חיפשתי "השמינייה", מצאתי פורנו. באמת

ח"כ אמנון כהן מש"ס העביר בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק המגבילה גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים. לפי הצעת החוק, גישה לאתרי מבוגרים באינטרנט תתאפשר רק באמצעות אמצעי זיהוי פיזיים כגון כרטיס חכם או טביעת אצבע.

כהן מוסיף ואומר כי האמצעים האלה מותקנים כיום ברוב המחשבים החדשים והם הולכים והופכים נפוצים כאמצעי הבטיחות. הוא ציטט מחקרים המורים כי כ-60% מהנוער בישראל בגילאים 9 עד 18 כבר ראו פורנוגרפיה ברשת, אף כי לא התכוונו לצפות בתוכן כזה, אלא הגיעו אליו במקרה.

"במקרה"

אין כמו לשייך את הדברים ל"מקריות". כולנו רוצים לשמור על הילדים שלנו, אבל בעולם היום, המידע זורם אליהם. האם חבר כנסת מש"ס, שאיני יודע כמה הוא מכיר את רזי האינטרנט, חושב שכרטיס חכם או טביעת אצבע ימנעו גישה לאתרי פורנו? איך בדיוק?

המידע נמצא בכל מקום. פשוט צריך לגשת אליו ו-60% מהנוער שמגיעים במקרה לחומרים האלו - זה תירוץ קלוש ותו לא. אין מקריות. הילד לא חיפש אינפורמציה על "השמינייה" והגיע לאתר פורנו.

הצעת החוק של כהן גם קובעת עונשים כספיים על ספקית אינטרנט שתעבור על הוראות החוק. עוד ציין כהן כי אין מנוס מחקיקה מגבילה, מאחר ש"אלימות והפורנוגרפיה הקשה על מסכי האינטרנט הפכו זה מכבר למציאות קשה".

אין ספק שכהן צודק כי האלימות והפורנוגרפיה הפכו למציאות קשה. אבל האם הוא באמת מוצא דרך בה ספקית האינטרנט תמנע כניסה לאתרים שכאלה? מזהה תביעת אצבע לכל גולש? מי ישלם על זה בדיוק?

יתרה מזאת, נאמר שאכן יחקק החוק, כל מי שמבין מעט באינטרנט יודע שגישה לאתרים היא רק חלק מהנושא, אופציה אחרת היא שיתוף קבצים. האם מר כהן מציע פתרון אחר? זיהוי תביעת אצבע להורדת קבצים? שימוש בכרטיס חכם בעת שימוש באי-מיול?

הגנה על הילדים

יש כמה דברים שננקטו באחרונה להגן על ילדינו. סימון משחקים על ידי משרד התמ"ת הוא צעד מבורך. ההורים יכולים לדעת מה בדיוק יש במשחק אותו רכשו לילדיהם. אבל להגן על ילדינו על ידי מסלול עוקף גלישה?

מעניין מה יהיה לספקיות האינטרנט להגיד. אבל, ח"כ כהן, הבעיה היא לא בתוכן. הבעיה היא בחינוך. מי שיכול לדאוג לילדיו וללמדם את ההבדל בין טוב ובין רע, לא צריך לנסות למצוא מקסמי שווא, יקרים עד בלתי אפשריים, ועל גבול האבסורד.