מנכ"ל הבנק שבטוח: "ארה"ב הולכת לכאוס וזה לאו דווקא רע לכלכלה"

איירה רובינס, מנכ"ל הבנק האמריקאי וואלי נשיונל, טוען שהתנודתיות בכלכלה ובשווקים שמאפיינת את חודשי כהונתו הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ, היא כאן כדי להישאר: "התנודתיות שאנו עדים לה לא תיעלם, ותלווה אותנו לאורך כל שנות כהונתו הנותרות כנשיא", הוא מעריך.

● למכור את תיק המניות במאי ולצאת לחופשה? כדאי שתחשבו על זה שוב
● הוא מנהל טריליונים ולא נבהל מהמכסים של טראמפ, מה אפשר ללמוד ממנו?

"אני סבור שהפעם יש גישה אסטרטגית מאוד מחושבת לגבי מה שהממשל הנוכחי מבקש להשיג. ולמי שיש את היכולת לפעול בסביבה תנודתית, יש באפשרותו לעשות הרבה מאוד כסף מלעשות עסקים בארה"ב כרגע", ומעבר לכך רובינס משוכנע כי "אין מדינה או תרבות טובות מישראל במציאת דרכים להתמודד עם מצבים של משבר ואי ודאות".

לפיכך, הוא מדגיש כי "עבור חברות ישראליות השוקלות לעשות עסקים בארה"ב, או ליצור קשרים עם משקיעים אמריקאים, אין זמן טוב יותר מהעת הנוכחית".

רובינס (50), שביקר בשבוע האחרון בישראל, הוא יהודי שמכיר היטב את התרבות העסקית כאן. לוואלי נשיונל קשר אמיץ עם ישראל מאז שמיזג לתוכו לפני כשלוש שנים את פעילותו של בנק לאומי ארה"ב, מיזוג שכתוצאה ממנו הפך לאומי לבעל מניות מוביל בוואלי. לאומי מחזיק כיום 13% ממניות וואלי הרשומות בספריו בשווי של 2.4 מיליארד שקל (נכון לסוף 2024) - לאחר מחיקות שווי גדולות שנאלץ לבצע על ההשקעה בשנתיים האחרונות.

בנק וואלי (Valley National Bancorp) הוא "בנק אזורי", בינוני במונחי גודל אמריקאיים, הנסחר בנאסד"ק לפי שווי של כ־5 מיליארד דולר. אם היה נסחר בבורסה בתל אביב, היה וואלי הבנק השישי בשוויו במערכת. היקף המאזן שלו עומד על 62 מיליארד דולר ויש לו 230 סניפים הפרוסים במספר מדינות, בהן ניו יורק, אילינוי, פלורידה וקליפורניה.

הבנק שאותו מנהל רובינס משרת בעיקר חברות וגופים קטנים עד בינוניים, ופחות את התאגידים הענקיים. בשנה החולפת הציג וואלי תשואה על ההון של 7.8%, בזמן שלאומי המחזיק בו הציג תשואה כפולה כמעט של 17%, לאחר שרשם רווח שיא שנתי של כ־10 מיליארד שקל (פי 8 מרווחי בנק וואלי אשתקד).

רובינס מרעיף מחמאות על בעל המניות הגדול שלו: "אני חושב שבלאומי עושים עבודה מצוינת מבחינת הביצועים שלהם, והתרשמתי מאוד באופן כללי מהבנקים כאן. החוסן של מערכת הבנקאות הישראלית הוא פנומלי. לראות איך מתמודדים עם זה שעובדים צריכים ללכת למילואים, וכיצד מצליחים לשרת כל כך הרבה אנשים ברחבי המדינה עם צרכים שונים, בזמן שהם מאותגרים לנוכח המלחמה, זה מרשים".

"ההיגיון מאחורי הכאוס של טראמפ"

ובחזרה לארה"ב: בתחילת אפריל שלח הנשיא טראמפ את השווקים לטלטלה עזה, לאחר שהכריז על תוכנית להטלה נרחבת של מכסים - והספיק לחזור בו מרובה כעבור זמן קצר. רובינס סבור שיש היגיון מסוים מאחורי מה שנתפס על ידי רבים ככאוס: "אני מאמין שלנשיא יש מטרות, חלקן מוצהרות וחלקן לא. ברבים מהמכסים שהוכרזו יש למעשה מטרות חלופיות שמכוונים אליהן. כך למשל המכסים הראשוניים שהוכרזו על קנדה ומקסיקו, נועדו בעיקר לקדם סדר יום בנושאי הגירה. טראמפ ימנף את איום המכסים כדי להגיע לתוצאות הספציפיות שהוא מצפה להן. בסופו של דבר מלחמת הסחר תוגבל למספר מדינות בודדות. במקרה של סין, אני מעריך שהמצב יהיה שונה".

