המערכה האחרונה?

ההיכרות שלו עם מס הכנסה, התחילה לפני שנים רבות: הוא נולד בבאר שבע, להורים, כיום גרושים, שניהם עובדי מס הכנסה: אביו במשרד שומה באר שבע, אימו בגוש דן. עד היום, אומר אחד ממכריו של מצא, הם משמשים בתפקידים הכי זוטרים שיכולים להיות במערכת.

לאחר שוויתר על הרעיון לפתח קריירה של שחקן תיאטרון, בתום לימודי משחק, עבר מצא לתחום ראיית חשבון. לשורות מס הכנסה הוא הצטרף בהיותו בן 25. הוא מילא שורה של תפקידים במערכת ולפני כתשע שנים, עבר לשוק הפרטי.

הוא השתלב במשרד רואי החשבון שיף, הזנפרץ, והתקדם שם לתפקיד מנהל מחלקת המסים. ראש המשרד, רו"ח ראובן שיף, הוא כיום נשיא לשכת רואי החשבון. "הוא מקצוען מהמעלה הראשונה", אמר שיף על מצא, עם מינויו של מצא למנהל רשות המסים, לפני כשנה. "כריזמטי, יודע להניע אנשים. השילוב של מנהיגות ומקצוענות יהוו מתכון להצלחתו בתפקיד. העובדה שהיה מספר שנים במגזר הפרטי, תיתן לו פרספקטיבה לראות את הצרכים גם של המערכת הממשלתית, אבל גם את אלה של המגזר העסקי".

הפריצה הגדולה שלו התרחשה עם שובו למערכת המסים, בשנת 2002. למרות שהוא נחשב תמיד כמי שעבר תפקידים רבים במס הכנסה, אם בוחנים את המסלול שעשה, מבחינים שלצד המקצוענות שלו, שאין לא היה עליה עוררין, לפחות עד השבוע, המסלול של מצא היה מהיר למדי.

הוא חזר כמנהל המחלקה המקצועית, לאחר שטופח לתפקיד על ידי אחד מהמנטורים, שלו, אוסקר אבו-ראזק, לשעבר המישנה למנהל רשות המסים, וכיום שותף בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן. כעבור זמן לא ארוך, מינתה אותו טלי ירון-אלדר, בהיותה נציבת מס הכנסה, למנהל מחלקת החקירות, למרות שלא היה לו קודם לכן ניסיון בחקירות. מצא גבר בכך על אחרים, שהיו דווקא בעלי ניסיון בחקירות, אבל איכשהו, איש לא הרים גבה כשמונה והועדף על פניהם.

איתן רוב ממליץ לאולמרט

בהיותו סגן נציב לחקירות, הוא ניסה להוביל כיוון יותר עקרוני ופחות פרטי: פחות התעסקות בעבירות של "חנוונים" ויותר ענייני מקרו, כמו כללים ועקרונות שונים בתכנוני מס. גולת הכותרת של הכללים הללו, הוא תיקון 147, בנושא תכנוני מס, אותו גיבש במסגרת ועדת מצא-קפוטא, יחד עם הממונה על הכנסות המדינה היוצא, מאיר קפוטא.

זמן קצר אחרי מינויו של איתן רוב, עוד אחד ממטפחיו של מצא, למנהל רשות המסים, מינה רוב את מצא לסמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים. זה היה ביולי 2004. שנה וחצי לאחרי מכן, מצא הפך למנהל רשות המסים, לא לפני שרוב המליץ עליו בפני אהוד אולמרט.

כיום, נסיבות ההמלצה הזו של רוב, נחקרות במשטרה. אחד החשדות הוא שרוב המליץ על מצא ולאחר מכן עשה בכך שימוש לצרכיו: על פי החשד, רוב סייע לאנשי עסקים, על ידי כך שפנה למצא וביקש ממנו לקדם את ענייניהם.

יהיה מי שיאמר, שהמזל עמד לצידו של מצא לאורך כל השנים, אבל נראה שמדובר בקצת יותר מאשר סתם מזל. איך אמר שיף? מצא יודע להניע אנשים.

מי שמכיר את מצא, מדבר על הכריזמטיות שלו, רבים אפילו מדברים על שרמנטיות. מצא יודע להתנהל עם אנשים. בכך אין ספק. בשפת העם אפשר לומר ש"יש לו את זה".

ההתנהלות שלו, לאורך השנים, וגם כעת, כשכבש את התפקיד הנכסף של מנהל רשות המסים, חפה מהתנשאות, מגינונים, מהפגנת חשיבות עצמית. הוא אדם לבבי ונעים שיודע לתת תחושה טובה לבני שיחו.

