אף אחד לא אמר אף פעם שיהיה קל לחיות לנצח. יכול להיות שנזדקק לדיאטות דלות קלוריות באופן קיצוני - משהו כמו שעועית אפויה, סרדינים או אבקות חלבונים - ובודאי שנזדקק להרבה זיעה בחדרי הכושר שלנו. אבל אם נוסיף למשוואה גם סיוע נדיב של קידמה רפואית, הרי ששבירת השיא העולמי של 122.5 שנות חיים כבר לא תהיה כזו פנטזיה. יכול להיות שנוכל לחיות אפילו עד 150 או יותר. אולי הרבה יותר.
מספר גדל והולך של מדענים, רופאים, חוקרים, ביו-גנטיקאים וננו-טכנולוגים, רבים מהם עם הכשרה אקדמית ללא רבב, טוענים שהמלחמה נגד ההזדקנות מובילה לניצחון.
האנשים הללו מאמינים שתוחלת החיים יכולה להתארך פלאים, ואפילו שניתן להשיג חיי נצח. היעדים הללו לא רק אפשריים: הם ניתנים להשגה מבחינה מדעית. זאת ועוד, זה יכול לקרות כבר בדורנו או בדור הבא. כלומר לנו, החיים כיום.
"האדם הראשון שיחיה 1,000 שנים חי כבר היום. הוא או היא מצויים על סף גיל 60", אומר אוברי דה-גריי, הגנטיקאי מאוניברסיטת קיימברידג' שהפך לדובר דה-פקטו של התנועה נגד אייג'ינג. לדבריו, "בין אם הם יודעים זאת או לאו, רוב האנשים בני פחות מ-40 היום יכולים לצפות לחיות מאות שנים, להוציא כמובן תאונות והתאבדויות".
הזוי מדי? כמה מדענים אכן טוענים שדה-גריי הוא משוגע אופטימי, אבל רבים אחרים, שלא בהכרח מסכימים לכל התחזיות שלו, הצטרפו לחיפושים אחרי מעיין הנעורים. "אני עובד על חיי נצח", אומר מייקל רוז, פרופסור לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת קליפורניה, שכבר השיג פריצת דרך בהארכת חייהם של זבובי פירות. "לפני 20 שנה, הרעיון של דחיית הזדקנות, שלא לומר מניעתה, היה מוזר והזוי. כיום יש סיבות טובות להאמין שהרעיון אפשרי באופן בסיסי".
הממשל האמריקני החליט שהרעיון מספיק מבטיח, כדי להזרים כספים אמיתיים למטרת התקדמות בתחום הזה. כיום מוזרם מימון פדרלי בקצב של כ-2.4 מיליארד דולר לשנה למחקר "הביולוגיה של ההזדקנות", לא כולל מחקרים על מחלות שבאות עם הגיל, כמו מחלות לב וגידולים סרטניים. למרות ששוחרי חיי הנצח טוענים שנחוץ הרבה יותר מימון, הנתון הזה אינו רחוק מ-3 מיליארד הדולר שהממשל מקצה כיום למחקר כל מדעי ההתנהגות, או 3.5 מיליארד הדולר שהממשל מקציב לנושא בריאות האישה - מעבר לסרטן השד.
הממצאים המסעירים ביותר באים מהמעבדות הגנטיות של אוניברסיטאות גדולות. חלק מהמחקרים מתבססים על הנדסה גנטית, או בודקים איך עכברי מעבדה וזבובי פירות, שחיים כמעט על דיאטת רעב, "מדליקים" מנגנוני אנטי-אייג'ינג שקיימים בגופם, קשורים לגן SIR2. רק בשנה האחרונה, חוקרים בבתי-הספר לרפואה באוניברסיטאות הרווארד וקליפורניה גילו ארבעה "דודנים" של SIR2 שגם להם, כנראה, יש תפקיד בהזדקנות. דייוויד סינקליר, מנהל מעבדת המחקר להזדקנות בהרווארד, מגדיר את SIR2 "קבוצת הגנים האחראיים להזדקנות מהחשובות ביותר שנחשפו עד כה".
גנטיקאים מולקולריים באוניברסיטת דרום קליפורניה הדהימו את עמיתיהם כאשר דיווחו על ממצא שלפיו "מחיקה" של גן שמאריך את תהליך ההזדקנות גרמה, איכשהו, להארכה גדולה של תוחלת החיים. באוניברסיטת וושינגטון, החוקרים הצליחו להאריך את חיי עכברי המעבדה ב-20% באמצעות תגבור נוגדי-חמצון טבעיים. התקווה היא שממציאים כאלו ואחרים יצביעו על הדרך לפתח תרופות מסוג חדש להארכת חיים ולטיפול במחלות שקשורות בגיל כמו סרטן, מחלות לב וסוכרת.
