מים רבים לא יכבוה

הצרבת היא תופעה שבה חומצה עולה מהקיבה לתוך הגרון * בדרך כלל זו תופעה חולפת אך בגרסתה החמורה היא עלולה גם לעכל את הרקמות אותן היא פוגשת בדרך וליצור סיבוכים ארוכי טווח > גלי וינרב

צרבת חריפה מרגישה קצת כמו לבלוע אש. מסביב הגוף נמצא בטמפרטורה רגילה, אבל באמצע, מאזור הגרון בערך ועד פתח הקיבה, ניצב לפיד הבוער בעוצמה, או כך לפחות נדמה לסובל מן התופעה. האינסטינקט הראשוני הוא לשתות הרבה מים, אך בדרך כלל אין בכך מספיק כדי לכבות את הבעירה הפנימית.

לא רק שמצב זה כלל לא נעים, הוא גם עלול להיות מאוד לא בריא. הצרבת היא תופעה שבה חומצה העולה מן הקיבה לתוך הגרון, ועלולה במקרה הרע גם לעכל את הרקמות אותן היא פוגשת בדרך. זאת, במידה והצרבת מופיעה לעתים תדירות ואינה מטופלת כראוי. כשהצרבת היא תדירה וחמורה, היא בדרך כלל מהווה חלק ממחלה בשם GERD (gastroesophageal reflux disease), או "מחלת החזר קיבה וושט". עם זאת, לא כל צרבת היא GRED, ולא כל GERD מלווה בתחושה של צרבת, כפי שנראה בהמשך.

בין הוושט (אותו איבר שדרכו מחליק המזון לתוך מערכת העיכול) לבין הקיבה, נמצא שריר טבעתי ששמו השוער הוושטי התחתון (lower esophageal sphincter). כשמו כן הוא - שוער שמונע כניסת גורמים לא רצויים אל הוושט מן הקיבה הנמצאת מתחתיה. בתוך הקיבה מתבצע השלב הראשון של תהליך העיכול, בסביבה חומצית מאוד. כאשר השוער הוושטי אינו מצליח למלא את תפקידו כהלכה, החומצה עלולה לדלוף מתוך הקיבה כלפי מעלה. התחושה היא כאמור של כאבים באזור החזה, בדרך כלל תחושה של צריבה, ומכאן כמובן שם המחלה. לעתים, יכול הסובל מצרבת אף לטעום את החומצה במורד הגרון.

צרבת קלה היא בעיה שכיחה אצל רבים. 10% מאוכלוסיית ארה"ב סובלים מצרבת לפחות פעם בשבוע. הסיבות לבעיה הן רבות. לעתים היא נובעת מכך ששריר ה-LES הפך חלש או רפוי, באופן זמני או קבוע. לעתים היא נובעת מכך שרמת החומציות בקיבה עלתה. המזונות המזוהים עם היווצרות צרבת כוללים: פירות הדר ונגזרותיהם, מזונות עתירי שומן או מטוגנים, שום ובצל, מנטה, מזונות מתובלים (בעיקר בתיבול חריף), מזונות על בסיס עגבניות או מתובלים ברוטב עגבניות ולמרבה הצער - גם שוקולד. חלק מהמזונות הללו אשמים בעידוד חומציות וחלק אינם יוצרים חומציות יתר, אך עלולים להשפיע על שריר ה-LES ולהחליש אותו באופן זמני. לסובלים מצרבת מומלץ להימנע ממזונות אלה, ובמקום זאת לצרוך מזון עתיר סידן שיכול לסתור את החומצה.

המלצה נוספת לסובלים מצרבת היא להפחית במשקל. עודף משקל יוצר לחץ על שריר ה-LES. גם בתקופת ההיריון צרבת היא סימפטום נפוץ. אלכוהול, קפאין ועישון גם הם מחלישים את השריר זמנית כך שמתאפשר לו להיפתח. תנוחה של שכיבה מאפשרת לשריר להיפתח בקלות רבה יותר, ולכן מומלץ לסובלים מצרבת חריפה לא לשכב לנוח אלא אחרי שלוש שעות ממועד הארוחה האחרונה.

מבחינת סגנון החיים, לסובלים מצרבת מומלץ להימנע מעישון ומשתייה חריפה, לרדת במשקל אם הם סובלים ממשקל יתר, לאכול ארוחות קטנות ורבות במקום גדולות ומעטות, ללבוש בגדים רפויים ולכוונן את המיטה כך שפלג הגוף העליון מורם לעומת אזור הקיבה. מומלץ להניח קוביות עץ גדולות מתחת לשתי הרגליים האחוריות של המיטה. שימוש בכריות גבוהות בלבד בדרך כלל לא יעזור, כי הוושט עדיין נמצאת בגובה הקיבה.