אז לאן כלכלת ארה"ב הולכת - היא בדרך למיתון?
"אענה במילה אחת: 'כאוס'. אבל אדייק זאת עם המונח 'תפיסה של כאוס'. כלומר, המצב לא יתורגם בפועל לשינוי משמעותי בהתנהלות ואני לא מאמין שאנחנו נכנסים למיתון. יש אמנם הרבה רעש כרגע בארה"ב, אבל אני לא סבור שתהיה לכך השפעה שלילית' בכל הנוגע ליציבות החברות ולמסלול הצמיחה של התוצר האמריקאי".

רובינס מסביר כי המצב הנוכחי רק נתפס ככאוטי בעוד שבפועל הכלכלה האמריקאית נותרה איתנה. שיעור האבטלה במשק, הוא מציין, נותר נמוך (4.2%), וחברות בינוניות בארה"ב שאליהן מכוון הבנק (בעלות הכנסות שנתיות שבין 250 מיליון דולר ל־5 מיליארד דולר), "מספקות תחזיות חיוביות. אני צופה שיהיו אתגרים עבור חלק מחברות הענק, כמו אמזון או וולמארט, אלה שיש להן שרשראות אספקה ארוכות".

לוואלי יש למעלה מ־400 אלף לקוחות, מספר רובינס, ומוסיף כי חלק ניכר מהלקוחות הישראלים שלו מגיעים מתחום ההייטק: "יש לנו צוות ייעודי המתמחה בתעשיית הטכנולוגיה כאן בישראל. רבים מהלקוחות הם סטארט־אפים - במאות רבות של חברות ישראליות.

"ביקרתי כאן פעמים רבות בעבר, גם מאז שפרצה המלחמה, משום שאני מאמין שיש כאן כלכלה חזקה והזדמנות משמעותית עבורנו". לדבריו הקפיד להגיע לארץ גם לאחר מתקפת החמאס: "הייתי כאן שבועיים בלבד אחרי ה־7 באוקטובר, אך ורק כדי להביע את תמיכתי בכם". בהמשך, יזם ותיאם את הגעתם של מנהלי בנקים נוספים לישראל, ובין היתר "לקחנו אותם לקיבוץ בארי כדי שיוכלו לראות בעצמם את מה שקרה כאן, ולהבטיח שאנשים יבינו את המתרחש בישראל".

ביקוריו בארץ נועדו לדבריו גם לסייע ללקוחותיו כאן לחדור לארה"ב ולהתפתח בשוק האמריקאי, "כדי להבטיח שנוכל להמשיך ולתמוך בחברות ישראליות כשהן מגיעות לעשות עסקים בארה"ב". עבור לקוחותיו הישראלים, בנק וואלי מספק שירותי בנקאות מקיפים בארה"ב, כשבמקרים רבים מדובר בחברות הייטק הזקוקות לבסס את פעילותן שם.

"אנחנו מציעים מוצרי בנקאות אמריקאית מסורתיים, כגון חשבונות עובר ושב, חסכונות וכדומה. אנו מספקים ללקוחות גם שירותי ניהול השקעות כשהם מגיעים לארה"ב. בנוסף, אנו מעמידים אשראי. לישראלים רבים קשה מאוד לקבל כאן, למשל, כרטיס אשראי, הלוואה לרכב או משכנתא. אנחנו הופכים את השתלבותם בארה"ב לקלה הרבה יותר מבחינה פיננסית, יותר מכל בנק אחר".

"יחסים רב־ממדיים עם לאומי"

במסגרת המיזוג של בנק וואלי עם לאומי ארה"ב (Bank Leumi USA), נחתמו בין הצדדים הסכמים לשיתוף פעולה כולל השתתפות של לאומי באשראי שיעמיד וואלי, וכן למתן שירותים בנקאיים ללקוחות שני הבנקים.

כשאנו שואלים את רובינס על מערכת היחסים עם בנק לאומי, הוא מתאר אותה כ"רב־ממדית. לאומי הוא בעל המניות הגדול ביותר שלנו. עבורנו, קיים אינטרס להבטיח שנמשיך לספק לו תשואות פיננסיות וכלכליות נאותות".

עד כמה לאומי משפיע על ניהול הבנק?
"יש להם השפעה מסוימת, בהתבסס על המושבים שלאומי מחזיק בדירקטוריון שלנו וגם על היותו בעל מניות משמעותי. קיימת גם קישוריות חזקה בין שני הארגונים. עלינו להבטיח שאנחנו יכולים לספק חוויה ייחודית ובעלת ערך ללקוח ישראלי, המעוניין לעשות עסקים בארה"ב".

