"אני מעדיף את חברת אשתי על פני הטלוויזיה"

לפני שנתיים הכיר דן כנר את אשתו השנייה, הצעירה ממנו ב-13 שנים, ומאז הוא מאושר * הקריין הכי סולידי משחק את עצמו בסדרה החדשה "הישראלים" בערוץ 2

דן כנר, הקריין האלמותי הוא בדיוק מה שהוא מייצג בסדרה החדשה של שלישיית "מה קשור", "הישראלים", שתעלה בשבוע הבא בערוץ 2. כנר הוא ייקה, מרובע, שמגיע מדי יום לעבודתו ב"קול ישראל" חנוט בעניבה, ונאלץ להיפרד ממנה רק כאשר גוברים קולות עמיתיו לעבודה: "חנקת אותנו רק מלראות אותך עם העניבה הזו".

"אני אוהב את עבודתי, ולא הייתה לי סיבה לחפש משהו אחר, לכן לא פניתי לערוצים אחרים, כי תמיד חיפשתי ביטחון", אומר כנר, 61, בדירתו המטופחת בירושלים, בה הוא גר עם רעייתו הטרייה, מלכה, הצעירה ממנו ב-13 שנים.

"לצאת החוצה מרשות השידור זה הימור, ואני מת מפחד מהימורים. גם הקריינות שאני עושה בסדרה 'הישראלים' היא אישור חד פעמי, שקיבלתי מרשות השידור, ויש לציין שהופתעתי לקבל אותו כי בפעמים אחרות שפנו אלי להופעות אורחות בערוץ 2 , לא אישרו לי. אם הייתי מהמר לפני שנים ועובר לערוץ השני, יכול להיות שהייתי כוכב, אבל היום כבר מאוחר מדי, במיוחד לאור הסגנון של הטלוויזיה המסחרית היום".

* מה אתה לא אוהב בה?

"לטוב ולרע אני נחשב ממלכתי ומעונב, אולי אפילו מרובע, ולכן אני לא אוהב כל דבר ששונה. הטלוויזיה המסחרית היא תוססת וצבעונית, אבל אם אני צופה בטלוויזיה, אז רק בערוץ הראשון. כשאני בא הביתה אני אוהב לקרוא עיתון או ספר, מעדיף את חברת אשתי על פני הטלוויזיה, כי הבידור היום הוא רובו ככולו התבדחויות שלא לרוחי".

* אל תגיד לי, שאתה לא אוהב את "ארץ נהדרת".

"תיראי, אשתי יושבת וצוחקת, וזה כבר שווה לי, שקול הפעמונים שלה ממלא את הבית. אשר לי, אותי זה לא מצחיק. בלי לזלזל, את מירב העבודה בתוכנית הזו, עושות המאפרות. כמה פעמים אפשר לראות חיקויים? ראינו את זה כבר בתיכון. המופיעים ב'ארץ נהדרת' מאוד מוכשרים, אבל גדי יגיל וטוביה צפיר עשו את זה הרבה קודם ובלי איפור".

* גם התוכנית שאתה שותף בה, "הישראלים", מלאה במערכונים על ישראלים, בעיקר על רקע עדתי, ומכוונת למכנה המשותף הרחב ביותר.

"אני באמת לא צוחק מהם במיוחד, מ'הישראלים', הראו לי שני פרקים וצחקתי כמה פעמים, ואני לא יודע אם צחקתי כי נהניתי או שיש איזשהו אלמנט פסיכולוגי בזה, שאתה יודע שאתה שותף בתוכנית, אז אתה יותר נהנה.

"אני לא אוהב את ההומור הסטיגמתי והעדתי. אצלי אין שום סטיגמה וקיטלוג על רקע עדתי".

* ובכל זאת אתה שותף.

"אתה לא יכול לבחור, שהכול יהיה בצלמך ובדמותך. אם ניסיתי לטעום איך מרגיש מישהו בערוץ מסחרי, אז הלכתי עם זה עד הסוף. בחרו בי כקריין ממלכתי משתי סיבות עקריות: גם כי הקריאה הממלכתית שהתבקשתי להקצין, נותנת גושפנקא לביקורת החברתית שמאחורי החיקויים, וגם כי זה מעין הפוך על הפוך".

