מנכ"ל דרך ארץ: "המדינה עשתה את עסקת חייה"

דרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל, נערכת בשבועות האחרונים להתחיל בעבודות של הקטע הצפוני בין מחלף עירון לעין תות, תוספת של 17 ק"מ לכביש הקיים - 86 ק"מ שבין מחלף שורק ועד למחלף עירון. בכך יתארך הכביש מוואדי ערה לוואדי מילק. לאחר שנים של ברברת, סחבת ועיכובים מיותרים במשא ומתן יוצא הפרויקט הצפוני בכביש 6 אל הפועל.

מנכ"ל דרך ארץ, אהוד סביון, רגע לפני שהוא מפשיל שרוולים, אומר ל"גלובס": "המדינה עשתה את עסקת חייה בפרויקט חוצה ישראל, כששילמה 100 מיליון שקל עבור רשת ביטחון, וקיבלה פרויקט השווה מיליארדים".

גלובס: מה הן התוכניות לביצוע, לו"ז, קבלני הביצוע, עלויות?

סביון: "אנחנו נמצאים בשלב של התארגנות, מדידות וקידוחי ניסיון. בתוך שבועיים ניכנס לעבודה אינטנסיבית. במחצית השנייה של שנת 2009 אנו צפויים לסיים את העבודות, שיימשכו 28-33 חודשים. עיקר עבודות התשתית יבוצעו על-ידי סולל בונה ודניה סיבוס. עלות ההקמה היא 160 מיליון דולר, ועלות הפרויקט כולו, לרבות הוצאות מימון וניהול, כ-200 מיליון דולר".

- סוגיית הקברים עדיין מעיבה על קידום הפרויקט?

"אני מבין שמתגבש פתרון הלכתי שהוא ישים הנדסית. בדיוק כמו שהתגברנו על קברים בקטע המרכזי, אפשר להעתיק את אותו פתרון. המדינה והגורמים החרדיים בהבנה יכולים בקלות למנוע עיכובים מיותרים".

- מהי התרומה של קטע 18?

"כל המשק מחכה לקטע 18. זה באמת כביש שישפר את הנגישות של כל אזור הצפון - עמק יזרעאל, הקריות וחיפה, הגליל. כל מי שאני מדבר איתו מספר לי כמה הוא מחכה לסלילת הכביש, שיקצר בכ-40 דקות את הנסיעה בין הצפון לגוש דן. מעבר לכך, כפי שאנו למדים מהקטע המרכזי, בצפון צפויה התחזקות כלכלית.

"בהיבט של התנועה בכביש, לפי תחזיות שיש בידינו ובידי המלווים שלנו, כבר בשנה הראשונה ייסעו בקטע הצפוני בלבד כ-40 אלף כלי רכב ביום. קטע זה יוסיף תנועה בהיקף של 25%-30% בקטע המרכזי, שבו נוסעים כיום כ-85 אלף כלי רכב בממוצע ליממה".

- המו"מ בין דרך ארץ למדינה לסלילת הקטע הצפוני החל בשנת 2001, העבודות אמורות היו להתחיל ב-2003. מי אחראי למחדל?

"האחריות של המדינה לעיכוב היא בעיקר בעניין הקברים, שדחה את הביצוע למעלה משנה, אך גם לנו בדרך ארץ יש חלק בעיכוב. הפרויקט התעכב גם באשמתנו, כי לא יכולנו להביא את המימון בגלל המחויבות לבנקים בקטע המרכזי. הרחבת הפרויקט והדבקת קטע 18 לקטע המרכזי יצרה מגבלות במימון המלווים, שהעניקו מימון של 1.35 מיליארד דולר, ולא רצו, ובצדק מבחינתם, להגדיל את הסיכון. במשך זמן רב לא הצלחנו להתגבר על הבעיה הזו. ביוזמתו של עמית שגב משיכון ובינוי ואנשי הפיננסים של דרך ארץ הוחלט לפצל את הסיכון למממנים, כך שהמלווים המקוריים לא ייקחו על עצמם את סיכוני ההקמה אלא את התפעול, דבר שפתר באופן מושלם את סוגיית המימון.

"אין מה לדבר, שיתוף הסקטור הפרטי בישראל מוכיח את עצמו. הפרויקטים שמקודמים עומדים בלו"ז, בתקציב ובאיכות. אלא שעקב אכילס נמצא בשלב הכנת המכרז והסגירות הפיננסיות. הדבר קשור בין היתר לעובדה שיש עדיין מעט מומחים ושחקנים בתחום, דבר שמקרין ישירות על הסגירה הפיננסית, ועובר לעומס שיש לסקטור הציבורי, שגם הוא נמצא בשלבי למידה. עם זאת חייבים לציין ולהדגיש, שבמשרד האוצר, ובאגף החשכ"ל במיוחד, יש ממש מהפיכה חיובית. היום הם יותר מבינים שצריך לרוץ עם הפרויקטים, תוך שמירה אגרסיבית של האינטרס הציבורי. זהו משחק משולש ומורכב בין הזכיין, המדינה והבנקים. זו המון עבודה ואלפי מסמכים, וזה לוקח זמן".