ביה"ד: עובדת זכאית לגמלת הריון חלקית - אם היקף משרתה הופחת בהוראת רופא

הדיון נסב על אשה שעבדה כמזכירה במשרד עו"ד ובהיותה בשבוע 11 להריונה התלוננה על דימום. הרופא קבע כי עליה לשהות בחופשת מחלה במשך שלושה שבועות, ולאחר מכן המליץ על קיצור שעות עבודתה ל-5 שעות מקסימום במקום 9 ביום.

העובדת, אלעל משעני, פנתה למוסד לביטוח לאומי ותבעה גמלה לשמירת הריון בגין התקופה. המל"ל סירב לשלם את הגלמה בטענה כי גמלה לשמירת הריון מיועדת רק לעובדת שנעדרה מעבודתה היעדרות מלאה ואינה משתכרת כלל בשל מצבה הרפואי.

סגנית הנשיא (בדימוס), השופטת אלישבע ברק אוסוסקין, קבעה כי יש לפרש את החוק לפי תכליתו. לדבריה, אכן המחוקק לא דן בתשלום גמלה חלקית לשמירת הריון, אך עם זאת היא קבלה את פסיקת בית הדין האזורי לפיה, בהיעדר קביעת מנגנון בחוק לתשלום חלקי, אין שלילה של זכאות לגמלה חלקית של שמירת היריון.

תכלית החוק בעניין זה, קבעה, הוא שכאשר מצבה הרפואי של אשה בהריון מסכן אותה או את עוברה והיא אינה רשאית לעבוד, היא זכאית לגמלה. לדבריה, מתכלית זו ברור, שאם מצבה הרפואי המסכן אותה או את העובר באופן שההמלצה היא לעבוד בפחות מאמץ, האשה תהיה זכאית לגמלה חלקית.

השופטת קבעה, כי הקטנת היקף העבודה בגלל סיכון לאשה או לעובר היא בבחינת שמירת היריון והאישה תהיה זכאית לגמלת שמירת היריון פרופורציונאלית להקטנת היקף העבודה.

השופט יגאל פליטמן, בעמדת מיעוט קבע, כי היעדרות חלקית מהעבודה אינה מזכה בגמלת שמירת היריון. לדבריו, יצירת זכאות חלקית אינה אפשרית ומנוגדת את תפיסת החוק. הוא ציין כי לא ניתן ללא בסיס חוקי לקבוע זכאות יש מאין לגמלה בשל חצי יום דמי תאונה, חצי יום דמי אבטלה, חצי יום דמי לידה וכדו'.

יצוין כי ערעורה של שמעני באשר לעצם הזכאות שלה לגמלת שמירת היריון חלקית נדחה, לאחר התבססות על חוות דעת מומחים בעניינה. את משעני ייצג עו"ד רענן קריב. (עב"ל 289/05).