התכונות הללו שלו הילכו קסם על אנשים. גורמים שפעלו מול מס הכנסה, גם הבולטים והמשופשפים בהם, הוקסמו ממנו. בדרכו המיוחדת, הוא הצליח להביא אנשים לפעול כפי שהיה רוצה שיפעלו, מבלי שהם חשים שהופעלו על ידו.

יחסי האנוש המצוינים של מצא הם כנראה חלק מההסבר לכך שכיום, כאשר מצא עומד במרכזה של חקירה שבה מיוחסים לו חשדות חמורים, לא חסרים לו מליצי יושר. אפשר לומר שיש לא מעט אנשים שחשים שמחה לאיד לנוכח מעצרו של איתן רוב, אבל קשה לומר שרבים חשו תחושה דומה כלפי מצא.

למצא אולי אין הרבה אויבים, אך יחד עם זאת לא מומלץ לטעות בו: כאשר הוא מחשיב אדם מסוים לאויב, הוא לא יהסס להסיר את הכפפות.

צחוק הגורל הוא שדווקא אחד מאלה שניתן להחשיבם במידה מסוימת כאויבו, לפחות בתקופה האחרונה, הוא דווקא רו"ח קובי בן-גור, חשוד מרכזי בפרשת השחיתות.

כבר כמה חודשים שמצא וקובי בן-גור לא מדברים. לכאורה, זו עובדה שמשחקת לטובתו של מצא. אם הוא ובן-גור לא נמצאים בקשר, כיצד ניתן לטעון שמצא מינה בכירים במס הכנסה כעושה דברו של בן-גור. עם זאת, מקורבים לחקירה תוהים מה גרם לנתק בין השניים ואיזו מערכת יחסים הם ניהלו בעבר.

התלונות של בן-גור

גורמים שונים שמעו את בן-גור מתלונן בחודשים האחרונים, שהוא "מינה" את מצא, וכעת מצא מפנה לו עורף. מה גרם לכך? האם בשלב מסוים חש מצא שהוא מריונטה של בן-גור? שהוא מאוים על ידו? האם הרגיש מבוסס מספיק במעמדו ולכן הרשה לעצמו לנתק את הקשר עם בן-גור? שאלה נוספת היא עד כמה חב מצא לרוב? עד כמה הפעיל בן-גור את מצא, באמצעות הקשר לרוב?

בדיון בעניינו של מצא שנערך השבוע בבית המשפט, הציג חוקר יאח"ה לשופט חומר סודי. לפחות בשני עניינים, טען החוקר, הודאותיו של מצא סותרות באופן מובהק את חומר הראיות.

החוקר ציין במפורש כי המשטרה לא הייתה מבקשת מעצרו של אדם כה בכיר כמנהל רשות המסים, לו החשד היה מסתכם בכך שמצא קיבל המלצות מגורמים חיצוניים, לגבי מינויים שונים. מצא, על פי החשד, קיבל הנחיות.

האם סגנונו הפתוח והאוזן הכרויה שלו למגזר העסקי, הם חלק מהעניין? האם מצא הלך עם זה צעד אחד קדימה?

ברשות המסים, נשמעו בעת האחרונה קולות, שטענו שא לא יצליח לסיים את תפקידו במועד שנקבע מראש. על רקע האופוריה וההישגים של מצא (שלפחות חלקם נבעו מסיבות חיצוניות, למשל עסקת באפט-ישקר ששיפרה באופן דרמטי את גביית המס והשיפור הכללי במצב המשק), האמירות הללו נשמעו דמיוניות ובלתי סבירות. איזו סיבה הייתה להניח שמצא לא יסיים את הקדנציה?

היום, בדיעבד, גורמים המקורבים לרשות המסים טוענים כי הכתובת הייתה על הקיר. מי שהכיר את העניינים מקרוב, טוענים אותם גורמים, זיהה כבר אז שההתנהלות של מצא הייתה בעייתית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהחלטות שקיבל ובמינויים שדחף.

לא ברור כרגע מה חומר החקירה שיש כלפי מצא. יחד עם זאת יש לזכור כי החומר עבר לא רק את המסננת של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אלא גם של מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, אביה אלף - פרקליטה ותיקה ובעלת ניסיון.

סביר להניח שהפרקליטות הייתה מאשרת לבצע מעצר של אדם כה בכיר דוגמת מצא, אלמלא הצטברו אצלה ראיות מוצקות. סביר להניח שגם השופט מרדכי פלד לא מיהר להאריך את מעצרו של האיש. כפי שהדברים נראים כעת, כפי שכתב פלד בהחלטתו, מצא היה "עושה דברם של אחרים". "