כמובן, לא כולנו רוצים לחיות לנצח או אפילו עד גיל 150. רבים חשים שהחיים יהיו נטולי משמעות או שזה פשוט בלתי אפשרי. ויש גם שאלות פרקטיות: איפה יגורו כולם? מה יקרה לנדרי הנישואין שלנו? איזה בנקים יציעו ראשונים משכנתאות ל-150 שנה?
"כל התמריץ שלנו להשיג משהו בחיים, במסגרת זמן מקובלת, ייעלם", כתב מבקר אלמוני בלוח ההודעות של המלכ"ר "לחיי נצח". לדעתו, "העולם יתמלא בקשישים מוגבלים ובלתי יצרנים, שיזדקקו ליותר משאבים מכפי שהחברה תוכל לייצר".
כדי להתקרב לתוחלת של 150 שנות חיים, המעבדות באוניברסיטאות ובחברות מסחריות יצטרכו לגלות טיפולים אפקטיביים חדשים למחלות של הזדקנות, כמו גידולים ממאירים, מחלות לב וסוכרת. "יכול להיות שנגלה תרופות שיאושרו על-ידי ה-FDA לטיפול באלצהיימר או למניעת התקפי לב גורמות לבני 80 להיראות כמו בני 60", אומר תומאס ג'ונסון, גנטיקאי מאוניברסיטת קולורדו.
ולבסוף - משהו שיכול לקחת עוד 40 שנה: חסידי האנטי-אייג'ינג רואים את היום שבו הננוטכנולוגיה תיחלץ בצורה אפקטיבית לטובת התחום. היום זה רק מדע בדיוני, אך ייתכן שבעתיד רובוטים מולקולריים יוכלו לנוע בתוך גופנו, ולבצע תיקונים נחוצים ואחזקה שוטפת. "קיימים הרבה מאוד רכיבים של הזדקנות, ואנחנו מתקדמים בהיכרות איתם", אומר רוברט פריטאס, חוקר בכיר ב"מכון לייצור מולקולרי" המתמחה בננוטכנולוגיה בפאלו אלטו, קליפורניה. "זה ייקח זמן, ובמונחי טכנולוגיה מודרנית אנחנו עדיין רחוקים עשר שנים מהמצאת הטלפון של אלכסנדר גרהם בל. אבל בעתיד הקרוב, כלומר בשניים עד ארבעה עשורים הבאים, נרפא גם את מחלת ההזדקנות".
"אנטי-אייג'ינג רחוק מדי ומטורלל מדי מבחינת שוק המניות", אומר מנהל בחברת ביוטק גדולה, שחוששת ששמה ייקשר בכלל לתחום הזה. הוא מזכיר שה-FDA לא מכיר בהזדקנות כמחלה, ולכן הוא לא חייב לאשר תרופות אנטי-אייג'ינג, גם כאשר יצוצו. בחברת הביוטק שלו עובדים על תאי גזע למאבק בסרטן וחוקרים גנים כדי למצוא טיפול לטרשת עורקים. מצד שני, הוא אומר, האמת היא שאין בעולם חברת תרופות או ביוטק שלא עוסקת במחקרי אנטי-אייג'ינג בדרגה כזו או אחרת.
מאות חברות מכל הגדלים עוסקות כעת בציד אחר פריצות דרך גנטיות לטיפול במחלות הזדקנות, כשהאוניברסיטאות עוסקות בהרמת המשקולות הכבדות באמת. רבים מהמחקרים האחרונים מצביעים על שני גנים ספציפיים, שמכונים על-ידי החוקרים "מלאך המוות" ו"מעיין הנעורים". לראשון יש חלבון שנראה כמו רצפטור של אינסולין, ששולט על המטבוליזם של הגלוקוזה בגוף. החוקרים משערים שהמטבוליזם הזה, כלומר בעירת הסוכר לצורך אנרגיה של הגוף, פולט זיהום סביבתי שפוגע בתאי גוף ורקמות אחרים, וזהו אחד הסימפטומים של הזדקנות. אם הזיהום יסולק, הגן השני יוכל אולי להאריך חיים.
