור פעלו תוך מרמה: כשהבינו כי אין באפשרותם לזכות בתמיכת המשקיעים המוסדיים, לאישור הסכם הניהול המבטיח להם שכר חודשי של 250 אלף שקל, וכי ללא תמיכתם לא ניתן יהיה לקבל את האישור, החליטו לפעול במרמה להשגתו.

במסגרת התוכנית, נטען בכתב האישום, הם פעלו כדי שחשבונו של ויליאם הרנדל, חברו של דייויס, ישמש כחשבון-קש שבאמצעותו יוחזקו מניות צינורות המזרח-התיכון שיירכשו, ורק ייחזו להיות מוחזקות על ידו. התביעה טוענת, כי במעשיהם אלה גרמו אלגור ודייויס להכללת פרט מטעה בדיווחים מיידיים בנוגע לאחזקות בעל-עניין בכוונה להטעות את ציבור המשקיעים.

אי-נוחות מדמי הניהול

במהלך המשפט, הוגשה בהסכמה עדותו של בני גאון, שרכש עם אלגור ודייויס את השליטה בצינורות. גאון אמר בעדותו, כי היוזמה לעסקה המשותפת עם 3I באה מצד גיל ליידנר, שהיה ממונה על מכירת הנכסים בכור. לימים, ליידנר עבר לשמש כעד-מדינה בתיק.

לפי עדותו של גאון, אלגור ודייויס היו אמורים להוביל את הניהול, בעוד הוא ישמש יו"ר דירקטורין. לדבריו, במהלך שלוש השנים שהיה שותפו של דייויס, נפגש עימו שלוש פעמים במשרדו ופעמיים במסעדה, לארוחת-ערב, בעת שאלגור הגיע לארץ. "זה היה 'סושיאל', לא מעבר לזה, פגישת נימוסין, נהנינו מקידומה של צינורות ולא מעבר לזה. אין לי שום קשר אישי, לא עם איאן ולא עם אלגור. אני אפילו לא יודע מה הוא עושה באנגליה. אני רק יודע שהוא עושה כל מיני עסקים. הוא דיבר איתי פעם על היי-טק... אין לי מושג".

גאון נשאל מה ידוע לו על דמי הניהול שנטלו דייויס ואלגור, והשיב, כי אלגור ואסתר אלדן, ששימשה מנכ"לית צינורות, ושמואשמת גם היא בתיק, לקחו על עצמם את כל נושא ההולכה וההובלה של זימון אסיפה כללית.

כשנשאל מדוע כל המשקיעים המוסדיים התנגדו להחלטה להעניק דמי-ניהול בגובה 250 אלף שקל לחודש לבעלי השליטה, אמר "לא דיברתי עם אף אחד מעודי, לא התבקשתי לדבר על-ידי אף אחד מהם, לעשות לובי כזה או אחר, דבר שמקובל בדרך-כלל, ולא הייתי בסוד העניין".

זאת, למרות שאלגור אמר בחקירתו, שגם גאון הלך לחלק מהמוסדיים כדי לשכנעם להצביע בעד דמי הניהול.

ליידנר סיפר בעדותו, כי אלגור "ניפנף" אותו, כשהעלה ספק אם יהיה ניתן לסווג את המניות של הרנדל כמניות בלתי נגועות. באשר למכירת מניותיו בצינורות המזרח-התיכון, הוא אמר, כי המכירה סוכמה בינו לבין אלגור. לדבריו, הוא החליט כי הוא רוצה למכור את המניות, ואלגור אמר כי יש להם עניין ברכישתן, שכן הוא ודייויס רוצים להגדיל את אחזקותיהם בחברה, וכן אלגור אמר, כי ידאג שלא יפסיד. ליידנר: "אני לא יודע אם זה נאמר במפורש, אך היה ברור שאם ייגרם לי הפסד, הוא יפצה אותי. זה לא נאמר במפורש על-ידי אביב: 'אני אקנה ממך את המניות'".

מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, אמר בעדותו, כי פסגות העבירה מסר של אי-נוחות מנושא דמי הניהול, וכי ברוב החברות לא נותנים דמי-ניהול לבעלי השליטה. ורמוס ציין, כי העובדה שגם תחת הבעלים הקודמים, כור, ניתנו דמי-ניהול, לא הייתה רלבנטית.

בחקירה נגדית לעו"ד נתי שמחוני, המייצג את עו"ד אבי שץ, הנאשם אף הוא בתיק, אישר ורמוס כי פסגות צפויה לעמוד לדין בפרשת יועצי ההשקעות בבנק לאומי, העוסקת במתן טובות-הנאה ליועצי ההשקעות של הבנק. הסנגורים רמזו, כי גרסתו בחקירה הראשית, המתנגדת חד-משמעית לדמי הניהול, נובעת מכך. "