תם שלב ההוכחות במשפט רמון; סניגורו: "התנהגות התביעה השערורייתית קבעה שיא עולמי"

"היה מקום להפסיק את משפטו של חיים רמון כבר כשהתגלתה פרשת האזנות הסתר". כך טען היום (ב') עו"ד דן שינמן, סניגורו של שר המשפטים לשעבר, הנאשם במעשה מגונה בלא הסכמה. היום תם שלב ההוכחות במשפט. הכרעת הדין תינתן ב-1 בינואר 2007.

שינמן התמקד בדבריו בטענה שהמתלוננת "זיגזגה" בגרסתה, וטען שגרסתה יוצרת "יותר מספק סביר", אך דיבר גם במישור הנורמטיבי. "גם הפמיניסטים בינינו, ואני מחשיב עצמי לפמיניסט, איננו רוצים לראות אישה מנושקת בניגוד לרצונה. אך כאשר אישה יוזמת, אי-אפשר לראות בתגובה של אדם למצב כזה כהטרדה או נשיקה ללא הסכמתה. כשקובעים נורמה שאינה ריאלית היא רק מהווה מכשלה".

טענתו האחרונה היתה לביטול האישום בשל "הגנה מן הצדק", בגין "התנהגות בלתי נסבלת של הרשות" והתעמרות בנאשם. השופט דניאל בארי ציין, שטענה כזו עשויה להתקבל כשמי שקיבל את כל ההחלטות בהליך לא נחשף לכל החומר, ובמקרה שהמחדל השפיע על החלטת הנאשם אם לבקש שימוע.

לדברי שינמן, היו כאן פגמים אנושים בהליך, ובראשם העובדה שהאזנות הסתר וחומר נוסף עליו יש חיסיון, לא היו בפני היועמ"ש כשהחליט להעמיד את רמון לדין. שינמן אמר, שאם החומר היה בפניו באותה עת, הוא בטוח שמזוז היה גונז התיק (השופטת חיותה כוחן נאנחה בחוסר הסכמה מובהק), ואם לא, רמון היה מבקש שימוע ואף נלחם על חסינותו בכנסת.

"הגענו פה לשיא ארצי בוודאי, אולי אפילו שיא עולמי, במידה של הקיצוניות והשערורייתיות של הסיטואציה, שמצדיקה הגנה מן הצדק", אמר שינמן. "לא מצאתי בפסקי הדין מצב כה קיצוני. המשפט היה צריך להיפסק מייד כשהדברים התגלו".

השופט בארי תהה, "מדוע לא טענתם כבר אז להגנה מן הצדק". שינמן השיב, שהם התלבטו והחליטו בסוף שלא לטעון, בעיקר כדי להתמודד עם האישום לגופו.

כוחן הקשתה מדוע לא ביקשו להסיר החיסיון, ושינמן השיב שרצו לסיים ההליך במהרה. התובעת אמרה בתשובתה, שאכן היתה כאן טעות שתיבדק, אולם התנהגות הרשות "לא היתה כה שערורייתית".

באשר לטענת ההגנה, שחקירתה הנגדית של א' נפגמה משום שההאזנות לא היו אז בידיהם, שאלה התובעת מדוע לא ביקשו לזמנה שוב לעדות, הרי היא יידעה אותם שה' חזרה לארץ.