מי שאינם מוצאים הקלה בשינויי אורח החיים והתזונה, יכולים להיעזר במגוון תרופות עם או בלי מרשם. אף שישנם מוצרים רבים ללא מרשם בשוק, בכל זאת מומלץ להיעזר ברופא כדי לאבחן את הסיבה האמיתית לצרבת ולוודא כי אתם מקבלים את הטיפול הנכון.

בדרך כלל יומלץ לכם לנסות בשלב הראשון מוצרים נוגדי חומצה, מוצרים אלה נמכרים תחת מגוון שמות בבית המרקחת, וכוללים תערובות שונות של סידן, מגנזיום, אלומיניום הידרוקסיד או יוני ביקרבונט - כולם חומרים בסיסיים, שסותרים חומצה. אף שהמוצרים הללו נמכרים ללא מרשם, מדובר בתרופות של ממש עם תופעות לוואי שונות, בעיקר בתחום העיכול.

בין התרופות ללא מרשם ניתן גם למצוא כדורים היוצרים קצף בתוך הקיבה, אשר עוטף את התוכן בקיבה ומונע מן החומציות לדלוף כלפי מעלה. הם יעילים בעיקר עבור מי שהבעיה שלו נובעת מחומציות יתר בקיבה, ולא משריר LES חלש. משפחה נוספת של תרופות היא חוסמי H2, המונעים מן הקיבה לייצר חומצה. לתרופות אלה גרסה חלשה יחסית הניתנת ללא מרשם וגרסה חזקה הניתנת במרשם בלבד. מאוד לא מומלץ להשתמש בסוג הניתן ללא מרשם למשך יותר מכמה שבועות, שכן הפתרון הוא קצר טווח בלבד. תרופות אלה עוזרות רק לחלק מן הסובלים מצרבת, בעוד על אחרים נראה כי אין הן משפיעות כלל.

מבין התרופות הניתנות במרשם בלבד, ניתן לציין את מעכבי משאבות הפרוטונים (proton pump inhibitors). תרופות אלו מונעות או מפחיתות את הפרשת החומצה מדפנות הקיבה בתהליך העיכול. הן עוזרות כמעט לכל מי שסובל מצרבת, אך יש להן תופעות לוואי הקשורות להפרעה לעיכול.

בתחום התרופות במרשם ניתן גם למצוא את הפרוקינטיות (prokinetics), אשר מחזקות את הסוגרים ומזרזות את ריקון הקיבה, כך שהחומצה שוהה בה זמן קצר יותר. לתרופות הללו תופעות לוואי חריפות המגבילות את השימוש בהן לזמנים קצרים ולמטופלים נבחרים.

לעתים, שילוב של מספר תרופות יכול להיות המועיל ביותר, ובמקרים כאלה רק רופא יוכל לתת את השילוב הנכון. כמו כן, לעתים כאב בחזה שנחווה כצרבת יכול להיות סימן למשהו מסוכן יותר, אפילו להתקף לב, כך שאם יש לכם ספק מה מקור הכאב - פנו מיד לרופא. חשוב לזכור כי גם אם התכשירים ללא מרשם עוזרים ונדמה לכם שהם פותרים את הבעיה, עדיין אם הצרבת הפכה לאורחת קבועה בחייכם מאוד מומלץ לראות רופא. צרבת בלתי מטופלת עלולה להתפתח למחלה שהיא כבר מעבר לאי נוחות.

צרבת תדירה - סכנה לא קטנה

שני מקרי צרבת בשבוע ומעלה, גוררים אבחנה של "מחלת החזר קיבה וושט" (GERD), שהוזכרה קודם לכן. צרבת היא הסימפטום המזהה של ה-GERD, לצד צרידות, קשיים בבליעה, כאבים בחזה, ריח רע מן הפה, תחושה כאילו חתיכה של מזון נתקעה בגרון וטעם לא נעים. GERD מוגדרת כמחלה כרונית הנובעת מעליית חומצה מן הקיבה מעלה אל תוך הוושט, אותה תופעה הגורמת לצרבת. עם זאת, קיימים חולים הסובלים מ-GERD ואינם חשים סימפטומים של צרבת.

