הירידה הדרסטית בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל משפיעה כצפוי גם על תחום המגורים. למרות, ואולי דווקא בגלל, ש'ביתו של אדם הוא מבצרו', הפך מרכיב הביטחון לאחד השיקולים הראשונים בבחירת הדירה, בדומה למציאות המוכרת מרחבי העולם.
לדברי רן וירניק, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, היו בפועל שתי נקודות מפנה במהלך העשור האחרון: האחת, ישירה, היתה העלייה התלולה בעקומת הפשע והפריצות לבתים. השנייה, עקיפה יותר, היתה האינתיפאדה, שבאופן תת מודע השפיעה על עליית מרכזיות מרכיב הביטחון אצל הישראלים.
נתוני לשכת שמאי המקרקעין מלמדים, כי התופעה של בנייני מגורים המצוידים בשומר בעמדת הלובי במשך 24 שעות ביממה, שכמותה ניתן היה בעבר לראות רק בחו"ל, הפכה לא רק לנחלתם של בנייני האלפיון העליון בלבד.
כיום רבים מצטיידים גם במערכת "בית חכם", הכוללת בתוכה אמצעי מיגון ובקרה מרחוק, ורבים אחרים מסתפקים בחברת שמירה המפטרלת בסביבת ביתם וכן במיגון משופר יותר של הכניסה לבניין, טלוויזיה במעגל סגור ועוד.
על-פי נתוני הלשכה, אחת השאלות הראשונות הנשאלות על-ידי רוכשי דירות קשורה למרכיב הביטחון, ובניינים המצוידים במרכיבי ביטחון והגנה משופרים עשויים להעלות את ערך הדירה בעד 10%-12%, לעומת בניינים שאינם מצוידים במרכיבי ביטחון בסיסיים.
השמאים מספקים גם קוריוז: מתברר, כי דווקא בניינים הממוקמים בערים הגדולות במרכז הארץ מצוידים יחסית ביותר אביזרי מיגון לעומת בתים בערי ספר שבפריפריה, מה שמלמד שלהרגיש בטוח זה כנראה גם שאלה של יחסיות ושל יכולת כלכלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