* ואולי גם כי אתה הכי משויך לדמות האשכנזי בין הטיפוסים המזרחיים הנלעגים?

"הו, אני ממש מתנגד לזה. אצלי אין אבחנות כאלה בשום פנים ואופן. הרעיון עצמו מעביר בי חלחלה".

* 30 שנה אתה בתקשורת, והיית ונותרת דמות עלומה, שלא יודעים עליה כמעט דבר, אתה מסתגר בדלת אמותיך?

"המשפט מסתגר בדלת אמות הוא המיצוי שלי. ירשתי את זה מאבי, ד"ר ישראל כנר, שהיה טיפוס חברותי, אבל לא חברתי. הוא היה מורה, עיתונאי ורב בבית הכנסת של הייקים באוסטריה. כשהוא היה שומע צעדים בחדר המדרגות הוא היה מיד נותן הוראה - "אני לא בבית". אבל ברגע שמישהו נכנס אלינו הביתה, הוא אירח תמיד יפה.

"אני אותו דבר. אוהב להיות בבית. יש לי חברים, אבל אין לי חבר'ה. אני אוהב לשבת בבית ולכתוב טקסטים שאני צריך לקריין ולקרוא ספרים. עשיתי מנוי ל'עם עובד' ו'לספריה החדשה', ומה ששולחים לי בדואר, אני קורא", אומר כנר, שמוקף בביתו במאות ספרים ומודה שלא קרא את כולם והוא גם לא מתכוון לקרוא.

* אם לא היית נולד עם קול רדיופוני, במה היית עוסק?

"אבי היה מורה להיסטוריה, לתלמוד ולאזרחות, ותמיד רציתי להיות מורה לספרות. גם למדתי ספרות לתואר ראשון, וגם עסקתי תקופת מה בהוראה".

למרות שכנר מנהל אורח חיים צנוע, מבחינה כלכלית הוא נמצא בתקרת המשכורות של רשות השידור. "ברמה הכלכלית אני בדרגה הכי גבוהה, שניתן להגיע אליה, אבל אם אקבל הצעה, אבחן אותה ואראה אם כדאי לי לעזוב. אני מאלה שיושבים בפאסיביות, ומחכים שהתפוח ייפול מהעץ. אני אותו אחד מהבדיחה על הפיס, שמתפלל לזכות בפרס, אבל לא קונה את הטופס.

"היום, במבט לאחור, אם הייתי יודע שכך תיראה מפת התקשורת הישראלית, אולי הייתי נוהג אחרת, אבל על מה שעשיתי, אני לא מצטער".

* איך צלחת את כל הטלטלות ברשות השידור, שיש בה אנשים טובים, אבל גם הרבה מאוד בעיות בניהול, בדימוי ובהתנהלות?

"לרשות השידור יש דימוי ארכאי, שדבק גם בי, אולי גם משום שאני ברשות השידור. בחירתי ברשות השידור היא במודע, וטוב לי כי זה אני. העובדה שלא נעניתי לפרישה מרצון, שניתנה לעובדים, אומרת שטוב לי איפה שאני נמצא גם מבחינה חברתית. אין לי שאיפות גבוהות, העובדה שבגיל 25 כבר הגעתי להיות מנהל חטיבת הביצוע של קול ישראל, מיצתה את כל שאיפותי".

* אתה לא מקנא בכוכבים מהדור שלך, ששיחקו אותה, כמו יורם ארבל למשל?

"כל הכבוד ליורם ולשכמותו. הוא ידע לצאת החוצה בזמן. עוד כשהיה קריין אצלנו בקול ישראל הוא ידע לנהל א ענייניו בתבונה. אני לא יודע לנהל את ענייני בתבונה".

* ולמרות חזותך המעונבת, הסולידית והמהוגנת, לפני כמה שנים נפוצו שמועות עקשניות, שהכית את אשתך הראשונה, ושזו הייתה סיבת גרושיכם.

