"לבית בישראל יש משמעות גדולה. הוא חלק מהמשפחתיות, מההגשמה העצמית והכלכלית, מהאסתטיקה, מצורת החיים. אבל בית לא ישנה אנשים. אם הם היו מסודרים קודם, הם יישארו כאלה. אם לא אהבו לארח, הם לא יתחילו פתאום לארח יותר", אומרת האדריכלית אורלי שרם, שברזומה שלה מופיע תכנון הבתים של אהוד ברק, פרופ' דני גור, רוני דואק, יונתן קולבר ודניאל שטיינמץ.
"אני רוצה להגשים את החלום של הבן אדם, כדי שירגיש שהוא זה שבנה את הבית, בלי ארכיטקט", מסבירה שרם את הרציונל שלה בראיון בלעדי לליידי גלובס, שיתפרסם היום. "אי אפשר להגיע להזדהות של 100% עם הבקשות, אבל תמיד מוצאים פשרה. כשבית טוב, זה אומר שהלקוח טוב. כזה שמעורר בי סטימולציה. שאוהב מה שאני עושה".
שרם סבורה כי "יש היום חזרה לדירות, כי קו השמיים של תל אביב משתנה - בתים גבוהים כמו מנהטן. בדירה, המעטפת קיימת כנתון והתכנון הרבה יותר מדוקדק, כי צריך לעשות חלוקה נכונה. אני תמיד אומרת שהמינוס של המגרש או הדירה הופך לפלוס, אם מתאמצים למצוא פתרונות יצירתיים. כל בית צריך להחדיר את הטבע פנימה. בבית זה החיבור לגינה. אני חולה על פאטיו".
לכל איש מקצוע מפורסם יש נקודת פריצה שהוציאה אותו מהאנונימיות. לשרם, 50, זה קרה עם הבית של פרופ' גור בקיסריה. בשנת 1990 התבקשה לעצב את אחוזתו לפי ראות עיניה. היא בחרה באופציה חתרנית: במקום לחרוש את אירופה בסיבוב דאווין, העדיפה להשתמש בחומרים מקומיים - ועשתה מהפכה. מאותו רגע נפרץ הסכר, הצעות עבודה מידועי שם התחילו לזרום, והיא התחילה לסנן. היא מכניסה פרויקט חדש רק כשהקודם נמצא בשלבי סיום.
בין הפרויקטים המפורסמים שהייתה מעורבת בהם היה ביתם של נאוה ואהוד ברק בכפר שמריהו, שנמכר עוד לפני שבעליו גרו בו אפילו יום אחד, בגלל שנפרדו. "זה היה מלחיץ", אומרת שרם. "כולם שמרו על דיסקרטיות והתנהלו בשיא האלגנטיות. לא ידעתי כלום. צלצלו אליי כל מיני עיתונאים, ולא הבנתי למה. אני לא חושפת לקוחות. אפילו לא נוח לי להתקשר ולבקש לצלם את הבתים שלהם בשביל עצמי. כשארצה להוציא ספר, דבר שאני מקווה שסוף סוף יצא לפועל, אני אפנה".
שרם, שהתחילה בחדר אחד שהכיל בקושי אותה ואת הניירת, מנהלת היום בנמל תל אביב משרד של 12 עובדים - שבו היא מבלה שעות ארוכות. "אני צנטרליסטית, ומהסיבה הזאת אני עובדת שעות אינספור", היא מספרת. "יש לי בחורה שהיא יד ימיני ויש מנהל משרד, אבל כולם באים בגללי, ואני לא יכולה לתת לדברים לברוח. אם לא הייתי בן אדם יצירתי שאכפת לו כל כך, היה לי היום משרד יותר גדול ומסחרי".
" קורה שאין כימיה עם לקוח, עד כדי כך שאת לא מסוגלת לעבוד איתו?
"בסך הכול זאת פרנסה. כל לקוח שמגיע אליי, אני חושבת שהוא הכי נחמד. יש כאלה שאתה מתחבר אליהם בקלות, יש כאלה שמגיעים עם רעיון אחד ויוצאים עם אחר לגמרי".
הראיון המלא - ב"ליידי גלובס" המתפרסם היום
[לעיתון הדיגיטלי]
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
