מזוז בהופעתו בפני ועדת החוקה בכנסת: "איש אינו חסין מפני טיפול בשחיתות, גם אם מעמדו רם"

בהופעתו בפני ועדת החוקה, התייחס היועץ מני מזוז גם לתופעת השחיתות. "בישראל קיימת פעילות אקטיבית של מערכת האכיפה למאבק בשחיתות השלטונית. איש אינו חסין, יהא מעמדו רם ככל שיהא", אמר. לדבריו, "תופעות של שחיתות בקרב אנשי ציבור ונבחריו גורמת לאזרחים תחושת ניכור".

מזוז דיבר על "המציאות הקשה בה אנו שרויים, כאשר מנהיגים ואנשי ציבור רבים מצויים בחקירות פליליות ובהליכים משפטיים, המעוררת מבוכה, תסכול ואי-נוחות אצל כל אזרח".

לדבריו, קשה לומר האם החברה הישראלית כיום מושחתת יותר, שכן כמו עבירות המין, אין סטטיסטיקה של עבירות שרובן אינו מדווח. "הן נעשות ע"י שותפים לעבירה שלשניהם יש אינטרס להסתיר אותה. הן נעשות במחשכים, במסדרונות השלטון ובהיעדר קורבן קונקרטי, למעט הציבור בכללותו, אין עליהן תלונות".

למרות זאת, ציין, התחושה בציבור היא שכיום החברה מושחתת יותר. "יש גם פרדוקס שככל שיותר מטפלים בעבירות מהסוג הזה, יש תחושה שיש יותר עבירות. למשל בעבירות מין, היום מדווחות בערך פי 10 יותר עבירות מאשר לפני 10-15 שנים. סביר להניח שכמות העבירות לא גדלה פי 10, לא בטוח שבכלל גדלה, אבל בטוח שהמודעות הציבורית ורמת הדיווח של עבירות אלה גדלה, וזה נותן תחושה שיש יותר עבירות".

עם זאת, לדבריו, אסור לזלזל בתחושות הציבור בנושא זה, ולא רק בגלל שלעיתים קרובות הן מייצגות מציאות אמיתית. לפי מחקרים, אמר, יש מתאם בין רמת השחיתות לבין רמת הפיתוח הכלכלי של המדינה, רמת הדמוקרטיזציה ומידת ההשלמה של הציבור עם תופעות השחיתות. ועדיין, מבחינת פרמטרים אלה, יש לנו מקום לאופטימיות.

מזוז התמקד גם בחשיבות אכיפת החוק. "ללא כיבוד חוק ואכיפת חוק לא ניתן לקיים חברה מתוקנת, איכות חיים, כלכלה משגשגת וסדרי מינהל וממשל תקינים. איכות החיים של האזרח מושפעת במידה רבה יותר ע"י מידת האכיפה של העבירות שנחשבות 'קלות' יותר מאשר עבירות חמורות".

זאת, משום שסטטיסטית, כמעט כל אזרח נחשף לעבירות של התפרצות, גניבות רכב, אלימות, עבירות תכנון ובנייה, איכות סביבה, והן משפיעות על איכות חייו, יותר מהעבירות הקשות, בהן רק מעטים נתקלים.

בשנה האחרונה, דיווח מזוז, המערכת המשפטית נקטה שורת פעולות כדי להשקיע יותר מאמץ ופעילות בתחום אכיפת החוק. בין היתר, נעשתה רפורמה חלקית במערך התביעה המשטרתי, והמגמה היא שהוא יתרכז בעבירות הרחוב ועבירות איכות החיים, ואילו הפרקליטות תתרכז יותר באכיפת הפשיעה החמורה יותר.

אי-כיבוד החוק ואי-אכיפתו, לדברי היועץ, "גוררים לגיטימציה לאי כיבוד החוק ע"י הפרט בכל תחומי החיים. הפרט מסתכל סביבו ורואה שהפרט לא נאכף בנוגע אליו. הוא רואה אנשי ציבור ואת נבחריו לא מכבדים את החוק, וזה גורם לו לא לשלם מיסים ולהתחמק מחובותיו האזרחיות".

היעדר האכיפה, לפי מזוז, פוגע ברמת ההשקעות במדינה ובאיכות החיים הכלכלית. "משקיעים לא ישקיעו במדינה שבה אין מערכת אכיפת חוק שתאפשר להם להגן על השקעותיהם מפני גניבה, שחיתות, פגיעה בזכויות יוצרים וכו'. מעבר לכך, היעדר האכיפה מגדיל את ההוצאה הציבורית, מייקר שירותים ציבוריים, פוגע באיכותם ומעכב צמיחה והתפתחות כלכלית".

מזוז שב וקרא למצוא פתרון ביניים, בדמות בית דין לנבחרי ציבור, למקרים בהם העמדה לדין פלילי היא מחמירה מדי עם הסיטואציה ומנגד אי אפשר לעבור על המעשה לסדר היום. "לפעמים שתי האלטרנטיבות (אישום או סגירת תיק) אינן מתאימות. לעובדי ציבור יש פתרון והוא הדין המשמעתי, אבל יש לאקונה בנוגע לנבחרי ציבור, וכידוע מקום שאין דיין, אין גם דין כי אין לו משמעות".

לדבריו, "לעיתים זה הוביל לכתבי אישום עם זיכויים שלוו בביקורת ציבורית, ולעיתים התיק נסגר וגם זה לווה בביקורת ציבורית. לכן צריך לפתח כלי ביניים בתחום הזה". מלבד בית הדין, קיים מסלול נוסף עליו המליצה ועדת זמיר, והוא שכלול הסנקציה האתית בוועדת האתיקה של הכנסת.

החוסר הגדול ביותר, לפי מזוז, הוא הסדר אתי-משמעתי לנבחרים ברשויות המקומיות, "שם אנו נתקלים לעיתים די קרובות בהתנהגויות שהן גבוליות". הוא ציין שבאנגליה קיים הסדר כזה, ורק באחרונה הורחק ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון, מכהונתו לחודש בגין התבטאות אנטישמית. "זה נושא שנרצה לנסות לקדמו כאן, הגם שניתקל בוודאי בהתנגדות", אמר מזוז.