ת"א והמינהל מחליפים קרקעות: נמל יפו יעבור לעירייה; המינהל יקבל קרקעות בעיר

ההסכם בין הצדדים נחתם בתום מאבק ציבורי ממושך שהתעורר בעקבות החלטת ממשלה להפריט את נמל יפו. ההחלטה שהתקבלה בשנות ה-90, שונתה וכעת הנמל יישאר בידיים ציבוריות.

בהתאם להסכם, האחריות לפיתוח, ניהול, תפעול ותחזוקת הנמל תעבור לעירייה, כאשר תקציבי הפיתוח יתקבלו ממינהל מקרקעי ישראל.

בעיריית תל-אביב מרוצים. "רק העירייה יכולה ליצור תמהיל שימושי נכון היכול להוות מנוף ציבורי הראוי למקום חשוב זה. השארת הנמל בידיים ציבוריות תבטיח למשל את המשך פעילות הדייגים במקום", נמסר.

עוד נמסר, כי בקרוב תפרסם העירייה מכרז קבלני לפיתוח הנמל. העבודות במקום יכללו, בין היתר, שיקום המרינה, הטיילות והפיכת המחסן הצפוני למרכז תיירות ובילוי הכולל מסעדות ובתי קפה. העבודות צפויות להסתיים במהלך 2008.

לדברי מנכ"ל המשלמה ליפו, גלעד פלד, הנמל יהפוך מאתר מוזנח למרכז בילוי ופנאי. "בנמל יפו המחודש לא יהיו שום חנויות בגדים, המקום ישמור על צביון היסטורי", אמר.

בדו"ח מבקר המדינה אשתקד מתח המבקר ביקורת חריפה על תיפקוד המינהל בעיסקת נמל יפו, וכן על תיפקודו של ראש הממשלה דהיום ושר התמ"ת הממונה על המינהל דאז, אהוד אולמרט.

המדובר בעיסקה שנחתמה במאי 2004, ביוזמת רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, ועל דעת אולמרט, שעניינה העברת כמה מתחמים מסחריים בנמל יפו הניתנים לשיווק, מבעלות המינהל לבעלות העירייה. במסגרת העסקה הוסכם, כי התמורה תינתן לא כתמורה כספית, אלא ע"י חילופי קרקעות. המבקר מציין, כי עד סוף 2005 לא הועברו החזקה והבעלות בקרקעות לצדדים.

המבקר קבע, כי אולמרט, בתפקידו גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, השתתף באופן פעיל בגיבוש העסקה, בניסוח החוזה ובאישורו במועצה.

מעורבותו בעיסקה הנדונה גלשה מהמותר לו בתור יו"ר המועצה, בתור השר הממונה על מנהל המינהל, ובתור השר הממונה (יחד עם שר האוצר) על ביצוע חוק מינהל מקרקעי ישראל.

"יתרה מזו: בהתערבותו בפעילותו השוטפת של המינהל הוא פגע במעמד המינהל, שכן בתור הרשות המוסמכת לפי אותו חוק לנהל את מקרקעי ישראל, חייב המינהל להפעיל שיקול דעת עצמאי בנושאים שבטיפולו", קבע המבקר.

נמל יפו, ששטחו 80 דונם, חדל לשמש כנמל ימי ב-1965, ומאז הוא משמש לדיג, תיירות ונופש. ב-1982 יזם המינהל תוכנית מתאר חדשה לנמל (2378/א'), שמטרותיה העיקריות הן: לפתח באזור מתחם תיירות ונופש הבנוי סביב הנמל ההיסטורי; לאפשר הקמת מבני מגורים, מסחר ומלונאות באזור ועוד.

התוכנית מייעדת את מרבית העורף היבשתי של הנמל (26 דונם) למגורים, למסחר ולמלונאות. עוד ב-1986 המליצה הוועדה המקומית ת"א לאשר ולהפקיד את התוכנית. ב-1997 הועברה התוכנית לטיפול הוועדה המחוזית.