איזו מאמי

מה קורה למאמי שימאזאקי? 10 שנים אחרי שהגיעה לכאן והפכה לפנים של להקת 'בת שבע', מעלה שימאזאקי, הרקדנית היפנית המיוחדת, מופע חדש במסגרת פסטיבל המחול 'הרמת מסך', שייפתח ביום רביעי הקרוב. בשנה האחרונה היא הספיקה לחזור ל'בת שבע' אחרי שנתיים הפסקה, להיפרד מבן זוגה לחיים וליצירה, המוסיקאי שלומי פריג', וליצור את המופע 'סודה', שיעלה השבוע.

שימאזאקי, ילידת טוקיו, הגיעה ל'בת שבע' לאחר שכבר רקדה במספר להקות בגרמניה ובאיטליה, ולמדה בבית הספר למחול של הכוריאוגרף הנודע מוריס בז'אר. רגע לפני שהחליטה לעזוב את עולם המחול היא פגשה את אוהד נהרין, במסגרת סיבוב הופעות שערכה 'בת שבע' בטוקיו, ומאז היא כאן.

את פריג' היא פגשה במסגרת אירועי 'אנאפאזה במדבר', בהם מעלה הלהקה את היצירה תחת כיפת השמיים בפארק תמנע, שליד אילת. בתם המשותפת, לין, היא היום בת שלוש.

" החלטת שאת רוצה לגדל את הילדה בישראל?

"זו לא הייתה החלטה מכוונת. הדברים פשוט קרו מעצמם. היום, כשהילדה גדלה כישראלית, אני שלמה עם ההחלטה הזו. אני קשורה מאוד ל'בת שבע' ויש לי כימיה טובה מאוד עם ישראל. כשהגעתי לכאן באמת חשבתי שגרים פה אנשים עם כאפיות שרוכבים על גמלים, אבל היום יש לי פה הרבה חברים שעוזרים ואני אפילו כבר יודעת עברית".

" איך את מתמודדת עם התפקידים של רקדנית במשרה מלאה ואמא?

"גליתי שכשיש לך ילדים אתה הופך להיות יותר חזק ומסוגל להספיק הרבה יותר דברים. במקום לקחת ממני אנרגיה, אני מרגישה שלין נותנת לי אנרגיה לחיים, והאנרגיה הזו מגיעה גם לריקוד. האמהות הפכה אותי לאדם רגוע והורידה ממני המון מתחים, שהיו קיימים בתקופה המוקדמת שלי ב'בת שבע'. דווקא בגלל שיש לי בבית מישהו מאוד חשוב, אני מרגישה פתוחה יותר לעבודה בסטודיו".

'סודה' הוא דואט תיאטרלי בשילוב עם עבודת וידיאו. המופע עוסק במערכת יחסים זוגית, שבה תחושות שלא באו לידי ביטוי בעבר מוצאות פורקן דרך הדיאלוג התנועתי בין הרקדנים. "הרעיון לעבודה הגיע מהספר החדש של הסופר הרוקי מוראקמי (מחבר רב המכר 'יער הנורווגי', ג.ר.) שעוד לא תורגם לעברית ונקרא 'קפקא ושור'", מספרת שימאזאקי. "אבל מכיוון שעבדתי על היצירה לאורך השנה האחרונה, אפשר להרגיש בתוכה גם את מה שעברתי מבחינה אישית. זו לא המחשה של סיפור פירוק הזוגיות שלי, אבל ברור שלדברים הייתה השפעה. גם חברים קרובים שראו חלקים מהעבודה, דיברו איתי על כך שאפשר לראות את הקשר בין הדברים".

" למה 'סודה'?

"יש לי חבר שכל כמה חודשים מחליף את המשקה שהוא מציע לאורחים שבאים אליו. תקופה ארוכה הוא הגיש מיץ אשכוליות. קצת לפני שהתחלתי לעבוד על היצירה, הוא התחיל להגיש סודה, והיינו מתבדחים שעכשיו זו 'תקופת הסודה'. כך שבעצם השם לעבודה מסמל את התקופה בה היא נוצרה".

פסטיבל 'הרמת מסך', שייפתח ביום רביעי ויימשך כשבועיים, נועד להעניק לכוריאוגרפים עצמאיים אפשרות להעלות יצירות חדשות, ולשחרר אותם מהקשיים הכלכליים והלוגיסטיים הנלווים להפקת מופע. המנהל האמנותי של הפסטיבל השנה הוא מיקי גורביץ', המנהל האמנותי של תיאטרון 'החאן' הירושלמי.

בין המופעים המסקרנים שיעלו השנה ניתן למנות את 'קזוארות' של רננה רז, אחת הכוריאוגרפיות הצעירות המבטיחות והעקביות שפועלות בישראל. היצירה מתארת "שבט נשים" ונראית שונה מאוד מעבודותיה הקודמות. מעניין יהיה לראות גם את '10 דקות' של רונית זיו במסך 2, יצירה העוקבת אחר רצף אירועים, דקה אחר דקה. שלומי ביטון, עוד הבטחה גדולה, יציג את 'אור בבית השלישי', והצמד המעניין תומר שרעבי ומיה שטרן יעלו את 'ארוחת ערב'.

ארקדי זיידס, לשעבר רקדן ב'בת שבע' וכיום כוריאוגרף עולה יציג מופע בשם 'אדמדם', ומיכל מועלם, לשעבר רקדנית אצל נועה דר והיום סולנית בלהקת המחול של סאשה וולץ, אחת מלהקות המחול הטובות בעולם, תעלה מופע בשם 'כאן ולא'. "