"חוק הדיור הציבורי החדש משאיר את העניים בדיוק באותו מצב, והוא בכיוון הפוך למגמה העולמית" - כך אומר עורך הדין שרגא בירן ב
ראיון מיוחד למוסף "G" שיתפרסם היום (ה').
בירן, 75, נדל"ניסט ואחד מבעלי חברת האנרגיה דור אלון, אומר כי בניגוד לחוק המעודד בנייה להשכרה, המגמה כיום בארצות המערב היא לאפשר רכישה של דירות במחירים מסובסדים לזוגות צעירים, ולהעביר דירות בשכונות עוני לבעלות יושביהן, לאפשר להם הגדלה של אחוזי הבנייה, וכך להעניק רכוש בסיסי התחלתי לשכבות הנמוכות.
"אבל ישראל, לעומת זאת, עושה פינוי ובינוי", הוא אומר. "מוציאה מכרזים לקבלנים כאשר הרווח של הקבלן גדל ככל שהוא מצליח לסלק את התושבים יותר בזול. זו ממשלה מטומטמת, שבמקום לראות את טעותה ממשיכה לנקוט אותן דרכים".
בירן קורא להחליף את "ההפרטה האליטיסטית" - מכירת גרעיני שליטה לבעלי הון - ב"הפרטה חברתית", שבה מועברים נכסי מדינה לשכבות הנזקקות ולכלל האזרחים. הוא גם יוצא באופן נחרץ נגד ה"ירוקים" אשר מתנגדים ליוזמות בנייה כמו על אדמות פארק איילון (חירייה). "זה לא ירוק, זה ירוקת", הוא אומר.
"הביורוקרטיה נכנעת לכל גיהוק של ירוקת שמסתובבת בביבים, העיתונים נותנים ביטוי לכל פיפס שכל דבר ירקרק שמסתובב בשטח אומר. וכיוון שבית המשפט העליון מאוד קשוב לדעת הקהל, ברגע שהדברים מקבלים את העיוות הקריקטוריסטי שלהם בעיתונות, התוצאה חמורה ומעוותת גם מבחינה פוליטית ומשפטית, ומי שסובל מזה זו אוכלוסייה של שני מיליון אנשים שגרים בשכונות העוני".
בירן ייצג את מקווה ישראל במאבקם, שכשל עד כה, נגד הקצאת כל 8,000 הדונם של חירייה להקמת פארק איילון, ובעד הזכות לבנות על חלק מהאדמות הללו. עתירה של מקווה ישראל ושל חברת הזרע בעניין נמצאת בבית המשפט העליון. "כל הפארק הזה היה תרמית", אומר בירן. "לא הוקם פארק, לא פינו את חירייה, ממשיכים לזרוק שם זבל ואזורי התעשייה המכוערים בסביבה ממשיכים להתפתח. ולמה זה קרה? מסיבה אחת בלבד: פופוליזם שמאפשר לעטוף כל תועבה ולכלוך במעטה ירוק".
המאבק המפורסם ביותר של בירן היה ייצוג הקיבוצים בבג"ץ, כאשר הקשת המזרחית הצליחה לבטל את ההחלטות המאפשרות לקיבוצים לקבל פיצוי על הקרקע בעת שינוי ייעוד על פי ערכה החדש. בירן מותח ביקורת קשה על השופט תיאודור אור שחתום על פסק הדין ואומר: "זה צדק חלוקתי נבוב. אחרי שלקחו את הקרקעות מהמושבים ומהקיבוצים, יש מישהו במדינת ישראל שקיבל מזה פיסת קרקע? המזרחים דפוקים כפי שהיו קודם לכן. כי הפתרון של עיירות הפיתוח ושכונות העוני בישראל הוא לא לקחת ממישהו אחד ולתת לאחר, אלא שמדינת ישראל תעבור תהליך של הפרטה חברתית. צדק חברתי ולא צדק חלוקתי.
"עשו פה עוול נוראי. האנשים האלה בקיבוצים ובמושבים החזיקו את האדמות 50 ו-60 שנה, עכשיו באים לקיבוצניק ומבקשים ממנו שגם על הדירה הקטנה שלו עם היתושים והברחשים הוא ישלם", הוא אומר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.