המעבדה של פרידמן

העולם הכלכלי נפרד בסוף השבוע האחרון ממילטון פרידמן, אחד התיאורטיקנים ומעצבי הכלכלה המודרנית החשובים בדורו - חתן פרס נובל בתחום בשנת 1976. פרידמן שנולד בברוקלין, ניו-יורק, בשנת 1912, הלך לעולמו בגיל מופלג של 94. את תקופת חייו ופועלו נוכל להתחיל לסכם בכך שהאיש ראה וליווה למעשה את התפתחות האסכולה המאקרו-כלכלית במלואה. מהמשבר הגדול בארה"ב בשנת 1929, דרך כלכלת המלחמה באמצע המאה הקודמת, התאוריה הניאו-קלאסית של קיינס, עד בעצם להתגשמות ויישום התאוריה שלו, זו החותרת ל"משק פתוח/חופשי". במשק כזה מתקשרים היצע הכסף, שיעורי הצמיחה ואחוז האינפלציה.

העולם הכלכלי הגלובאלי של היום הוא התגשמות המודלים של פרידמן. המצב בו המערכת הבנקאית היא האוחזת האחרונה בשרשרת המשקולות המאקרו-כלכליים, ובו נגידי הבנקים הם שומרי הסף של היציבות הכלכלית וערך המטבע, פרידמן יכול להפרד מהעולם בשקט ועם תחושת הצלחה. הוא ראה וידע את כול זה לפני כולנו. הוא חזה את זה וידע לתאר ולכמת את זה בצורה פשוטה ועיניינית.

עד לחילחול התאוריות שלו אל הכלכלות, נסוב כאמור העולם הכלכלי סביב התאוריה הניאו קלאסית של קיינס שבסיסה נסמך על הממשל כזה המשפיע ביותר על התפתחות המשקים. שלטון כלכלי ריכוזי ותקציבים ממשלתיים היו המפתח לקביעת רמות התוצר, לשליטה בשינוי במחירים וברמות התעסוקה. התיאור התמציתי ביותר למעבר העולמי בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 מהתאוריה של קיינס לזו של פרידמן יכולה גם להיות מאופיינת ככוחות הכלכליים הפועלים במשק סגור (קיינס) מחד ואלא הפועלים במשק פתוח (פרידמן), מאידך. כאשר המשותף לשניהם הוא ההסתכלות המצרפית על הנתונים במשק וההבנה כי ברמת המאקרו לא תמיד פועלים אותם הכוחות כמו ברמת המיקרו.

המעבר ממשק סגור למשק פתוח הוא הוא (לצערנו) הקשר הישראלי לתורה של פרידמן. הרבה מאוד מילים נשפכו לתיאור המהפך הפוליטי שהתרחש במדינה בשנת 1977. לא הרבה מתייחסים אל ה"מהפך" ההוא גם כשינוי כיוון כלכלי-לאומי שהתרחש במקביל ובעיקבות אותו מהפך פוליטי. לא נעים להגיד, אולם בשנים ההן ובאלה שלאחריהן (שנות ה-80) סבל המשק הישראלי קשות מאימוץ התיאוריות הפרידמניות שמשמעותן הראשונה היתה ניוד המטבע וקביעת היצע הכסף על ידי הבנק המרכזי. ישראל היתה אז למעשה המעבדה של פרידמן וכמו שקורה לעיתים בניסויים ראשוניים של תאוריה מוצלחת - הניסוי נכשל.

פתיחת התימחור של המטבע המקומי במצב בו המשק היה עדיין ריכוזי ולא יעיל מבחינת הקצאת משאבי ההשקעה היתה בעוכריה של המהפכה ההיא. גם המצב לאחר מלחמת יום הכיפורים, בו תקציבי הביטחון והרווחה (סעד) עלו באופן משמעותי ורציף, לא עזרה לסיכויי ההצלחה של המדיניות של פרידמן שמייחלת למיעוט בהתערבות ממשלתית במקביל להסתמכות על כוחות השוק גם בבחירת אפיקי ההשקעה מניעי הצמיחה. עוד מרכיב שלילי במבנה הכלכלה הישראלית התפתח באותם שנים כששוק העבודה החל להסתמך יותר ויותר, לאחר מלחמת ששת הימים, על כוח העבודה הפלשתינאי הזול - מצב שהפר את האיזון בתשואה השולית על כל סוגי ההון.לזכרון כולנו, זה נגמר במשבר כלכלי-אינפלציוני עמוק שנבלם באמצע שנות ה-80 רק על ידי עצירת ניוד המטבע והחלפת כל היצע הכסף היו אלה ימי ה"שקל החדש", ותוכניות ועיסקאות החבילה של מודעי.

היום שלא כמו אז חזר המשק הישראלי אל קידמת הבמה של הכלכלות המובילות ביישום תאוריות המשק החופשי של פרידמן. השקל חזר להתנייד בחופשיות, ללא רצועות ניוד וללא הגבלת חשבונות במטבעות הזרים. היום כבר הריכוזיות של גורמי השלטון במשק ירדה באופן ניכר וגם תקציבי הרווחה והביטחון לוקחים חלק קטן יותר מסך התקציב הממשלתי הכולל.

לזכותו של פרידמן יאמר כי המודל שלו חילחל בהצלחה (או בפחות זעזועים מאצלנו) במשקים אחרים משמעותיים וחשובים מזה הלוויני שלנו. ממשלי רייגן בארה"ב ומרגרט ת'אצר מעבר לים, בבריטניה, יישמו את מדיניותו בשנות ה-80 ובתקופתם היה הקפיטליזם במלוא עוצמתו.

אז החלו להתבהר הכשלים החברתיים האמיתיים במודל. שלא כמו המשק הישראלי של שנות ה-70/80 שנכשל ביישום התורה כשהוא עדיין לא בשל מבנית ותפעולית למשק פתוח, הכשלים האמיתיים של מודל השוק החופשי התגלו כשהוא יושם בכלכלות החזקות, דוגמת ארה"ב ובריטניה. במעבר שהן עשו בין המדיניות הפיסקאלית של קיינס למדיניות המוניטרית של פרידמן נשכח בצד תפקידה של הכלכלה המודרנית בהבטחת הרווחה, הסעד ואיכות החיים של כלל האזרחים. אי השיוויון הגואה בימינו בעולם המערבי הקפיטליסטי, הוא הרעה החולה של המדיניות והכתם על תורתו של פרידמן. הגורו הבא של עולם הכלכלה יצטרך, ככל הנראה, ללכת לפחות צעד אחד אחורה על מנת למצוא מנגנון חדש, מאוזן וצודק יותר.

זיכרון המשבר הכלכלי החריף ההוא בישראל בסוף שנות ה-70, תחילת ה-80, נמצא עדיין עמוק בתוך ההכחשה הפנימית בה לעיתים קרובות פועלת המדינה שלנו. גם השיוך של התאוריות של פרדימן שנכשלו כישלון חרוץ בארץ הקודש באותם ימים, הודחקו לקרן זווית. אולי היום ניתן לבחון את הדומה, השונה וכיברת הדרך שעשה המשק בין התקופה ההיא בסוף שנות השבעים לימינו אנו. ניתן גם להסתכל על המשקים החופשיים האחרים וללמוד מהם איך ניתן לתקן או לצמצם את הכשלים של התאוריה שמפתחה ומגדירה הלך בסוף השבוע שעבר לעולמו.