רו"ח דן הלפרן: ההקלות הצפויות בתקנות סרבנס-אוקסלי בארה"ב יורידו נטל גם מעל חברות בישראל

טוען: "מטרת התקנות החדשות היא ליצור רציונליזציה שתעביר סמכויות רבות לכתפיים של ההנהלה, אך גם שיקול דעת"

ההקלות הצפויות בסרבנס אוקסלי בארה"ב, יורידו בעקבותיהן נטל גם מעל כתפי חברות בישראל. כך אומר רו"ח דן הלפרן, שותף בפירמת רוה"ח דלויט בריטמן-אלמגור.

רשות ני"ע האמריקנית, פירסמה לפני כשבועיים טיוטה להערות הציבור, של שורת הקלות בחוק. זאת בעקבות טענות החברות, במיוחד החברות הקטנות, על "אוור שוטינג" בחוק.

לדברי הלפרן, "מטרת התקנות החדשות זה ליצור איזו רציונליזציה שלמעשה תעביר סמכויות רבות לכתפיים של ההנהלה, אך יחד עם זה גם המון שיקול דעת". הגישה הכללית שנקבעה, היא גישה של הערכת סיכונים מושכלת, ושיקול הדעת של ההנהלה צריך להיות מובנה על עיקרון זה".

בישראל, אומר הלפרן, ממילא החוק הופעל באיחור של שנתיים אחרי ארה"ב, ו"החלנו בזה אחרי שכבר היה ברור ששם היה 'אוור שוטינג'. בישראל זה תוכנן מלכתחילה לפי גישה של הערכת סיכונים: כל מה שמבחינה כספית הוא מהותי, היה נכנס לטווח העבודה. עכשיו לוקחים בחשבון גם את המרכיב האיכותי, ואז - דבר שהוא מהותי כספית, אך לא מהותי מבחינה איכותית, כלומר שאינו בר-סיכון, יכול לצאת מטווח העבודה".

לדברי הלפרן, להקלות יש השלכה בעיקר על חברות קטנות, שיוכל לצמצם את טווח הבדיקות, ובכך יצמצו עלויות. באשר לחברות הגדולות, לדבריו, ייווצר להן פתח להשקיע בנושאין הגדולים והמהותיים, עם שיקול דעת רחב.

לגבי הלפרן, למעשה ההקלות מאפשרות להפחית את את כמות הבדיקות וכן דורשות תיעוד מפורט פחות.

באשר להשלכות של ההקלות על עבודתם של רואי החשבון, אומר הלפרן, כי להקלות יש גם השלכות לגבי עבודתו של רוה"ח של החברה. לדברי הלפרן, "עדיין השאירו על כתפי רואי החשבון לאשר שהבקרה הפנימית יעילה, ואולם הסירו מעל כתפיהם אחריות למעשי ההנהלה. בנוסף, הם יכולים כיום להסתמך יותר על עבודה של אחרים, ולא חייבים לבדוק בעצמם, באותם מקרים שבהם נעשתה עבודה קודמת על ידי גורם אמין".