הסתיים הסבב הראשון של השיחות הכלכליות-אסטרטגיות בין ישראל לארה"ב

הדיון, שהתקיים במשרד החוץ בוושינגטון, עורר "ציפיות גדולות" בירושלים, לדברי מקורות שמקורבים לנושא.

"מעולם לא היה לנו מפגש עם אג'נדה כזו, שמשלבת תכניות והצעות לחיזוק הקיום הלאומי עם יזמה לגיוס משאבי סיוע אמריקני למימושן", אמר אמש גורם ישראלי. "כגודל המשלחת הישראלית, והיא באמת גדולה, גודל התקוות. זה דיון שמתחייב ממציאות אסטרטגית חדשה ותהיה לו השלכה ישירה על ביטחון ישראל לאורך שנים רבות".

ההודעה המשותפת מציינת, שסבב השיחות הראשון, ואלה שיבואו בעקבותיו, נועדו "להגדיר את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות; את ההסכם החדש להסדרת הסיוע לישראל, שיגובש במסגרת של עשר שנים (כמו הסכם הסיוע הקודם, שפקע השנה ר.ד.); ואת הצרכים הכלכליים והצבאיים-ביטחוניים של ישראל לטווח הארוך".

"השיחות האלה משקפות את הקשרים ההיסטוריים והביטחוניים העמוקים בין ארה"ב לישראל, קשרים שמושתתים על ערכים ואינטרסים משותפים", נאמר בהודעה. "הדיון היום (ה') הוא ביטוי נוסף למחוייבות הבלתי ניתנת לערעור של ארה"ב לביטחונה של ישראל והוא מהווה צעד נוסף לביצור וקידום היחסים האסטרטגיים ביין שתי המדינות".

שתי המדינות מצפות להמשך הדיונים, שייערכו הן בישראל והן בארה"ב, נאמר בהודעה.

ההודעה מציינת, כי את הדיון היום הובילו תת-שרת החוץ האמריקנית לעניינים פוליטיים, ניקולס ברנס; נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר; ומנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב. בצד הישראלי השתתפו בדיון גם שגריר ישראל בוושינגטון, סלי מרידור; מנכ"ל משרד החוץ, אהרן אברמוביץ; עידו נחושתן, ראש אגף התכנון בצה"ל; אילן מזרחי, ראש המועצה לביטחון לאומי; יוסי בכר, מנהל רשות המיסים ושלעבר מנ"ל משרד האוצר; עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון; רון דרמר, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, ונציגים בכירים נוספים. בצד האמריקני השתתפו בדיון, בין השאר, נציגים בכירים של משרד ההגנה.

הדיון הראשון מתוכנן, כאמור, להיות חוליה ראשונה בכמה סבבי שיחות. מבחינת ישראל, המטרה הסופית של סבבים אלה היא להגדיל את הסיוע הצבאי השנתי מארה"ב, שהגיע לתקרה של 2.4 מיליארד דולר בשנת הכספים הנוכחית. מהי תקרת היעד של ישראל? תלוי עם מי מדברים, אבל רוב ההערכות נעות סביב שלושה מיליארד דולר, כלומר תוספת של כ-600 מיליון דולר, שתיפרש בהדרגה לאורך 10, 12 שנה, כך שבכל שנה יעלה הסיוע ב-50 עד 60 מיליון דולר. דני איילון, השגריר הקודם בוושינגטון, אמר לגלובס לפני כשבועיים, כי המליץ להעלות את הרף לגובה של 2.9 מיליארד דולר.

אבל מספרים אלה, או כל מספר אחר, לא עלו בדיון, גם אם מספר הקסמים, שלושה מיליארד, ריחף בחללו של אולם הדיונים. "התכנית היא, שבמושב הראשון תותווה לפני האמריקנים המפה האסטרטגית החדשה של ישראל וינותחו האיומים האסטרטגיים שלא היו קיימים כלל כאשר גובשה המסגרת הקודמת של הסיוע, במחצית השניה של שנות ה-90", אמר לגלובס, לפני תחילת הדיון, מקור שמכיר את הנושא. "אנו צריכים להציג איומים ואת הצרכים שנגזרים מהם. אחר-כך נדבר על כסף. 2007 אינה 1997. אם נצליח לשכנע את האמריקנים בכך, ואני בטוח שנצליח, המשימה של הגדלת הסיוע לא תהיה קשה".

כדי להבטיח שהמסרים הישראליים ייקלטו בנקל, נעשתה בירושלים עבודת הכנה רצינית. אין זה מקרה, שבראש המשלחת הישראלית עומד נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לשעבר מס' 2 בקרן המטבע הבינלאומית, שנהנה מיוקרה עצומה בוושינגטון. "הוא משלב יתרון של סמכותיות ויכולת לדבר עם בני השיח האמריקנים כאחד מהם", אמר מקור. "כשסטנלי מדבר, אנשים מקשיבים".

אף אין זה מקרה, שכשבוע לפני תחילת הדיון בוושינגטון, נתן אלי פינקו, ראש האגף החדש לפיקוח על היצוא במשרד הביטחון, ראיון ראשון לדיפנס ניוז, שבועון הבית של הממסד הביטחוני בארה"ב ובו מסר ברור לפנטגון: לעולם, לעולם, לא נמכור נשק למי שאינכם חפצים ביקרו, ועתה יש לנו אמצעים לאכוף התחייבות זו על סוחרי הנשק המקומיים.

"ישראל חייבת עתה להצטייר כבעלת ברית מושלמת של ארה"ב, אם היא רוצה לקבל הסכם מסגרת רב-שנתי להמשך הסיוע הצבאי", אמר לגלובס מקור בקהילייה הפרו-ישראלית בוושינגטון. "מעידות כמו מכירות נשק לסין או מדינות אחרות שמתנגדות להגמוניה של ארה"ב הן כמו גול עצמי".

גורמים בוושינגטון מציינים, כי ארה"ב צפויה להתייחס בהבנה לצרכי ישראל. כל הצהרה נוספת של אחמדיניג'אד, כל נחיתה נוספת של טילי קאסם בנגב, כל אודיו-טייפ נוסף של אל זווהאירי כל אלה מצביעים בבירור על איום אסטרטגי על ישראל שממשל בוש לא יוכל, ולא ירצה, להתעלם ממנו. וכאשר יש תמימות דעים לגבי עקרונות היסוד, לא יהיה קשה לפורטם לדולרים וסנטים.