בג"ץ: לביה"ד הרבני אין סמכות לדון בגירושין - אם אחד מבני הזוג אינו יהודי

בכך למעשה שינה ברק את הפרקטיקה הנהוגה היום, לפיה פונים בני זוג מעורבים - שאחד מהם איננו יהודי והשני יהודי - בבקשה משותפת לבית הדין הרבני האזורי.

פרקטיקה זו קיבלה תאוצה עם העלייה הגדולה מרוסיה וממדינות חבר העמים. בית הדין בדרך כלל הכריז, כי הנישואים של בני הזוג אינם תופסים. מנתונים שנאספו עולה, כי בשנים האחרונות הוגשו אלפי בקשות בהסכמה לבתי הדין הרבניים בארץ להתרת נישואים בין בני זוג מעורבים רובם עולים מרוסיה ובתי הדין הרבניים נעתרו לבקשות והצהירו על בטלות הנישואים.

לעיתים הורה בית הדין הרבני על שינוי הרישום במינהל האוכלוסין מנשוי לגרוש. עו"ד מאיר סרגובי עתר לבג"ץ עתירה ציבורית וטען, כי סמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניינים של זוגות מעורבים מתאפשרת רק לאחר פנייה של נשיא בית המשפט העליון ובמידה שאין פנייה כזו לבית הדין אין סמכות לדון במתדיינים שאינם יהודים.

השופט ברק קיבל את העתירה לאחר שבחודש יולי 2005 נחקק חוק שיפוט בענייני התרת נישואים. החוק הסדיר את העברת הסמכות לדון בבקשות להתרת נישואים במקרים מיוחדים מנשיא בית המשפט העליון אל בית המשפט לענייני משפחה.

עם זאת, אין בחוק כל התייחסות לשאלת סמכותם של בתי דין דתיים לדון בנישואים מעורבים. ברק קובע בפסק הדין, כי סמכותם של בתי הדין הדתיים מותנית בהשתייכות הדתית או העדתית של בני הזוג ואם אחד מהם איננו בן אותה דת לבית הדין אין סמכות שיפוט וכך גם בתי הדין של העדות האחרות בארץ. (בג"ץ 9476/96).