לפני שנה היה שכרם של מנהלי הבנקים, במיוחד בבנק הפועלים, הפתיח לפסטיבל תקשורתי ענק כנגד משכורות העתק של הבנקאים הבכירים. השנה נראה כאילו הבנקים הפנימו וחגיגות השכר התמתנו. אם לפני שנה הייתה תחושה שנחצה קו בתגמול בכירים, השנה כביכול רמת השכר מידתית יותר. בחינת הנתונים מראה כי זו טעות אופטית, שכר הבנקאים הבכירים המשיך לעלות גם השנה.
הנה כמה נתונים: שכרם של כל המנכ"לים והיו"רים של שבעת הבנקים העצמאיים, מקומו של איש לא נפקד, עלה השנה ב-23% בממוצע. עלות שכרה של מנכ"לית לאומי, גליה מאור, עלתה ב-50%; עלות שכרו של איתן רף, יו"ר לאומי, עלתה ב-32%; עלות שכרו של גיורא עופר, מנכ"ל דיסקונט, עלתה ב-31%, ושל זאב אבלס, יו"ר אגוד, ב-80.5%.
לפני שנה דיבר היו"ר היוצא של בנק הפועלים, שלמה נחמה, על "רגישות לרחשי לב הציבור". השנה הוא היה הרבה יותר בוטה: "הדרך הנכונה לתגמל בכירים על הצלחה היא באמצעות בונוסים והדרך להגיד למנהלים תודה היא באמצעות שכר הולם", הסביר נחמה.
אנחנו מסכימים. אפשר ואפילו רצוי לתגמל מנהלים בכירים כדי שישקיעו את מרצם לטובת החברה. אפשר וגם צריך לתת למנהלים תגמול הולם על עבודתם. השאלה היא כמה? ושאלה נוספת היא מדוע מקבלים דווקא מנהלי הבנקים שכר גבוה כל כך? האם הם כה מוכשרים? האם הניהול בבנקים השתפר פלאים בשנים האחרונות? כנראה שלא, הסיבה היא אחרת לגמרי, כי הם יכולים. כי נותנים להם, כי נוח מאוד לתת למנכ"לים שכר גבוה וליצור רף תגמול שיסחוב אחריו את כל המערכת. וזה כנראה לא ישתנה גם בשנים הבאות.
עלות השכר של עשרת הבנקאים המובילים בדירוג השכר היא 88 מיליון שקל, לפני שנה היה הנתון המקביל 87 מיליון שקל (בנטרול החזרי השכר שסוכמו בבנק הפועלים). במקום ה-20 היה לפני שנה סמנכ"ל בבנק לאומי, דוד בר לב, עם 2.6 מיליון שקל. גם השנה נמצא במקום ה-20 סמנכ"ל בבנק לאומי, יצחק מלאך, אבל עלות שכרו היא 3.6 מיליון שקל, עלייה של 38%. אגב, ממוצע השכר של 20 הבנקאים המובילים הוא 6.5 מיליון שקל למנהל.
אז מי מרכיב את העשירייה הפותחת של דירוג שכר הבנקאים? להיות ראשון זה מחייב, ולכן נמצאים, בדיוק כמו לפני שנה, כל חמשת בכירי בנק הפועלים בין עשרת הבנקאים המובילים. לצידם שניים מלאומי, שניים ממזרחי טפחות ונציג אחד מדיסקונט. בעשירייה השנייה יש שישה מלאומי, שניים מקבוצת דיסקונט, ושניים מקבוצת הבנק הבינלאומי.
במקום הראשון נמצא כמו לפני שנה מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, עם עלות שכר של 14 מיליון שקל. אם ננטרל את עלות האופציות של זיו ואת הכספים שעליו להחזיר לבנק בגין בונוס שנת 2005, נמצא ששכרו של זיו עלה ב-16%. במקום השני נמצא נחמה עם עלות שכר של 11 מיליון שקל, עלייה של 8% בהשוואה לאשתקד.
במקום השלישי מנכ"ל מזרחי טפחות, אלי יונס, עם עלות שכר של 10.3 מיליון שקל, ואחריו גליה מאור עם 8.4 מיליון שקל, מתוכם 3.5 מיליון שקל כבונוס. מאור אמנם החלה לסגור את פערי השכר מול עמיתיה, אך בסעיף הבונוס יש לה לאן להתקדם. הבונוסים המקוצצים של זיו ונחמה עמדו השנה על 8.1 ו-8.4 מיליון שקל, בהתאמה.
במקום החמישי נמצא היו"ר המיועד של בנק הפועלים, דני דנקנר, עם עלות שכר של 8.4 מיליון שקל ואחריו ראש החטיבה העסקית בהפועלים, שי טלמון (7.95 מיליון שקל), שעלות שכרו זינקה ב-28% לאחר שהבונוס השנתי שלו הוכפל. גיורא עופר עם עלות שכר של 7.38 מיליון שקל במקום השביעי ואחריו אהוד שפירא שפרש השנה מבנק לאומי ועבר לתפקיד יו"ר הפניקס. עלות שכרו של שפירא כולל פיצויי הפרישה היא 7 מיליון שקל.
ראש החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים, ציון קינן, נמצא במקום ה-9 עם עלות שכר של 6.7 מיליון שקל, ואחריו שמואל מסנברג, סמנכ"ל בבנק מזרחי טפחות, שפרש השנה עם עלות שכר של 6.5 מיליון שקל. מנכ"ל הבנק הבינלאומי הפורש, דוד גרנות, נמצא רק במקום ה-11 עם עלות שכר של 5.33 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
