בית המשפט המחוזי בת"א נתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד אהרון אוהב ציון, אחד מ-35 הנתבעים בתביעת העתק בסך 271 מיליון שקל בפרשת הבנק למסחר. כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), בתפקידו כמפרק הבנק, הגיש את התביעה ביוני 2005, כנגד האחראים לטענתו למעילה בבנק ולקריסתו.
ביהמ"ש פסק כי על אוהב ציון לשלם לקופת הבנק 271 מיליון שקל - סכום המעילה שביצעה אתי אלון והוצאות משפט של הכנ"ר בסך 2.8 מיליון שקל. לפני כחצי שנה ניתן פסק דין דומה בהיעדר הגנה נגד אלון.
בכתב התביעה נאמר כי אוהב ציון נהג להעניק לעופר מקסימוב אשראי, ששימש לצורך הימוריו ובתנאי עמלה של 2%-5%. מקסימוב ניכה המחאות אלו בשוק האפור. במרבית המקרים פדה מקסימוב את החוב כנגד המחאה פרטית המשוכה על חשבונו של בני רביזדה. במקרים אחרים, נטען, פרע מקסימוב את חובותיו באמצעות העברות בנקאיות מחשבונות לקוחות שונים של הבנק למסחר לחשבונו של אוהב ציון בבל"ל; או באמצעות צ'קים בנקאיים ישירות מאלון, תוך שאוהב ציון חותם עליהם חתימת הסב מזויפת.
לפי כתב התביעה, במסגרת הכספים שגנבה אלון מהבנק, קיבל אוהב ציון ב-30 העברות בנקאיות 12.5 מיליון שקל ובצ'קים בנקאיים כ-870 אלף שקל. הכנ"ר טוען כי אוהב ציון ידע שמדובר בכספים שגנבה אלון מהבנק.
בהליך נפרד הוציא בית המשפט במעמד צד אחד צו עיקול זמני עד לגובה סכום התביעה בסך כ-271 מיליון שקל על נכסיו של גבי בן הרוש. זאת, להבטחת תשלום פסק הדין, אם יינתן, בגין חלקו ואחריותו של בן-הרוש לקריסת הבנק.
לדברי הכנ"ר, בן-הרוש, שעסק במתן הלוואות ובניכיון צ'קים, נתן הלוואות והעמיד ערבויות למקסימוב, כאשר כנגדם קיבל כספים שנגנבו מהבנק למסחר. לדבריו, במהלך תקופת המעילה הועברו לידיו לפחות כ-9.9 מיליון שקל בצ'קים בנקאיים ובהעברות בנקאיות. (ת.א. 1803/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.