חברת ברנב, שפיתחה מכשיר העוקב באופן ממוחשב ורציף אחרי תהליכים קריטיים בעת לידה, קיבלה אישורFDA למוצר הדגל שלה. כך נודע ל"גלובס". האישור מאפשר לה לשווק את המוצר בארה"ב, ועתה היא מתחילה במאמצי השיווק. ב-2006 קיבלה החברה אישור CE לשיווק המוצר באירופה, והיא כבר התקינה אותו כפיילוט בכמה מרכזים, אך מבחינתה השוק המרכזי הוא ארה"ב.
כזכור, ברנב הגישה בפברואר 2006 טיוטת תשקיף לגיוס בבורסה בת"א של 5 מיליון דולר לפי שווי של 21 מיליון דולר אחרי הכסף, אך ויתרה על התוכניות להנפיק עקב ההיענות הנמוכה. בימים אלה מסיימת החברה גיוס של 6 מיליון דולר ממשקיעיה הקיימים, בשווי גבוה מזה בו רצתה להנפיק. כרגע אין לה תכניות לחזור לבורסה בת"א, אך היא גם אינה שוללת את האפשרות.
ברנב הוקמה ב-1998 בחממת ניות, על ידי שלמה נבו, שייסד גם את חברת Slo-Flo, פרופ' עופר ברנע, יו"ר מחלקת ההנדסה הביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב וד"ר דן פרין, מומחה לגינקולוגיה. מנכ"ל ונשיא החברה הוא יוסי מכטיי, לשעבר מנהל השיווק של מחלקת ה-MRI של אלסינט.
בעלת המניות העיקרית של ברנב היא קבוצת אינונד ונצ'רס (InnoMed Ventures), קרן הון סיכון מקבוצת ג'רוזלם גלובל ונצ'רס, המשקיעה בחברות ישראליות מתחום מדעי החיים הנמצאות בתחילת דרכן. נכון ליום בו הגישה ברנב את התשקיף האחרון, אינומד מחזיקה בכ-53.37% מהחברה, חברת האחזקות השוויצרית Aeris מחזיקה בכ-24.72%; עופר טכנולוגיות (חברה בת פרטית בבעלות אייל עופר ואודי אנג'ל) מחזיקה ב-6.76% והיתר מוחזק בידי משקיעים פרטיים וקטנים.
החברה פיתחה מכשיר העוקב באופן ממוחשב אחר תהליך הלידה, וספציפית אחר פתיחת צוואר הרחם וירידת ראש התינוקת לתוך תעלת הלידה. כיום, בדיקה זו נעשית באופן ידני על ידי הצוות הרפואי המיילד בתדירות של אחת לשעה עד ארבע שעות. הבדיקות הידניות נחשבות ללא מדויקות, לא נוחות ואף עלולות לגרום לזיהום. זאת, לעומת מדידת תכיפות הצירים וקצב לבו של העובר, המבוצעות בניטור ממוחשב ונחשבות למדויקות.
המכשיר של ברנב הוא מבוסס אולטרה-סאונד וכולל אלקטרודות המתחברות לשני צידי צוואר הרחם ולראש הילוד, שלושה משדרים/קולטים המחוברים לבטן היולדת ומגבר המחובר לירך היולדת. כל המוצרים הללו הם פרי פיתוח של החברה. הפתרון מאפשר התרעה מוקדמת לגבי בעיות בלידה (בשל המדידה הרציפה) ודיוק רב יותר בהבנת המתרחש, שיאפשר לתכנן היטב את המהלכים הרפואיים הנדרשים ולהימנע ממהלכים רפואיים מיותרים.
המערכת נחלקת למכשיר מרכזי המוצב במחלקת היולדות ולרכיבים חד פעמיים (האלקטרודות, החיישנים והמגבר), שאמורים להתחלף בכל לידה. לפי המודל העסקי של החברה, ההכנסות הן בעיקר ממרכיבים מתכלים אלה (מודל עסקי זה מקובל בשוק המכשור הרפואי). לדברי ברנב, קיימות בעולם כמה חברות המפתחות גם הן מכשירים לבדיקת פתיחת צוואר הרחם והתקדמות הלידה, אולם הן נמצאות רק בשלב הניסויים.
החברה בוחנת בימים אלה כיצד היא מעוניינת לשווק את המוצר ועדיין אין לה הסכמי שיווק. כמו כן היא עדיין לא יצרה קשר עם חברות הביטוח. "אם קודם כל נחבב את המוצר על הרופאים ועם ההמלצה שלהם ניגש לחברות הביטוח, נוכל להגיע להישגים גדולים יותר מאשר אם נשכנע קודם את חברות הביטוח לתמוך במכשיר, ואז הן תפעלנה לחץ על הרופאים. אנחנו רוצים את הרופאים לצידנו ולא נגדנו. לכן בשלב הראשון אנחנו גם לא מחפשים מפיץ או משווק של המוצר בכמויות גדולות מאוד, אלא רוצים רק להתקין אותו בכמה קליניקות נבחרות, כדי להראות את כוחו ולעניין את הרופאים, המפיצים וחברות הביטוח בתחום". "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
