היו כנים עם עצמכם ואימרו: תודה רבה לך, קובי אלכסנדר!

לקרוא ולא להאמין. אחרי שהרים חברה כמעט מכלום לשווי של 4.3 מיליארד דולר, כשבדרך - בתקופת הבועה - היא כבר נגעה ב-20 מיליארד דולר, קובי אלכסנדר מואשם בפגיעה במשקיעים בחברה.

עם תפיסתו בנמיביה אמר מרק ג'יי מרשון, העוזר למנהל הראשי של ה-FBI בניו יורק: "חלקו לכאורה של אלכסנדר בבקדייטינג פגע בבעלי המניות של קומברס והונה משקיעים פוטנציאליים. ההונאה השפיעה על השורה התחתונה של דו"חות החברה על ידי זיוף הרווחים. התנהגותו לכאורה איננה חוקית".

אם זה לא היה עצוב אפשר היה להתפקע מצחוק כי כאשר מחטטים מעט בעובדות, דבר אחד ברור מעל לכל ספק: הפעולות של קובי אלכסנדר עזרו לחברה. למעשה, כל מה שאלכסנדר ניסה להשיג בפשעיו לכאורה הוא לספק את הצרכים הגדלים של וול סטריט. בעידן שבו הרווח למניה הוא חזות הכל, המטרה של אלכסנדר הייתה להכות את התחזיות.

איך עושים את זה? מחפשים מועד בחודש האחרון שבו המניה הייתה בשפל ובינגו - זה יהיה התאריך הרלבנטי להקצאת האופציות. התאריך עצמו פחות חשוב, מה שחשוב הוא מחיר המימוש שמעט יותר נוח למנהלים ולעובדים. אפשר היה לעשות את זה מבלי לשנות את התאריך. אין שום בעיה להקצות ביום מסוים אופציות במחיר נמוך ממחירה בבורסה. אלא שאז, ההטבה הזו הייתה נרשמת בספרים וזה היה יכול לעלות בסנט ואולי שניים ברווח למניה. בקיצור הליכה בדרך החוקית הייתה עלולה לפגוע במחיר המניה בעוד שהפעולה של אלכסנדר נועדה למנוע את הפגיעה הזו.

הקצאת האופציות בבקדייטינג אמנם תרמה ישירות לאלכסנדר מעל 6 מיליון דולר, אבל תרמה הרבה יותר לכל המעורבים האחרים - מנהלים ועובדים. נכון, 6 מיליון זה לא כסף קטן גם למי שיש לו מעל 200 מיליון דולר, אבל צריך להיות פתי כדי להאמין שהוא עשה את זה מתאוות בצע. אנחנו נוטים להאמין שהדינמיקה וקצב האירועים היו חזקים מכל. פשוט, מקצים אופציות בבקדייטינג, אז מקצים גם לאלכסנדר, שחטאו הגדול היה ההשתעבדות לכללים של וול סטריט.

לא צדיק ולא שה תמים

ואלכסנדר, חייבים לומר, היה עבד מהסוג האהוב על האנליסטים והמשקיעים, אולי בגלל שלא מדובר בטכנולוג אלא בבנקאי השקעות מיסודו, שחי ונשם בורסה הרבה לפני שידע מה זה תא קולי. אלכסנדר סיפק את הסחורה עשרות רבעונים רצופים, כבר לפני רכישת המתחרה בוסטון טכנולוג'י בשנת 1998 וביתר שאת אחריה. וול סטריט ציפתה לרווח של 40 סנט למניה ואלכסנדר נתן לה 42 סנט. וול סטריט ציפתה ל-45 סנט והנה אלכסנדר מדווח על רווח של 46 סנט. כמעט תמיד מעל הרף העליון, אם כי כשהתחילו הגמגומים בתחום התקשורת בשנת 2000, החלה החברה רק לעמוד בטווח האנליסטים. שבאמצע 2001 הייתה הפעם הראשונה שבה החברה פספסה בגדול.

מה שאנחנו רוצים לומר זה לא שאלכסנדר הוא צדיק ובטח שלא שה תמים. המעשים שעשה אולי בלתי נסלחים, ועוד לא הזכרנו את הרשימה הפיקטיבית של העובדים שקיבלו אופציות רק כדי שיהיה מאגר של אופציות לשעת הצורך. אלכסנדר ומקורביו טוענים גם כאן שזה נעשה למען החברה. האופציות האלו ניתנו מיד לעובדים חדשים שהגיעו לקומברס או עובדים שקומברס מעוניינת לצ'פר וזה כמובן עדיף על מצב שהעובדים צריכים לחכות כמה חודשים טובים עד שמתגבשת תוכנית אופציות. ברור שזה לא חוקי וברור שאלכסנדר והצוות המעורב בעניין בחברה צריכים לשלם על זה, אבל אנחנו בטוחים שבמכלול המעשים והאירועים, המשקיעים בקומברס צריכים בכל זאת להגיד תודה לאלכסנדר.