העליון בהחלטה תקדימית: הארכת ערבויות של חשוד - רק אחרי קיום דיון במעמד הצדדים

כמעט בכל חקירה פלילית, נוהגות רשויות האכיפה לפנות לבית המשפט, בבקשה להטיל ערובות על החשוד, לצורך הבטחת המשך התייצבותו לחקירה ולמשפט. הערובות כוללות, בדרך כלל, חיוב של הפקדה כספית נכבדת או ערבות בנקאית, העמדת ערבים נוספים וכן צו איסור יציאה מהארץ.

כל עוד לא הוגש כתב אישום נגד החשוד, יפקעו הערובות כעבור 180 ימים, אולם ביהמ"ש יכול להאריך התקופה ב-180 יום נוספים, באישור תובע, וב-90 נוספים באישור היועץ המשפטי לממשלה. במידה שלא מתבקשת הארכה - הערובות פוקעות אוטומטית.

החוק קובע, כי דיון בהארכת תוקפם של ערובה ותנאי שחרור של חשוד יתקיים במעמד הצדדים. ואולם בפועל, בתי המשפט נהגו להאריך ערבויות מבלי ששמעו את עמדת החשוד. במקרה זה, ביקשה רשות המיסים להאריך את תוקף הערובות והתנאים המגבילים שהוטלו על ניסים חלידו, בכיר ברשות המיסים החשוד בעבירות מס, ושל אשתו ואחיו, החשודים שסייעו לו.

עוד בטרם חלפו 180 יום וכשעדיין לא הוגש כתב אישום, ביקשה המדינה להאריך את תוקף הערבויות. ואולם, יומנו של בית משפט השלום היה עמוס ולכן הדיון במעמד הצדדים נדחה, אך השופטת דניאלה שריזלי קבעה שהערבויות ימשיכו להיות בתוקף עד להחלטה סופית.

חלידו עירער למחוזי, באמצעות עוה"ד קובי גולדמן ובועז פינברג, ממשרד גולדמן-ברון, אך הערר נדחה ע"י השופטת נגה אוהד. הם עירערו לעליון, והפעם השופטת אסתר חיות קיבלה את הערר, וקבעה כי אי-קיום הדיון במעמד החשודים, שהוא עיקרון יסוד העומד לזכותם כחלק מ"הליך הוגן" לו הם זכאים, מהווה פגם היורד לשורשו של עניין, עד כדי ביטול ההחלטה.

לדבריה, הוראת החוק הקובעת חובת דיון במעמד הצדדים "נועדה להגשים את זכות היסוד העומדת לחשוד להליך הוגן ובית המשפט אינו רשאי לסטות מהוראה זו". היא קבעה, שהתנהלות בית משפט השלום היתה פגומה, גם משום שעל הדיון היה להיערך בתוך תקופת הערובה, ולא אחרי שפקעה. עוה"ד גולדמן ופינברג אומרים, כי ההחלטה תביא לשינוי בהתנהלויות הפרקליטויות הפליליות ובתי המשפט בתחום. (בש"פ 4586/06).