מנקודת המבט של אוברי דה-גריי מקיימברידג', ההזדקנות היא תופעת הלוואי של החיים. רשת מסובכת של תהליכים מולקולריים ותאיים אינטראקטיביים יוצרת נזק מצטבר עם הזמן לגוף. דה-גריי אומר שיש שבעה סוגי נזק עיקריים, שעל כל אחד מהם ניתן יהיה להתגבר. למשל, במרוצת השנים, חלבונים מסוימים בגופנו נחשפים לריאקציות כימיות, שפוגעות בכל דבר, מגמישות כלי הדם עד שקיפות העין. דה-גריי מציין שניתן כבר לזהות חומרים שיכולים לשבור את הריאקציות הללו. אלטאון (ALT), חברת ביוטק קטנה מניו-ג'רזי, בוחנת כעת תרופה שיכולה לעשות בדיוק את זה. מי שרוצה ללמוד על הבעיות הנוספות שדה-גריי זיהה, מוזמן לאתר האינטרנט www.sens.org.
הביטחון של דה-גריי שניתן להתגבר על כל הבעיות הללו, מוביל אותו לתחזיות האופטימיות שלו. "עד שאדם שהיום בן 60 יגיע לגיל 90, המדע יאפשר לו לחיות עד 125. וכאשר הוא יגיע לגיל הזה, המדע יאפשר לו להמשיך עד גיל 200", הוא אומר. "עד אז, כלומר בעוד 140 שנים, המדע יוכל לסובב לאחור את מחוגי השעון האנושי, כלומר לאפשר לכולנו את הבריאות של גיל 30, ולהאריך את החיים באופן בלתי מוגבל".
"הצהרות כאלה אמנם משכו תשומת-לב לתחום האנטי-אייג'ינג, אך גם עוררו ביקורת חריפה. דה-גריי וטיפוסים שחושבים כמוהו הם "אידיוטים מסוכנים", אומר פרופסור לאונרד הייפליק מאוניברסיטת קליפורניה, זקן החוקרים בתחום האנטי-אייג'ינג בארה"ב. כבר ב-1965 גילה הייפליק שלתאי הגוף יש רגע מתוכנת של מוות. חוקרי אנטי-אייג'ינג מקווים להעלות את הרף הזה. לחוקרים אחרים יש ספקות רציניים.
"אני פשוט לא חושב שחיי אלמוות אפשריים", אומר שרווין ניולנד, פרופסור לכירורגיה בבית-הספר לרפואה של אוניסרסיטת ייל. "דה-גריי והאחרים שמדברים על הארכה דרמטית של תוחלת החיים מתייחסים למדע בפשטנות-יתר, ולא מבינים את היקף המשימה. התוכנית שלו לא יכולה להצליח, מפני שהיא מנוגדת לכל דבר שהוא אנושי".
הנקודה הזו עלולה להפוך את האנטי-אייג'ינג לסמרטוט אדום לפוליטיקאים רבים. קואליציה חדשה, שמכונה "ביו-שמרנות", וכוללת רבים מהמתנגדים ב-2001 למימון פדרלי למחקר תאי גזע עובריים, מובילה התנגדות פעילה להארכת חיים, מסיבות אתיות, מוסריות ואקולוגיות.
עמית המחקר ליאון קאס מ"מכון היזמות האמריקני", שעמד בעבר בראש המועצה לביו-אתיקה של הנשיא בוש, אומר כי "הסופניות של החיים האנושיים היא ברכה לכל אינדיבידואל אנושי". חוקר הביוטק דניאל קלהאן מ"מרכז הייסטינגס" בגאריסון, ניו-יורק, מסכים: "אין טובה חברתית ידועה שנובעת מניצחון על המוות". טיעונים כאלו עלולים לפגוע במאמצים לגייס מימון פדרלי נוסף למחקרי אנטי-אייג'ינג. "אילו אותו סכום שמושקע כיום במחקר איידס, סרטן שד או אפילו סוכרת, היה מושקע במחקר ההזדקנות, היינו משיגים פריצות דרך מהירות יותר", אומר העתידן ריי קורצווייל, מחבר הספר "מסע פנטסטי: חיים ארוכים מדי, חיי נצח".
למרות המכשולים, שוחרי האלמוות ממשיכים להתאמץ, והם משוכנעים שמשימת אחזקת הגוף האנושי בחיים ניתנת לביצוע ממש כמו אחזקת הבית. האם המשימה שלהם דמיונית יותר מהמטוסים הכבדים, פצצות האטום, הלוויינים ושאר החידושים הטכנולוגיים של המאה ה-20? מי שיחיה לנצח ידע. "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