אם מחלת GERD הוזנחה זמן רב ללא טיפול, עלולות להיות לכך השלכות לא נעימות. דלקות בוושט הנגרמות מחומציות יתר עלולות להוביל לדימום מרקמות הגרון ואף לכיבים בגרון. אם רקמת הוושט מצטלקת יכולה להיווצר הצרה של הוושט אשר גורמת לתופעות שהוזכרו לעיל של קשיים בבליעה ותחושה כי משהו תקוע בגרון. במקרים החמורים ביותר עלולה אף להיווצר סתימה של הוושט. עם הזמן הצלקת הזו עלולה להתפתח לגידול סרטני.

מחלות נשימה, כמו אסטמה או שיעול כרוני, עלולות להחמיר אצל הסובלים מ-GERD. כשאדם, שסובל מרמה גבוהה של חומצה בוושט, שוכב בתנוחות מסוימות, החומצה עלולה לזלוג מן הוושט ולהגיע אל דרכי הנשימה, מצב הגורם לברונכיט ולמחלות נוספות של הריאות. לעתים, החומצה מעכלת חלק ממיתרי הקול וגורמת לצרידות. בקיצור, העניין דורש טיפול.

הטיפול ב-GERD מתחיל בשימוש באותן התרופות שמשמשות לטיפול בצרבת רגילה, אולם אם התרופות אינן מספיקות, יש לפנות לגסטרואנטרולוג מומחה כדי לקבל טיפול חזק יותר. בתחילה יתקיים כנראה אבחון באמצעות רנטגן אחרי בליעה של בריום, המשמש כחומר ניגוד. אבחון כזה יכול לקבוע האם יש בקע בסרעפת, שדרכה עובר צינור הוושט אל חלל הקיבה. כמו כן ייקבע בעקבות האבחון האם המחלה כבר יצרה דלקת בוושט, וכן האם יש היצרות של הוושט בעקבות פגיעת החומצה או כיב בוושט. עם זאת, האבחון ברנטגן לא תמיד מזהה גירויים קלים ודלקות בשלבים ראשוניים ולכן לעתים יש לערוך גם בדיקה באנדוסקופ - צינור שבקצהו מצלמה קטנה המוחדר לגרון ונותן תמונת מצב יותר מדויקת. לעתים ניתן באמצעות האנדוסקופ ליטול דגימה קטנה מרקמת הגרון לבדיקה כדי לוודא שמדובר באמת בחומצה ולא בזיהום חיידקי או בגידול. לפני הבדיקה באנדוסקופ תידרש בדרך כלל הדגמה מקומית של הגרון, אולם הבדיקה אינה כואבת. לעתים, יחדיר הרופא צינור לגרון שייוותר שם למשך 24 שעות, כדי לזהות דפוסים בעלייה ובירידה בחומציות.

אם אובחנה מחלת GERD בשלבים מתקדמים ושימוש בתרופות ושינויי סגנון חיים לא עזרו, ייתכן ויומלץ לכם על ניתוח. המקובל בין הניתוחים הוא ה-Fundoplication, ניתוח במסגרתו תופסים חתיכה משריר הקיבה ובאמצעותה עוטפים את שריר ה-LES כדי לחזק אותו. לפרוצדורה המוזרה הזו יש דווקא אחוזי הצלחה לא קטנים. הניתוח אינו מחייב הרדמה מלאה או פתיחת הקיבה - לעתים ניתן לבצע אותו באמצעות החדרת מכשירים שונים דרך הגרון ודרך חורים שונים בקיבה, בשיטה המכונה לפרוסקופיה. קיימת גם שיטה חדשנית יותר לחיזוק ניתוחי של השריר דווקא על ידי יצירת חתכים קטנים בשריר אשר יוצרים בהחלמתם צלקת המותחת ומחזקת אותו.

לאחרונה אושרה לשימוש שיטת טיפול חדשה במסגרתה מוזרק לתוך הקיבה נוזל שהופך לספוגי ומתייצב בין הקיבה והוושט, מתחת לשריר ה-LES, ומונע דליפה של החומצה. המוצר מוזרק באמצעות אנדוסקופ.

כאמור, מחלת ה-GERD היא רק הגרסה החמורה ביותר של הצרבת, ורוב הסובלים מצרבת אפילו מידי כמה שבועות, אינם נמצאים בסכנה אמיתית למכלול הבעיות שתוארו כאן. עם זאת, צרבת היא לא בעיה שמומלץ לחיות איתה ולסבול אותה כמטרד הכרחי, להיפך - ככל שתטופל מהר יותר, כך גדלים הסיכויים שהיא תיחלש או תיעלם במקום לגבור וליצור נזק. "

צרו איתנו קשר *5988