אין כמעט גולש ממוצע באינטרנט שלא נתקל בבאנרים הקוראים לו להשתתף בהגרלת הגרין קארד בארה"ב. לכאורה, נדמה כי מדובר בעוד באנר איזוטרי שמישהו אולי מרוויח ממנו כמה דולרים בחודש. גם נינו רנסנברג ודניאל סקלוסוב, בעליה ויזמיה של חברת ד.ס.נ.ר, סברו שמדובר ברעיון נחמד שכדאי לתת לו צ'אנס. היום, 6 שנים לאחר הקמתה, התברר שמהרעיון הנחמד צמחה חברה שתנסה לגייס בבורסה בתל אביב 15-20 מיליון דולר לפי שווי של 60-80 מיליון דולר. בימים הקרובים היא מתעתדת להגיש את טיוטת התשקיף הראשונה, מה שמוכיח שהצ'אנס שנתנו השניים לרעיון עליו מבוססת החברה היה שווה.
ד.ס.נ.ר תידרש להתמודד בהנפקתה עם שתי בעיות מרכזיות ועם יתרון בולט אחד. הבעיה הראשונה היא הקושי בצליחתן של הנפקות ראשוניות בשוק. מצד שני, לחברה יתרון הגלום בתחום פעילותה - שיווק ופרסום באינטרנט, תחום צומח שטומן בחובו פוטנציאל רב בשנים הקרובות.
הבעיה השנייה של החברה מגיעה דווקא מהאגף החשבונאי. טרם הפיכתה לחברה ציבורית דיווחה ד.ס.נ.ר על בסיס מזומן, והמעבר לדיווח חשבונאי על בסיס מצטבר יוצר פער גדול בין תזרים המזומנים של החברה לבין דו"ח הרווח וההפסד שלה. מכיוון שחלק ניכר מהחוזים של החברה הם ל-5 ו-10 שנים ובמסגרתם מתקבלים כל הכספים כבר בשנה הראשונה, צפויים המשקיעים לראות תזרים חיובי גבוה, לעומת הפסד או רווחיות זעומה בדו"ח הרווח וההפסד. כך למשל בדיווח על בסיס מזומן, עמד היקף ההכנסות של החברה על כ-130 מיליון שקל בשנת 2006 והרווח הנקי עמד על 14 מיליון שקל. לעומת זאת במעבר לדיווח על בסיס צבירה, עמדו הכנסות החברה בשנת 2006 על כ-80 מיליון שקל בלבד, והחברה רשמה הפסד של מעט מעל 10 מיליון שקל. זאת כאשר תזרים המזומנים של החברה, כאמור, נותר איתן.
בנוסף, בשנת 2006 ביצעה החברה השקעות גדולות שתמכו בקצב הצמיחה המהיר שלה - מה שגם שחק את השורה התחתונה של החברה. גם בשנת 2005 חוזר התסריט על עצמו: בדיווח על בסיס מזומן עמד היקף ההכנסות של החברה על כ-80 מיליון שקל, והרווח הנקי עמד על 13 מיליון שקל, אולם במעבר לדיווח על בסיס צבירה עמד היקף ההכנסות של החברה על 50 מיליון שקל בלבד, והרווח הנקי שלה עמד על כמה מיליוני שקלים בודדים.
בשנת 2007 כבר נחתו בקופתה של ד.ס.נ.ר כ-90 מיליון שקל, כתוצאה מחוזים עליהם חתמה לתקופות של 4-10 שנים, אך שוב, על פי כללי החשבונאות, נתונים אלו נפרסים על פני שנות ההסכם ולא יכולים להיות מוכרים בשנה הנוכחית.
התחלה ב-2,000 דולר
רנסנברג וסקלוסוב הכירו ב-"מכללת היי-טק" בשנת 1995, וחוו את ההייפ של בועת ההיי-טק מקרוב, כמו גם את התפוצצותה כמה שנים מאוחר יותר. באווירת הדיכאון שאפפה את ענף ההיי-טק בכלל, ותחום האינטרנט בפרט, בשנת 2001, החליטו השניים לשתף פעולה במיזם חדש פרי דמיונו של סקלוסוב. האחרון ששהה בארה"ב במשך שנתיים, הבין שייתכן כי הרצון של מהגרים לקבל רישיון עבודה בארה"ב שווה כסף. הרבה כסף.
