איך מתייחסים אצלנו אל ארקדי גאידמק? על פניו, גאידמק נשמע ונראה לאחדים כמו בדיחה, אמנם לא בדיחה טובה, אבל בכל זאת, או אולי כמו קריקטורה על אנשי-ציבור בכלל, ועל עשירים בפרט. מסתובב לו בן-אדם עם שקים של כסף, שאותו הוא מוציא על ימין ועל שמאל, בהתאם לאיזו תוכנית סתרים לכבוש את המדינה באמצעות רכישתה. אם ערביי ישראל נחשבים ל"בעיה דמוגרפית", הרי שגאידמק הוא "בעיה מוניטרית".
אז מה עושים מול התופעה והאיש, שעכשיו רוצה להקים מפלגה? או, כאן בדיוק הדילמה. כי באופן רגיל, התגובה המיידית צריכה להיות צחוק אחד גדול. נו, באמת, האיש הזה בראש מפלגה? מצד שני, מקנן בלב החשד, שאולי בכל הסיפור הזה, הבדיחה היא בעצם אנחנו, וגאידמק הוא זה שצוחק, בעוד אנחנו עוד נבכה.
רדאר שמחפש איפה לעזור
כל מיני טיפוסים בכל הזמנים, בכל המדינות, ביניהם גם נוכלים וסתם תמהונים, הצליחו למצוא מהלכים אצל מספר גדול של אנשים. כל מה שצריך זה שתיווצר בקרב אנשים, בדרך-כלל פשוטים, כמיהה למשהו, ושהנוכל או התמהוני ימצא דרך לענות עליה, כדי שיתחוללו דברים שלא ייאמנו. לדוגמה, כוהני כל הדתות מנצלים את כמיהת האנשים להאמין באלוהים, כדי לרכוש לעצמם שליטה וממון.
גאידמק מסתובב אצלנו כמו ראדאר המרחרח איפה ישנם אנשים שאפשר "לעזור" להם. כלומר, לקנות אותם. רוצים ספורט? - הנה כסף לקבוצות כדורגל וכדורסל. רוצים צדקה? - יאללה, קבלו. הקטיושות מפחידות אתכם? - בואו לעיר האוהלים. וכן, יש גם מסיבות מפה ועד להודעה חדשה, כי זה גם משהו שאנשים אוהבים תמיד.
ללמוד מהמחדל של טננבאום
מדוע זה מצליח לגאידמק, לפחות בינתיים? - כי אף אחד לא ממש יודע מיהו ומהו. יודעים שהוא מאוד עשיר, ממוצא רוסי, ושהוא ברח מהחוק בצרפת. זהו פחות או יותר. מעבר לכך, כל אחד מוזמן להחליט לעצמו אם גאידמק עשה את כספו בדרכים כשרות.
וכאן חייבת להישאל השאלה, מדוע ולמה לכל הרוחות, אנחנו לא יודעים איך ואיפה עשה גאידמק את הון העתק שיש לו, ושבעזרתו הוא מנסה לרכוש לעצמו כאן השפעה. איפה אמצעי התקשורת? מדוע בוששו פעמי העיתונות החוקרת?
עיתונאים מצליחים לגלות דירה שאהוד אולמרט מכר, ובכמה, מה קורה בעמותה שניהל בעבר אברהם הירשזון, מה עשתה משפחת פריניאן, ועוד הרבה דברים, שהם טובים וחשובים. אבל איך זה ומדוע אף אמצעי תקשורת לא עושה תחקיר מקיף ויסודי על גאידמק? האם המחדל הזה יהיה שוב כמו שקרה עם אלחנן טננבאום, לדוגמה, שגילינו מי האיש רק כשהיה כבר מאוחר מדי.
"דוקומדיה", הטור השבועי של מתי גולן בנושא מדיה, מתפרסם היום במוסף "גלובס הערב"
[הרחבה במהדורה המודפסת]
[לעיתון הדיגיטלי]
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