בעקבות המיזוג, שהושלם באפריל 2022, רשם בנק לאומי רווח הון של כ־650 מיליון שקל, אולם בשנתיים הבאות העיבה ההחזקה בוואלי על תוצאותיו.

כשנה לאחר המיזוג פרץ משבר הבנקים האזוריים בארה"ב, ומניות וואלי צנחו. בעקבות זאת רשם לאומי בשנים 2023־2024 הפרשות להפסד בסכום כולל של כ־1.7 מיליארד שקל בגין ירידת שווי מניות וואלי - שמאז השלמת המיזוג ועד היום איבדו כשליש מערכן (עם זאת בשנה החולפת הן עלו בכ־15%). מניית בנק לאומי, אגב, עלתה בקרוב ל־80% מאז השלמת המיזוג.

אנחנו מחזירים את רובינס ללקחים מימי משבר הבנקים האזוריים, שהחל עם קריסתו של סיליקון ואלי בנק (SVB), ובעקבותיו נרשמו גלי הדף שאיימו על המשך קיומם של בנקים נוספים והובילו לתוכנית חילוץ של ממשל ביידן.

הוא אומר כי "בנקים שאין להם את היכולת להיות מגוונים במקורות ההכנסה שלהם ובאספקת המוצרים, מאבדים חלק מהחסינות שלהם". ומדגיש כי סיליקון ואלי שקרס במשבר עסק בעיקר בשירותים להייטק ־ מה שבסופו של דבר פגע בו.

עם זאת, מהזווית של הבנק שהוא מנהל היה בכך יתרון לדבריו: "כש־SVB נפל, בנק וואלי היה המוטב (הנהנה מכך). אתה אף פעם לא רוצה לראות בנק נכשל, אבל להרבה מהלקוחות של SVB פתחנו במהירות חשבונות דרך האפליקציה. הצוותים שלנו בניו יורק הקימו מאות חשבונות בימים שלאחר הקריסה של SVB".

רובינס מדגיש כי "לבנק וואלי לא היה אף רבעון הפסדי מאז שהוקם לפני כ־100 שנים".

"מגבלת שכר בכירים? זה מנוגד להיגיון"

בעבר אמר לנו אחד ממנכ"לי הבנקים הגדולים בישראל, שחלומו הוא להרוויח כמו מנהל בנק אזורי בארה"ב. אפשר להבין אותו כשרואים את עלות שכרו של איירה רובינס בבנק וואלי, שהסתכמה אשתקד ב־5.3 מיליון דולר (שכר, בונוסים ואופציות), כמעט 20 מיליון שקל.

מדובר בעלות הגבוהה פי 5 מהשכר המקסימלי לו זוכים כיום מנהלי הבנקים בישראל. הללו כפופים זה כעשור למגבלת חוק שכר הבכירים, הקושר בין היתר בין גובה שכרם לזה של העובד הזוטר ביותר בבנק - דבר שנשמע לכל הפחות מוזר למנכ"ל הבנק האמריקאי.

הוא בוחר בניסוח דיפלומטי כשהוא מתייחס לנושא: "אני חושב שזה מצב יוצא דופן מאוד. לדעתי, כישרון ואנשים הם גורמים חיוניים וקריטיים להצלחת עסקים בראייה ארוכת טווח. יש קשר בין תנאי שכר ליכולת של הבנק למשוך אליו אנשים מוכשרים.

"בטווח הארוך, אם אתה מנסה להביא את האדם המוכשר ביותר לארגון, אך מגביל את תנאי השכר המוצעים לו, עלולות להיות לכך השפעות שליליות".

בארה"ב, מזכיר רובינס, יש 5000 בנקים - רובם קטנים, חלקם בינוניים כמו שלו, ועוד מספר מצומצם של בנקים עצומים. ואילו בישראל, "יש רק קומץ בנקים. האם אתם באמת רוצים לגרום לאנשים מוכשרים להתרחק מתעשיית הבנקאות? אני סבור שאתם זקוקים להם דווקא בענף הזה, כי הם אלה שמשקיעים את ההון הדרוש להמשך הצמיחה הכלכלית שלכם.

"זה לחלוטין מנוגד להיגיון: מצד אחד לשאוף לכלכלה שתעודד יזמות ועסקים, ומצד שני לא לתמרץ כראוי את המגזר הבנקאי שלך על מנת למשוך אליו את הכישרונות הנכונים".