"מאמצי השימור בעכו העתיקה פסחו על התושבים"

סאמי הוארי: "בניין ויצ"ו ששימש כמרכז קהילתי נשרף בנסיבות לא ברורות, ונמכר בזול במכרז ליזם פרטי שבונה בו מלונית"

חידה: מי היא העיר הראשונה בארץ שהוכרזה ע"י ארגון אונסק"ו של האו"ם כאתר מורשת עולמית? רמז: יש בה שכונה לא מוכרת שהביוב זורם ברחובות, שיעורים גבוהים של עוני, אבטלה וסמים, בלוני גז בחדרי מדרגות ו-40 צווי הריסה. התשובה: עכו העתיקה.

סיור בעיר בשבוע שעבר מגלה תמונה עגומה. אומנם, החברה לפיתוח עכו העתיקה עושה מאמצים כבירים לשיפור פני העיר העתיקה, שכלכלתה עדיין נסמכת על תיירות. מספר מבנים היסטוריים יפהפיים בקו ראשון לים שופצו, אך אם מביטים בעורף הבתים הללו, או מטפסים במדרגותיהם, התחושה היא של ימי הביניים - מעניין, אך מוזנח למדי. מחוץ למוקד התיירות נופלות המסכות, הצפיפות והעוני זועקים לשמיים. בני הנוער מעשנים נרגילות בבתי קפה-נרגילות רבים שנפתחו, כאלטרנטיבת בילוי כמעט יחידה.

רכז השטח בעכו של ארגון שתיל, סאמי הוארי, מקלף את שכבת הצבע החדשה מפניה המזדקנות של העיר, ומפנה אצבע מאשימה כלפי הממסד, ובעיקר כלפי העירייה, על חבריה היהודים והערבים כאחד.

גלובס: מי היא האוכלוסיה המתגוררת בעכו העתיקה?

הוארי: "בעכו העתיקה מתגוררים בעיקר תושבים ערבים מוסלמים, שמספרם נע בין 7,000 ל-9,000 נפשות. רוב התושבים מתגוררים בבתים המנוהלים ע"י חברת עמידר והחברה לפיתוח עכו העתיקה, בתנאי שכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר".

- כיצד משפיעות עבודות השימור על התושבים הללו?

"השלטונות משקיעים מאות מיליוני שקלים בשימור העיר העתיקה, אולם מבחינת התושבים מאמצי השימור פסחו עליהם. רוב העבודות התבצעו בהכשרת מסלולי תיירות, שהם בדרך כלל מרוחקים מהשכונות שבהן הם מתגוררים. מרבית הכסף הושקע בחפירות ובשחזור, תוך התעלמות מצרכי התושבים הערבים בעיר, אי שיתופם בתכנון השימור ובאופיו, והחמור מכל - תוך השתלטות על נכסים והפרטתם, שינוי אופי העיר וסגירת מבני ציבור. כמו כן, בתקופת העבודות נפגעו חלק מבתי התושבים, ואף נהרסו פריטים בעלי ערך ארכיטקטוני והיסטורי נדיר".

- ומה לגבי מי שרוצים לשפץ בעצמם את הבתים, בני כ-200 שנה?

"חברת עמידר מערימה קשיים על התושבים במהלך שיפוץ בתיהם. רוב הדיירים בבתים המטים ליפול אינם זוכים לאישורים, ודאי לא לעזרה כספית, על מנת לשפץ. המעטים שזוכים לכך מחויבים לבצע את העבודות לפי מפרט טכני קפדני המייקר מאוד את העבודות, ולא יכולים לעמוד בכך".

- העירייה אינה מתערבת?

"בבעלות העירייה נכסים רבים, במיוחד בתים ובניינים גדולים בעלי ערך ארכיטקטוני והיסטורי. העירייה מזניחה אותם, ומעבירה אותם לידי החברה לפיתוח עכו העתיקה. זו מוכרת אותם בשוק הפרטי לקבלנים ובעלי הון".

- תוכל לתת דוגמא למקרה שכזה?

"בהחלט. בשנת 2005 עלה באש בניין ויצ"ו, בנסיבות שעדיין לא התבררו. מדובר בבניין היסטורי גדול מאוד, ששימש כמרכז התרבות והפעילות הציבורית של עכו העתיקה. לאחר שנשרף, בעלות הבניין, עיריית עכו והחברה לפיתוח עכו העתיקה, הוציאו מכרז למכירת הבניין. במכרז זכה בעל מסעדה יהודי, תמורת סכום זעום של כ-120 אלף שקל, והוא מתכנן להקים במקום מלונית, בהתאם לתב"ע. אין לנו כמובן התנגדות לשיפוץ ושימור נכסים, אבל לא במחיר הפיכת מבני הציבור המעטים לרכוש פרטי".

- בעיר כמו עכו יש מה לדבר על פרויקט פינוי-בינוי?]

"מרבית התושבים הערבים בעכו, המונים 15 אלף מתוך אוכלוסיה של 50 אלף, מאמינים שתוכניות פינוי-בינוי נועדו לשרת את יהוד הארץ ומחיקת התרבות האסלאמית".

- האם לשכונת ברבור הלא מוכרת יש תקווה לשינוי?

"בשכונת ברבור בפאתי עכו מתגוררים עשרות שנים כמה עשרות משפחות, על קרקע חקלאית הרשומה בבעלותם בטאבו. אומנם תמ"א 35 מייעדת את האזור למגורים, אך אין עדיין תוכנית בניין עיר המאפשרת ייעוד למגורים, ולכן אי אפשר להוציא היתרי בנייה. ארגון שתיל יוזם בעצמו תב"ע שתאפשר סוף סוף להכשיר את השרץ, ותאפשר לעירייה לספק לתושבים שירותים שמקבל כל אזרח".