תוכנית ספדיה: מדברים על הבנייה, שכחו את התשתיות

ארגוני הירוקים יוצאים נגד היקף עבודות התשתית הקשורות לתוכנית הפיתוח במערב ירושלים; "כל תוכנית תשתית היא חלק ממכלול - נדרשת בחינה מקיפה"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אמורה להכריע השבוע (ג') בתוכנית מערב ירושלים, המכונה גם תוכנית ספדיה, למגורים ותעסוקה, תוכנית שיש לה השלכות דרמטיות בהיבט של פיתוח תשתיות. הרי מערב ירושלים, הנחשבים לאזור רגיש ומיוחד במינו מבחינה נופית, צפויים להפוך בשנים הקרובות למסדרון תשתיות אגרסיבי, כאשר בניית 20 אלף יח"ד היא רק חלק ממערך התשתיות הכולל.

הביקורת המופנית כלפי המועצה הארצית לקראת החלטתה היא, שאין לדון בתוכנית ספדיה כתוכנית נקודתית, אלא לבחון את התוכנית בהיבט הכולל של פיתוח התשתיות הנלוות, הקשורות ישירות לתוכנית, ולפיתוח התשתיות בכלל באזור מערב ירושלים והרי יהודה.

במסמך שערכה החברה להגנת הטבע מפורטות תוכניות מערכות התשתית בשטח הרי ירושלים. התשתיות העיקריות הן: כביש 9 - כביש הכניסה לעיר ממחלף מוצא ועד לחיבור עם כביש בגין באזור שכונת רמות; כביש 16 - כביש הנמצא בהליכי תכנון ואישור, כביש זה הוא כביש שאמור לחבר בין מחלף מוצא לצומת בית בכביש 4; כביש הטבעת המערבית - גם הוא נמצא בהליכי אישור סטטוטורי ואמור לחבר בין כביש מס' 1 לכביש 39 שבתכנון, ולהוות עורק מרכזי לכל הציר מערב-דרום העיר.

פרויקטים תשתיתיים נוספים שנמצאים על סדר היום הם כביש 39 - כביש בינעירוני, שאמור להיות ציר שיחבר בין דרום ירושלים לדרום הארץ. וכן פיתוח תשתיות של קו מים חמישי לירושלים, קו חשמל, קו רכבת מהירה 1 A וקו הולכה לגז הטבעי.

חלק מהפרויקטים הנ"ל עומדים בפני עצמם ואינם קשורים למדיניות התכנון והפיתוח של ירושלים. הביקורת המושמעת נגד המועצה הארצית היא, שאין לאשר את תוכנית מערב ירושלים מבלי לתת את הדעת להיבט הכולל של פיתוח תשתיות בהרים.

מבחינת תוכנית ספדיה, התשתית הישירה הקשורה לפרויקט היא כביש הטבעת המערבי. תוכנית ספדיה נדונה במוסדות התכנון המסורתיים, כלומר הוועדה המחוזית ירושלים והמועצה הארצית, ואילו תוכנית כביש הטבעת המערבית נדונה בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). שתי התוכניות, השלובות זו בזו, נדונות במסלולים נפרדים.

אברהם שקד, רכז שמורות הטבע בהרי יהודה של החברה להגנת הטבע, אומר: "כל אחת מהתוכניות לפיתוח התשתיות הן חלק ממכלול שלם, ולכן נדרשת בחינה סביבתית מקיפה וכוללת. לכל אחת מהתוכניות לבנייה ולתשתיות יש משמעות סביבתית ניכרת, וביחד השפעתן הסביבתית היא דרמטית".

יעל אלישיב, רכזת הקואליציה למען שימור הרי ירושלים, אמרה ל"גלובס": "הבעיה המשמעותית ביותר היא, שהופכים את כל הרי ירושלים לפרויקט תשתית אחד גדול, ועובדה זו אינה באה לידי ביטוי במערך השיקולים של המועצה הארצית. ישנם פרויקטים כמו גדר ההפרדה, קו המים, קו החשמל וקו הביוב, שהולכים לגרום להרס משמעותי".

אלישיב מוסיפה, כי לעצם תוכנית כביש הטבעת המערבית, אין צורך בקידום הכביש ללא תוכנית ספדיה. הבעיה היא, שהדיון בתוכנית ספדיה אינו מתייחס לתוכנית מערב העיר, כיוון שזה בסמכותה של הות"ל. יש חוו"ד משפטית של משרד הפנים הקובעת, כי המועצה הארצית אינה מוסמכת לדון בכביש כחלק מהתוכנית.

עו"ד בנג'י היימן, המייצג את הקואליציה, אמר ל"גלובס": "הקואליציה תיאבק בבג"ץ בעניין הזה, כי מוסד תכנון לא יכול לקבל החלטה על שכונות מבלי שהוא שוקל גם את ההשלכות התשתיתיות. נוצר מצב מגוחך, שאומרים שהמועצה הארצית דנה רק בצד של שימושי קרקע, אבל לא בתשתיות שאמורות לשרת את אותם שימושי הקרקע. יש השלכות והשפעות מאוד גדולות בין הבנייה המתוכננת לתעשייה ולמגורים לבין התשתיות".

יוזמי התוכנית, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, משוכנעים שתוכנית מערב העיר היא תוכנית אסטרטגית חיונית לחיזוקה של העיר. התוכנית אמורה לתת פתרון לבעיות יסודיות, כמו עצירה של מגמת ההגירה השלילית, יצירת מסה של מלאי דירות שישפיע על רמת המחירים, כאשר פיתוח התשתיות, הן חלק מהצרכים.