המדינה לבית הדין הארצי לעבודה: "איננו אחראים לעובדי הרשויות, אבל ננסה לסייע"

משרדי הפנים והאוצר העבירו אחר הצהריים לבית הדין הארצי לעבודה, את עמדת המדינה בעניין הלנת השכר ברשויות המקומיות, בצירוף מתווה לפיתרון המשבר. זאת, על רקע הפגישה שתתקיים מחר (ה') בין נציגי המשרדים לנציגי ההסתדרות, במעמד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר. בהסתדרות לא ממהרים בינתיים להסיר את איום השביתה ומחכים להעברת הכספים בפועל.

על פי עמדת המדינה, משרד האוצר יעביר את הכספים באופן מיידי למרבית הרשויות שהלינו את שכר העובדים, למעט מקצת הרשויות, שהוגדרו "בעייתיות". יצוין כי המדינה לא הציגה את שמות הרשויות הבעייתיות. עוד נאמר, כי משרד הפנים יורה לרשויות המקומיות להכין בתוך 14 יום רשימת נתונים מעודכנת של החובות לכל קופת גמל רלוונטית, בהתאם לפרטים המצורפים בנספח ב'. כל ראש רשות מקומית וגזבר ידרש לחתום על תצהיר שיאושר על ידי עורך דין, כי פירוט החובות שהעבירה הרשות המקומית כולל את כל החובות הידועים להם לאחר חקירה ודרישה. במסגרת זו יודיעו גם האם קיים הסדר תשלומים כלשהו בין הרשות המקומית לקופות והאם הרשות המקומית עומדת ותוכל לעמוד בתנאי אותו הסדר. כמו כן, ינמקו מדוע הרשות המקומית אינה עומדת או לא תוכל לעמוד בתנאי אותו הסדר, לפי העניין.

המדינה הדגישה עוד כי הצלחת המתווה להסדרת התשלומים לקרנות, מותנית בנכונות ההסתדרות לסייע בקידומן של תכניות הבראה לאותן רשויות. המדינה צרפה אף מסמך מפורט בדבר תכניות ההבראה לרשויות, הכוללות תכנית לאיחוד רשויות, אך סירבה לחשוף אותו לתקשורת.

על פי 15 העמודים שהגישו היום לבית הדין משרד הפנים והאוצר, הבהירה המדינה מעל לכל ספק, כי איננה נושאת באחריות משפטית לעובדי הרשויות, משום שהיא איננה המעסיקה שלהם. "כידוע, מבנה המשטר בארץ הוא מבנה של שלטון מרכזי שלצידו שלטון מקומי. השלטון המקומי מורכב מרשויות מקומיות רבות נפרדות ועצמאיות מהשלטון המרכזי. הרשות המקומית היא תאגיד נפרד, ישות משפטית נפרדת, אשר אין לה קשר תאגידי לממשלה והממשלה אינה ערבה לחובותיה". עוד נאמר בעמדת המדינה, כי "תפישה זו נובעת משיקולים הנובעים משיקולים דמוקרטים הנוגעים למתן אפשרות ביטוי לתושבי הרשות המקומית באמצעות השלטון המקומי. למותר לציין, כי גישה הרואה בממשלה "ערב" לחובות הרשות עומדת בניגוד חזיתי לעקרון עצמאותה המשפטית והכלכלית של הרשות המקומית". המסמך מציג גם פסקי דין תקדימיים של בג"צ, המאששים את הטענה כי על פי החוק הקיים, אין למדינה אחריות משפטית לתשלום השכר לעובדים.

למרות זאת, המדינה נאותה להסביר לבית הדין כי בכוונתה לסייע בפיתרון המשבר: "למדינה, בכובעה כשלטון המרכזי, סמכויות שונות המאפשרות לה, במידה מסוימת, לפקח על התנהלותן הכלכלית של הרשויות המקומיות, לטפל ברשויות מקומיות אשר אינן מתפקדות כהלכה מבחינה כלכלית ולסייע להן".

אחרי שבישרה המדינה על נכונותה לסייע, בחרה להבהיר בשנית כי אינה חייבת דבר: "ואולם, למותר לציין, כי מכאן אין נובע כי מוטלת על המדינה אחריות משפטית לתשלום חובות הרשות המקומית, ובכלל זה שכר עובדיה ו/או הפרשות לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות".

על פי נימוקי המדינה, הממשלה החליטה כבר בשנת 2004 לסייע בפתרון המצוקה בשלטון המקומי והקציבה לשם כך 1.5 מיליארד שקל על פני שלוש שנים. התנאי לסיוע היה ביצוע תוכניות הבראה לכל הרשויות שבמצוקה על מנת שיוכלו לעמוד בפני עצמן. במהלך השנים שחלפו מאז, נחתמו תוכניות הבראה עם הרשויות. "חלקן של הרשויות שעמדו בכל תנאי תוכניות ההבראה אכן עומדות היום בפני עצמן ומתפקדות ללא רבב. מטעמים רבים לא כל הרשויות הצליחו לעמוד בתוכניות ההבראה ועל כן אנו נמצאים שוב ושוב בפתחם של מצוקות ומשברים המובאים לפתחו של כלל הציבור הנושא בנטל התשלומים למימון תקציבים אלו המועברים לרשויות".

בהסתדרות עדיין ספקנים לגבי העברת המשכורות עוד מחר, כפי שדרש השופט אדלר בשבוע שעבר, ואמרו כי לא יהססו לנקוט שוב בשביתה אם יתברר שהסחבת בהעברת הכספים נמשכת, גם לאחר שנוטרלו סמכויות החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, בעניין האשראי לרשויות