לך תבנה מדינה: אוניברסיטת תל-אביב

"תוכנית בית הספר מעמידה את האדריכלות כדיסציפלינה תרבותית - חברתית וטכנולוגית", אומר הלל שוקן, ראש בית ספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. לדבריו, מטרת בית הספר, הפעיל כבר 12 שנה, "להקנות לתלמיד השכלה אקדמית וידע מקצועי גם יחד. חינוכו והכשרתו של האדריכל נעשה תוך מיזוג של הבנה באדריכלות והאמנויות הפלסטיות, מהותן ותולדותיהן, עם ידע הנדסי והשכלה כללית במדעי החברה והרוח".

בתחרות השיווקית על מודעות הצרכן-הסטודנט נמצאת אוניברסיטת תל-אביב במקום השלישי ברשימה, אחרי הטכניון ובצלאל. לעומת זאת, מזכיר שוקן, היא נהנית מהמקום הראשון אליו נוהרים צעירי המדינה: "אנחנו לא מרגישים את הפער במודעות הציבורית לבית הספר. הביקוש רב אצל כולם ובתל-אביב מתקיים החוק הידוע מעולם העסקים - מיקום, מיקום, מיקום".

לדברי שוקן, למרות התדמית השונה, ההבדלים בין בתי הספר השונים לאדריכלות מעטים. "אם האדם הוא תבנית נוף מולדתו, בתי הספר הם תבנית נוף מוריהם - והמורים שמלמדים בכל בתי הספר, בחלקם הגדול, יוצרו בפס הייצור של הטכניון. גם אלה שמלמדים בבצלאל וגם בוויצ"ו. כך שבינתיים זה מעגל שמזין את עצמו. לכן, במקצוע העיקרי שמלמדים, הגישה מאוד אחידה ודומה בכל המוסדות, ולי יש ביקורת על כך לאורך השנים. כעת, כראש בית ספר, אני מנסה לעשות שינוי".

גלובס: מה השינוי?

שוקן: "הלימוד בסטודיו בדרך כלל נעשה משנה ראשונה ועד לאחרונה. זה כמו להתייחס לילד בן שלוש בדיוק כמו לילד בן 15".

- לפי ההשוואה הזו, גם סטודנט שמסיים את לימודיו הוא עדיין מתבגר ולא בוגר?

"הדעה הרווחת בין המורים גורסת, שמי שמסיים בית ספר לאדריכלות אינו אדריכל, אלא אחרי שעבד 5 שנים אצל אדריכל ותיק - אולי. בשיטה שאנו עובדים בה יוצא בוגר צעיר ומרגיש שהוא אדריכל לכל דבר. ממש פרנק גרי.

אבל לימוד ארכיטקטורה הוא כמו לימוד נגינה. כשמתחילים מלמדים אותנו להסתדר עם הכלי, לרכוש מיומנות בסיסית וקואורדינציה. באדריכלות הכלים הראשוניים הם שפה אדריכלית - השפה שבאמצעותה התלמיד מתאר את המרחב התלת-ממדי בשרטוטים דו ממדיים. הכלים האלה הם טכניקה אדריכלית. לפני שאפשר לעשות מוזיקה צריך להתגבר על בעיות טכניות".

- אז אתה מייבש אותם בשנים הראשונות?

"אני מקווה שלא. אבל התפקיד שלי הוא לא לבדר ולהסעיר את רוחם - לפחות לא מייד - אלא לדאוג לכך, שיקבלו את מה ששילמו עבורו שכר לימוד וחמש שנים של עבודת פרך. להסעיר מראש זו טעות. אני רוצה לראות את הסטודנטים בכל שנה נסערים קצת יותר. בשנה החמישית שיתלהבו".

- אתה רוצה אנשים שיודעים לעבוד ולא וירטואוזים?

"וירטואוז הוא בעל כשרון טכני. לפעמים אני רואה התפתחות ולפעמים אני לא רואה אפילו הברקה. אני יכול ללמד כל אדם לנגן בפסנתר, אבל לא יכול להפוך כל אדם לדניאל ברנבוים".

- מה הייחוד שלכם, בתחרות מול בתי הספר האחרים?

"תוכנית הלימודים שלנו לתואר היא העמוסה והתובענית ביותר מבין בתי הספר, מתוך דרישה לרוחב אופקים אקדמי. באוניברסיטה יש מגוון עצום של תחומי ידע, ואנחנו נעזרים בפקולטות ובמחלקות אחרות, כדי לבנות תוכנית לימודים יותר מגוונת ובין-תחומית. הנהגתי גם שיטת ציונים שמרגיזה את הסטודנטים, זו לא סתם קשיחות זה עניין של עמידה על סטנדרטים. אני חושב שהבוגרים בסופו של דבר מרוצים".

- יש לכך משמעות בקבלה לעבודה?

"אני חושב שלא. אדריכלים מסתכלים על תיק העבודות. אולי בעתיד, אם יבוא סטודנט ויגיד אני בוגר בהצטיינות של בי"ס עזריאלי, המעסיק יגיד אני אפילו לא צריך לראות תיק עבודות".

- אתה רוצה לאתר כוכבים?

"בהחלט כן. אנחנו התרגלנו במשך הרבה שנים להיות 'מדינת הטכניון'. יש מקום לטענה, שאנחנו לא צריכים רק וירטואוזים אלא גם אדריכלים שיעבדו אצלם. היום המצב שונה ואני חושב שיש מקום לקיים תוכנית לימודים למצויינים בארכיטקטורה - זה אומר שלא כל אחד שנכנס לבי"ס לארכיטקטורה גם מסיים. כיום זה לא קיים, אני חושב ששיטת ההערכה של העבודות תציף את המצויינים.

"יש איזו תפיסת עולם שאומרת, שהזוהר נמצא במוזיאונים ובמבני ציבור, ואני חושב שאדריכל טוב יכול לתכנן גם לול תרנגולות טוב יותר. אני רוצה לאתר את המצויינים וליצור מצב שאנשים יידעו שיש מוסד שקשה לשרוד בו, אבל אם שרדת יש לך תוית אמיתית של מצויינות - לא ריקה מתוכן. כמו שאומרים שמהרווארד ביזנס סקול יוצאים הטובים ביותר - יש להם כנראה דרך לגרום לכך שישרדו הטובים. ושם מספרים שחברות באות לסטודנטים עוד בזמן לימודיהם ומציעות להם מלגה, כדי להבטיח שיעבדו אצלן בסיום הלימודים.

אני רוצה שאדריכלים יבואו לבתי הספר ויבחרו מראש את הטובים ביותר".

כמי שמנהל גם משרד אדריכלים עצמאי, שוקן מעיד שהוא מעסיק מעט מתמחים, כי "בעבודה אין לי זמן ללמד". לכן הוא מעוניין בבוגרים שיודעים את העבודה ומוכנים להתפתח ולקחת יותר ויותר אחריות. לדבריו, הסינון האיכותי נמצא באחריות בתי הספר, שכן רישום אדריכלים לאחר תקופת ההתמחות המוגדרת בחוק - שלוש שנים, הוא די אוטומטי.

- היית רוצה להוציא סטודנטים להתמחות מקצועית בענף לפני סיום לימודיהם?

שוקן: "אני מאוד בעד זה - אבל זה צריך להיות רוחבי, בתיאום עם הגדרות העבודה של כל בתי הספר ובתמיכת משרד העבודה והאדריכלים בשטח. הייתי משלב year out בשנה שלישית. אבל בינתיים ברור שאני לא יכול להוסיף לסטודנטים שלי שנת לימוד עודפת שלאחרים אין".