ה-FDA יבחן בטיחות סטנטים מצופי תרופות נוכח ממצאים חדשים על סיכון לפתח קרישי דם

הודות לממשלת שוויץ, שדרשה מחקר שיוכיח שהסטנטים שווים את מחירם הגבוה, הסיכון התפרסם ונודע ברבים

מיליוני בני אדם, הסובלים מכאבים בחזה ומהתקפי לב, חשבו שהם זכו לקבל חידוש רפואי מהפכני כאשר חברות התרופות הציגו לראשונה את הסטנטים.

המדובר במעין קפיצים זעירים, המוחדרים לעורקים הכלליים כדי לתמוך בהם, והם אמורים למנוע סתימה של כלי דם באזורי התקנתם.

התרופות המצפות את הסטנטים נועדו למנוע צמיחה הדרגתית של רקמה צלקתית בכלי הדם, או היצמדות של חומרים אחרים לסטנט, העלולים ליצור סתימה מחודשת של כלי הדם.

אולם כעת בטיחותם לטווח הארוך מוטלת בספק.

מדיווחים, שמסרו לאחרונה מומחים וקרדיולוגים, עולה כי שימוש בסטנטים מצופי התרופות עלול להגדיל את הסיכוי ללקות בקרישי דם, מספר חודשים אחרי השתלתם, דבר שמוביל להתקפי לב אקוטיים.

עד שיהיה יותר מידע, אלפי בני אדם מתבקשים ליטול תרופה, שעולה 4 דולרים ליום.

אלפים אחרים, שמפתחים סתימות עורקים חדשות, מטופלים ע"י רופאים שכבר לא כל-כך בטוחים במה שהם עושים. רבים חוזרים לפתרונות הישנים סטנטים ממתכת, ואחרים שוקלים אם להשתמש בסטנטים בכלל, או לבחור באלטרנטיבות, כגון ניתוחי מעקפים, או תרופות.

כמו כן, רופאים חוששים מפני תגובה מוגזמת לסיכון שנראה נמוך. המדובר בחמישה או פחות קרישי דם על כל 1,000 פציינטים.

פאנל מיוחד של ה-FDA ידון בנושא זה ביום חמישי ושישי הקרובים.

במהלך אנגיופלסטיקה קרדיולוגים משתמשים בבלון, על מנת לדחוף הצידה מחלות לב הגורמות לסתימות. הסטנטים מוכנסים בכדי לשמור על העורקים מפני סתימה מחדש, אך הם אינם מושלמים, ולכן מדענים מצפים את הסטנטים בתרופות מסויימות, בנסיון לגרום להם לעבוד בצורה טובה יותר.

כ-652,000 אמריקנים עברו אנגיופלסטיקה ב-2003, לעומת 268,000 שעברו ניתוחי מעקפים, שהם מסוכנים יותר, עולים יותר וכרוכים בהחלמה ארוכה הרבה יותר.

אנגיופלסטיקה צברה פופולריות כשהוצג הסטנט המצופה הראשון באותה שנה.

שתי השחקניות העיקריות בשוק הן בוסטון סיינטיפיק (BSX) וג'ונסון אנד ג'ונסון .

בוסטון סיינטיפיק, היצרנית הגדולה ביותר בשוק הסטנטים לשימוש קרדיולוגי, במונחי נתח שוק, הודתה לאחרונה בסיכון סטטיסטי גדול יותר בשימוש בסטנט 'טקסוס' המצופה בתרופה שלה.

ג'ונסון אנד ג'ונסון, השנייה בגודלה בשוק, הצהירה כי בעוד שמספר קרישי הדם שהתגלו בעקבות שימוש ב'סייפר' מתוצרתה היה גבוה, ההבדל לא היה משמעותי סטטיסטית.

התוויות אומרות כי על הפציינטים ליטול Plavix, תרופה לדילול דם, במשך 3 חודשים עם 'סייפר', או חצי שנה עם 'טקסוס'. רופאים רבים רושמים פלביקס למשך שנה.

כעת נראה שבלי פלבקיס, קרישי דם עלולים להיווצר ולהידבק לסטנטים. הדבר קרה לדיוויד ריינהארט, בן ה-41, אשר התעלף שבועיים בלבד לאחר שסיים שנה עם פלביקס, עליה המליץ הרופא שלו. ריינהארט אמר כי הוא מרגיש כמו שפן נסיונות.

הודות לממשלת שוויץ, הסיכון התפרסם ונודע ברבים. הממשלה דרשה מחקר, שיוכיח שהסטנטים החדשים שווים את העלות שלהם 2,200-2,700 דולר, לעומת 600-800 דולר לסטנטים הישנים וכדי לבחון כמה זמן צריך ליטול את הפלביקס. מחקר זה הוביל לממצאים המפתיעים.

סיכום הניסויים הקליניים, שהוצג בפני באי הכינוס לרפואת לב, שהתקיים בוושינגטון באוקטובר האחרון, על ידי ד"ר גרגר סטון, מראה כי בין שנה לארבע שנים אחרי השתלת הסייפר התגלה סיכוי סטטיסטי משמעותי של 0.6%, בעוד שהסיכון הסטטיסטי המיוחס לטקסוס עמד על 0.4%. כלומר, 2-3 אנשים נוספים מתוך 500 יסבלו מקריש דם כתוצאה מהתקנת סטנט, לעומת הסטנט הרגיל.

כעת מסכימים רוב הרופאים כי דרושים מחקרים נוספים, ובינתיים רבים מהם רושמים פלביקס לתקופה ארוכה יותר, למרות שגם נטילת תרופה זו כרוכה בסיכונים, ופציינטים רבים לא יכולים לעמוד במחירה היקר.