"בגלל שכל הענף היה שרוי בדיכאון עמוק בשנת 2001, החלטנו שאנחנו משקיעים 1,000 דולר כל אחד במיזם החדש, כדי לראות אם יש לזה בכלל סיכוי", אומר רנסנברג. "מהר מאוד הבנו שיש לנושא הגרין קארד ביקוש אדיר. לא הצלחנו אפילו לבזבז את כל ה-2,000 דולר שהשקענו. צריך להבין, הימים היו ימים אחרים, כשאתרי האינטרנט בישראל רק צצו מעל פני השטח וסבלו מחוסר משאבים. הפרסום באינטרנט בישראל היה עדיין בחיתוליו, ולכן עם 1,000 או 2,000 דולר יכולת באותה תקופה לעשות שמות באינטרנט", משחזר רנסנברג.
"בעלי האתרים פשוט רדפו אחרי המפרסמים. הקמפיין הראשון שלנו היה ב-MSN. השקענו 6,000 דולר בחודש, ואחרי חודש קיבלנו הכנסות של 66 אלף דולר - הכל ממכירת שירותי ערך מוסף להגרלת הגרין קארד. זה הביא אותנו להבנה שמה שמצליח כאן בישראל, יכול להצליח גם במדינות אחרות בעולם ולכן הקמנו CALL CENTER, שכלל 12 טלפנים וטלפניות. כולו מבוסס על שיחות יוצאות לכל מי שהתעניין בנושא הגרלת הגרין קארד, ושם מוצעים השירותים הנלווים שלנו. העסק הזה בנוי על מאסה קריטית, שכן רק אחוזים בודדים ממי שמתעניינים רוכשים בסופו של דבר את חבילת השירותים שלנו", אומר רנסנברג.
מה שמדהים במקרה של ד.ס.נ.ר הוא שהיא אינה מספקת גרין קארד, והיא גם מציינת זאת בפרסומיה. ד.ס.נ.ר בסך הכל מסייעת בתהליך הרישום להגרלה. "בגלל הדרישות המאוד קפדניות של הרשויות בארה"ב, יש צורך ברישום מדויק על פי ההוראות ולא כולם מצליחים לצלוח אותו. למשל, נדרשת תמונה ברזולוציה המתאימה, מילוי הפרטים בדיוק כפי שנדרש וכו'. מסתבר שעל שירותי הערך המוסף האלו אנשים מוכנים לשלם כסף".
כיום מעל 70% מהכנסותיה של החברה מגיעות מתחום פעילות זה, מה שאומר שהאיום הגדול על העסקים טמון בשינוי חוקי ההגירה בארה"ב או בהקטנה של אשרות העבודה במדינה. "אנחנו לא יודעים על שום תהליך שקורה בכיוון הזה, ואנחנו עוקבים אחרי הנושא באופן יום יומי", אומר רנסנברג.
שת"פ עם בזק בינלאומי
ד.ס.נ.ר היושבת ברעננה, והמעסיקה מעל 600 עובדים, עוסקת כיום בשלושה תחומים מרכזיים: תחום השיווק המקוון, תחום הפרסום המקוון ולאחרונה גם תחום התקשורת באמצעות החברה בזקום שהקימה ביחד עם בזק בינלאומי.
תחום השיווק המקוון כולל בעיקר את שירותי הטיפול והגשת בקשות להשתתף בהגרלת הגרין קארד הנערכת על ידי ממשלת ארה"ב, ומכירת שלושה סוגי מוצרים: ספר בנושא ההגירה לארה"ב, תוכנת תרגום שפות ותוכנת לימוד שפות. תחום הפרסום המקוון כולל בעיקר מכירת שטחי פרסום מקוון ללקוחות עסקיים ברחבי העולם. פעילות זו מאופיינת במכירת שטחי פרסום באתרי תוכן של החברה, ובקניית שטחי פרסום לשם שיווקם למפרסמים שונים, תוך ניצול מעמדה של החברה כגורם בעל ניסיון בשוק הפרסום המקוון.
תחום התקשורת כולל כאמור את בזקום בה מחזיקות ד.ס.נ.ר ובזק בינלאומי בשיעור של כ-50% כל אחת. חברה זו אמורה להכניס לתחום שירותי שיחות הטלפון על גבי תשתית פס רחב בשווקים מחוץ לישראל. כדי להצליח בשיווק השירות, דרושה גישה ללקוחות פוטנציאליים, יכולת תשתיתית, קשרים עם ספקי טרמינציה (חברות טלפוניה) בכל העולם, ויכולת מכירה בשוק הבינלאומי. לשם כך התאחדו שתי החברות, האחת ספקית אינטרנט ותקשורת בינלאומית (בזק בינלאומי) והשנייה חברת שיווק המעסיקה מאות נציגי מכירה המתמחים בשיווק לשוק הבינלאומי (חברת ד.ס.נ.ר). "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
