האוצר מתנגד לכניסת בזק לתחום הרדיו הדיגיטלי דרך הקמת תשתיות

התשתית מהווה פלטפורמה לשירותים מתקדמים " החלטה תתקבל בנובמבר ע"י ועדה בין-משרדית

משרד האוצר נוטה שלא לתמוך בכניסה של בזק לתחום הרדיו הדיגיטלי, דרך הקמת תשתיות. ל"גלובס" נודע כי במשרד האוצר מעריכים כי לכניסה של בזק לתחום עלולה להיות השפעה מזיקה על התחרות העתידית בשוק התקשורת, כשתשתית הרדיו הדיגיטלית יכולה להפוך בעוד זמן מה לכזאת המסוגלת לספק גם שירותי תקשורת מתקדמים אחרים.

יחד עם זאת, ההחלטה אם לאשר לבזק השתתפות במכרז תתקבל על-ידי ועדת המכרזים הבין-משרדית (אוצר ותקשורת) שהוקמה כדי לקדם את המהלך, ושר התקשורת אריאל אטיאס, צפוי אף הוא להיות מעורב בהחלטת הוועדה. ייתכן אפוא כי בסופו של דבר בזק תוכל להשתתף במכרז, למרות ההסתייגות במשרד האוצר.

המכרז אמור להתקיים לקראת סוף נובמבר, ועל-פי הערכות יידרשו לזוכה במכרז עוד מספר חודשים עד שיבצע את הקמת התשתית. עלות הקמת רשת רדיו דיגיטלי נאמדת בסכום נמוך יחסית לגודל ההשקעות אליו התרגל עולם התקשורת, כשהוא מוערך בעשרות מיליוני דולר, אם כי בטווח הנמוך מאד שלהם.

מעבר לבזק, גופים נוספים מתעניינים במכרז שייערך, ביניהם ככל הנראה לפחות עוד חברת תקשורת. הקמת רשת רדיו דיגיטלי בישראל אינה מורכבת במיוחד, בשל גודלה הגיאוגרפי של ישראל, מה שמאפשר כיסוי מלא של השידורים באמצעות 15 עד 20 אנטנות בלבד. הערכה היא כי מי שישתתף במכרז יראה לנגד עיניו לא רק את ההכנסות משירות הרדיו לבדו, כי אם את הפוטנציאל העתידי להפוך את התשתית לפלטפורמה לאספקת שירותים מתקדמים, כמו הפצת תוכן מולטימידיה למכשירים ניידים. בנוסף, המכרז להקמת רשת רדיו דיגיטלי צפוי לדחוף את המהלך להפיכת הערוצים 1, 2 ו-10 לכאלה המשודרים על גבי תשתית קרקעית דיגיטלית, אשר צפוי לאיים על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית.

הרדיו הדיגיטלי מסוגל לשדר באופן קרקעי ובאמצעות לוויין. שידור קרקעי מצריך הקמת מערך אנטנות באזור הקליטה ואילו שידור לווייני מצריך רכישת ערוץ מלוויין תקשורת. הרדיו הדיגיטלי מנצל טוב יותר את התדר והוא עשוי לפתור את בעיית התדרים בישראל ואולי לחסל את ההפרעות מהתחנות הפיראטיות. בנוסף, הרדיו הדיגיטלי מאפשר האזנה רצופה לתחנה גם כשעוברים מאזור לאזור. מצב של קפיצה מתדר לתדר ואיבוד האות לא יתרחש בתחנה דיגיטלית.

בארה"ב פועלות כבר מספר שנים, חברות שמספקות שירותי רדיו דיגיטליים. המודל העסקי שלפיו הן עובדות דומה לזה של טלוויזיה רב-ערוצית מסחרית, כלומר תשלום חודשי קבוע עבור מגוון תחנות רדיו שמשדרות ללא פרסומות. לחברה הגדולה ביותר בתחום, XM, היו בסוף 2005 כ-6 מיליון מנויים, לאחר שהוסיפה במהלך השנה עוד 2.7 מיליון מנויים. למפעילה השנייה בארה"ב, Sirius, היו בסוף 2005 3.3 מיליון מנויים.