השביתה שלא נולדה

משבר השכר ברשויות המקומיות שימש כעילה לפתיחת השביתה הגדולה והמקיפה שהיתה אמורה להיפתח ביום רביעי השבוע לזמן בלתי מוגבל.

עופר עיני היה צריך להוכיח את יכולתו, כישוריו ומעמדו במספר עוגנים עיקריים שמוליכים אותו להכריז על השביתה הגדולה. עיני, שועל ותיק בהתנהלויות תקשורתיות בסגנון "תחזיקו אותי..." ידע אל נכון כי הוא מכין את הגייסות שלו, בהם ועדי עובדים ברשויות המקומיות שחלקם לא קיבלו משכורות זה כ-25 חודשים, והוא מכין את "החיילים" שבוועד הפועל למאבק, שמכל בחינה שהיא נראה כצודק ולאור התמשכות הטיפול של משרדי הממשלה, האוצר והפנים בתשלומי משכורות העובדים, אף ראוי לסגור את המדינה. זאת כדי להכריח את שרי הממשלה ואת ראש הממשלה אהוד אולמרט לנקוט יוזמה ולשחרר את הכספים הנדרשים לתשלומי השכר המדוברים.

אולם, עיני למעשה יצא למאבק האחרון כשהוא לא משוכנע, ככל הנראה, ביכולתו להביא לפתרון הבעיה באמצעות השביתה הגדולה, וזאת מכמה סיבות:

• תמיכת הציבור הרחב בעובדים שובתים מצויה בשנים האחרונות בדעיכה הולכת וגוברת, וזאת כיוון שהציבור כלל אינו מצדיק צעד כזה שמפריע לקיום החיים היומיומיים, אם באי פינוי פחי אשפה, סגירת משרדי ממשלה ו/או עיריות ו/או נמלי תעופה ו/או נמלי ים. למעשה מדובר על שיתוק המשק וזה דבר שנהיר לעופר עיני.

• כלל לא בטוח שראש הממשלה, שר האוצר ופקידי האוצר היו "הופכים שולחנות" כדי להביא לתוצאות מהירות עוד יותר. נכון הוא שהם אינם יכולים להצדיק אי תשלום שכר במישור הציבורי, אך מאידך הנזק המצטבר מאי תשלומי השכר מובלט פחות ומודגש פחות מהנזק שיצטבר לחובת ההסתדרות בהינתן כי השביתה היתה פורצת.

• התנהלותו של יו"ר ההסתדרות אל מול פקידי הממשלה בחודשים האחרונים, זאת לאחר שכבר השיג מהם סדרת הבטחות לפתרון הבעיה, לאחר עיצומים וסנקציות שננקטו לפני מספר חודשים, ומכאן שאף אחד לא יכול להבטיח לו כי השבתה זו תשיג את מה שההשבתות הקודמות לא השיגו.

ראשי ממשלות לשעבר כאריאל שרון, בנימין נתניהו ואחרים, לא התערבו ישירות במשברים הנוגעים לממשלה-הסתדרות, אלא הותירו לשרי האוצר שלהם לטפל בניהול המאבקים מול ההסתדרות.

התערבותו של אהוד אולמרט היתה למעשה צעד שהוסיף לו נקודות בתקשורת הישראלית, אשר התבטאו ביתרונות יחסיים, רק אם תוצאת ההתערבות תהיה התחלה של פתרונות לסוגיות הפרובלמטיות שעומדות על הפרק.

עד כמה התקשורת היתה שותפה לתרגיל התקשורתי-פוליטי שההסתדרות ניהלה? זאת ניתן לראות בכותרות המאיימות ובכתבות המפורטות אודות סגירת שערי המדינה - כשאין יוצא ואין נכנס בנמל התעופה וערימות האשפה שצפויות להיערם ברחובות הערים - והאיום, כך מסתבר, דפק.

לא ראש הממשלה, לא שר האוצר אברהם הירשזון ולא ראשי ההסתדרות רצו כלל בשביתה הזו.

ההישג של עיני, לעומת זאת, הוא משולש; האחת - הוא גייס את ראש הממשלה ל"זירת ההתקוטטות" שבינו לבין האוצר, השנייה - כי הוא הודיע שבעקבות התערבותו השביתה בוטלה, והשלישית עיני תמיד יוכל בעתיד להאשים לא רק את פקידי ושרי האוצר, אלא במיוחד את ראש הממשלה אהוד אולמרט בכך שסיכם עימו כי יתערב ל"כיבוי השריפות" והנה הוא לא עמד בדיבורו, אם אכן כך יקרה.

עיני "דרך את הניצרה" של "חליפות האיומים" (בודאי שמתם לב לסגנון החדש של ראשי ההסתדרות ונציגי העובדים, המופיעים בתקשורת כשהם לבושים בחליפות ומעונבים בעניבות אופנתיות...) וכיוון את "אקדח האיומים" לעבר הדמות הפוליטית המרכזית ביותר לממשלה. אם ראש הממשלה לא יעמוד בדיבורו, אזי לעיני יש את כל הסיבות לפתוח שוב בהצהרות איום אודות עצירת המשק והמדינה, ואת אולמרט נאשים כי לא פתר את אשר הבטיח לפתור יחד עם הירשזון.

מיהם המפסידים הגדולים?

בראש ובראשונה הם אותם עובדים בעיריות וברשויות המקומיות שלא קיבלו שכר, ואשר הפתרון הנוכחי לא טמן בחובו תשלום משכורות מעוכבות. מאחר שאלו מהווים את החוליה החלשה בשרשרת האיומים, הרי שעל מצפונות של עיני יעמדו 4 השבועות הקרובים כך שנושא השכר יוסדר עד ערב חג הפסח.

תפקידה של התקשורת יהיה לעקוב מקרוב אחר הרכבת לוח זמנים לפתרון הסוגיה. לעבוד על כך כ 4-6 שבועות זהו זמן מספיק להסדרת הנושא, ולא להכתיר גיבורים שאמורים לעשות את מלאכתם בכל מקרה, אך במיוחד על חשבון השכבות החלשות.

התקשורת שהתגייסה להכתיר בכותרות ענק את איום השביתה, תלמד מההישג המפוקפק האמור, אולי, להעביר מידע בלבד אך לא להיות שותפה למסע הלחצים והאיומים שבמקרה זה נציגי ההסתדרות עשו בו שימוש מופלג.

עופר עיני, בכל מקרה זאת יש להזכיר, הינו מנהיג שונה בצורת מנהיגותו מקודמו עמיר פרץ, ואולי הדבר מוסבר גם בחוסר ההתלהמות שלו שיוצרת לו מוניטין, גם בדומיננטיות המבוקרת שיש בו וגם בכך שאיננו יוצר כל יום כותרות חדשות אלא שומר על מינון אמין יותר לגוף המייצג מאות אלפי עובדים בישראל. גם הצוות הצעיר יחסית שריכז סביבו נראה כצוות מקצועני, אם זה באיגוד המקצועי ואם זה באיגודים אחרים, מה שמשנה אט אט את תדמיתה המאובקת של ההסתדרות אותה הסתדרות שפעם החזיקה מדינה והיום משנסת מותניה להיות אקטואלית.

הכותב הינו יועץ תקשורת אסטרטגי, בעל חברת S.P.R המתמחה בניהול משברים.