בשורה רעה לקבלנים: כל המבנים הניידים באתרי בנייה יחויבו כמחסנים

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב קבע בשבוע שעבר, כי כל מבנה נייד באתר בנייה, כמו מכולה המשמשת כמחסן, וכל מבנה ארעי אחר, יחויב בארנונה לפי תעריף מחסנים, ולא בתעריף "קרקע תפוסה" הנמוך ממנו, גם אם בעבר לא נהגו העיריות לגבותה במקרים דומים. השופט נסים ישעיה דחה את ערעורו של הקבלן יעקב ארבל נגד עיריית רעננה, שיוצגה על-ידי עו"ד אילנה בראף-שניר, שותפה בכירה במשרד הררי, טויסטר ושות'.

במקרה זה הציב הקבלן על המגרש מספר קונטיינרים בשטח כולל של 115 מ"ר, ששימשו אותו לאחסנת ציוד וחומרי בנייה. העירייה התייחסה למכולות אלה כאל מבנים המשמשים לאחסנה, ומשכך חייבו את המערער בארנונה לפי התעריף החל על מחסנים.

ארבל טען, כי אין לחייב בגין המכולות בארנונה, ולחלופין יש לחייב בארנונה בתעריף "קרקע תפוסה", מאחר והמכולות אינן בניין כמשמעותו בפקודת העיריות, שכן אינן מחוברות חיבור של קבע לקרקע ואף אינן מחוברות לתשתיות. כן נטען, כי השימוש בהן זמני - רק לתקופת הבנייה.

בית המשפט קבע, כי העובדה שהשימוש בהן זמני אינה שוללת את צביון המכולות כמבנה. לאור זאת נדחתה גם הטענה כי יש לחייב את השטח כקרקע תפוסה, תוך קביעה "שהחיוב בארנונה הוא בגין החזקת המחסנים... ולא בגין הקרקע עליה הם הוצבו".

בראף-שניר הסבירה, כי החלטתו של ישעיה אמנם מבוססת על החלטות קודמות בנושא, אך הקביעה הזו מדגישה את זכותה של העירייה לגבות ארנונה על נכסים מסוג זה גם אם לא עשתה זאת בעבר. "משמעות פסק הדין הינה כי גם משרדי מכירות ומבנים ארעיים אחרים אותם נוהגים קבלנים להציב באתרי הבנייה יהיו מעתה מחויבים בארנונה".

(עמ"נ 244/05).