"את בטח מכירה את זה מעבודתך, שכאשר אתה מפורסם ויש בעיות אישיות, אז זו הזדמנות לצד השני להוציא שקרים וטענות מופרכות החוצה, לפעמים גם בעזרת עורכי דין. כל הטענות האלו נדחו ואני ביקשתי שהמשפט כולו ייעשה בדלתיים סגורות, ובאותן דלתיים סגורות זכיתי בכל המשפטים - וכל הטענות נדחו".

כנר אב לשתי בנות, 27, ו-28, ולא מחמיץ הזדמנות להזכיר שוב ושוב בתיאורים מתקתקים את מערכת יחסיו עם מלכה, אשתו הנוכחית בת ה-48, שנישא לה לפני שנה ושמונה חודשים.

"היא מלאכית אמיתית, שנינו מרחפים על ענן. זה קרה 18 שנה אחרי הפירוד מאשתי הראשונה, ו-15 שנה אחרי הגירושים. חברי הטוב מילדות הכיר בינינו. זה קרה בחתונה, שבה הוא השיא את בנו, והיא אחות של אבא של הכלה. וכך רצה הגורל, שהפכנו למשפחה. היא עובדת בדיוטי פרי ב'לנקום', וכמוני, אוהבת לשבת בבית, אבל אנחנו גם יוצאים להצגות ולסרטים.

"עכשיו אני מאושר. השנים הקשות שהיו לי היו שנות העימותים עם אשתי הראשונה. נגררתי אליהם בעל כורחי. זה היה עולם שלא הכרתי".

* מה היה הלקח שלמדת?

"לא הייתי צריך ללמוד לקח. אנשים שואלים אותי - 'נו, איך בסיבוב השני?' אני מתעב את המילים הללו 'סיבוב שני' או 'פרק ב''. 15 שנים לא חיפשתי במיוחד, הכרתי פה ושם וקיוויתי שעם כל אחת שהכרתי זה יהיה לתמיד, אבל אז אתה מגלה שוב שזו לא לטעמך. ופתאום היא הגיעה בהפתעה בלי שאני אחפש בכלל.

"זו אחת הבעיות הגדולות שסבלתי מהן כל החיים, להתחיל עם נשים. אני חושב שהייתי נישא בגיל הרבה יותר צעיר, אולי בגיל 21, ולא בגיל 30, אם הייתי יודע להתחיל עם בחורות. זה עניין של הססנות ופחדנות. אבל הבעיה הזו מעולם לא הדירה שינה מעיני. אני טיפוס שישן כמו תינוק גם בתקופות המסויטות ביותר".

"עצוב" זה מה שחושב כנר על השערוריות שפוקדות את צמרת המדינה, ושאותן הוא נאלץ לקריין. אבל שלא יגעו לו בנשיא המדינה, משה קצב. "אני מאמין בנשיא עד שיסתיימו ההליכים המשפטיים. לא שאני חסיד גדול של מערכת המשפט, אבל אנחנו, כעם, בחרנו כך וחובה עלינו להשלים עם כל החלטה.

"אני מכיר את הנשיא באופן אישי. הנחיתי הרבה במשכן, והיה לי הכבוד להנחות את יום הולדתו ה-60, ועד שיוכיחו לי אחרת, מותר לי לא להאמין באשר להאשמות נגדו. אני ממלכתי גם בתפיסה, ואני חושב שהעיתונות צריכה לנקוט בשפה אחרת. לראות את נשיא המדינה בקריקטורות נלעגות, זה מבזה. אני מבכה את הכבוד שאנחנו לא רוחשים למוסדות שלנו, ומשתמשים במלים בוטות מדי".

* ייתכן שההופעה שלך עם "מה קשור" תביא פתאום הצעות?

"לא נראה לי, אבל מהפה שלך לאוזניים של הממונים עלי או של קברניטי הערוץ השני. אני לא חושב שאני יכול להנחות תוכנית בידור, אבל תוכנית בסגנון 'מי רוצה להיות מיליונר' - לא שאני חלילה רוצה לקחת ליורם ארבל את תפקידו - אני חושב שאני כן יכול להנחות. זו תוכנית של ידע, שלא צריך לקפץ, לשיר או להתבדח בה - וזה זה די מתאים לי".

צרו איתנו קשר *5988