שנת 2006 היא השנה השנייה בה חלה על החברות הציבוריות חובה לפרסם את שכר רואי החשבון המבקרים את דו"חותיהן. "גלובס" ריכז את הנתונים שהופיעו בדו"חות השנתיים של החברות הנסחרות במדד תל-אביב 100, להוציא הדואליות שבחבורה שאינן מחויבות לדווח. במקום הראשון בין המשלמות ניצב במפתיע בנק דיסקונט, ששילם 48 מיליון שקל עבור שירותי ראיית החשבון. מבין משרדי רואי החשבון, המנצחים הגדולים ובהפרש ניכר הם סומך חייקין ושותפו הבינלאומי KPMG.
מהמספרים עולה, כי השכר הכולל שהחברות הגדולות שילמו לרואי החשבון הגיע ל-373 מיליון שקל. בהשוואה לנתוני 2005 הרי שמדובר בגידול של 37% בשכר האבסולוטי, אך קשה לכמת זאת לנתונים שיעוריים. הסיבה היא שכמות השעות שהושקעה בכל אחת משתי השנים היא שונה, ולכן המדד המרכזי הבוחן את רמת השכר, קרי השכר לשעה, אינו מדויק.
נציין, כי במהלך השנה החולפת החמירה רשות ניירות ערך את חובת הגילוי, ועל החברות הציבוריות הוטל לפרסם לא רק את השכר ששולם לרואי החשבון אלא גם את מספר השעות שרואי החשבון הקדישו לביקורת, כך שניתן לחשב את נתון השכר לשעה באופן גס. נציין עם זאת, כי למרות דרישת הרשות, לא כל החברות צייתו לדרישה הנוספת ולא כולן פרסמו את מספר השעות שהוקדשו לראיית החשבון.
היו חברות שהתעלו על עצמן ופרסמו גם את מספר שעות הביקורת במהלך 2005, ולכן ניתן היה לדלות נתון לא מייצג, לפיו השכר עבור שירותי הביקורת נותר יציב, עם נטייה לעלייה קלה, סביב 55-60 דולר לשעה. מספר מועט של חברות ציבוריות פרסמו נתוני שכר גם על שירותים אחרים שניתנו להן מהמשרדים, כגון ייעוץ מס, SOX, הנפקות וכו', והנתונים לימדו כי השכר עבור שעת ביקורת נמוך לפחות בעשרות אחוזים מאשר יתר השירותים.
גורמים בשוק סיפרו ל"גלובס", כי לעיתים משרדי רו"ח מוכנים "להוריד את המכנסיים" בתמחור של שכר ביקורת, וזאת על-מנת לקשור את החברה הציבורית למשרד, כך שבעתיד היא תטפל באמצעות אותו משרד בנושאים אחרים, מתגמלים הרבה יותר. עוד עולה מהנתונים, כי השכר הממוצע ששולם למשרדי רואי החשבון בישראל היה נמוך פי שניים ולעיתים אף יותר, מהשכר שקיבלו משרדים זרים שטיפלו בענייני החברות הבנות הזרות של החברות הישראליות שמשתתפות בסקר. הנתון המובהק מראה, כי הטענות הרבות של רואי החשבון טרם הביאו לסגירה מוחשית של הפער בין התשלום למשרדי רואי החשבון המקומיים לאלה הזרים, אך נראה כי את השפל כבר עברנו וכי אנחנו נמצאים בתהליך של זחילה כלפי מעלה בשכר המשרדים המקומיים, וזאת במידה רבה גם בשל ההיערכות הגוברת לקראת מהפכת ה-IFRS (התקינה החשבונאית הבינלאומית.
תשלום כבר בגין הלבנת הון
כאמור, מבין החברות הציבוריות הזוכה המפתיע הוא דווקא בנק דיסקונט, שהדיח מהמקום הראשון את לאומי, שירד למקום השני. דיסקונט, שב-2005 הגיע למקום השביעי, זכה בבכורה מסיבות מפוקפקות. מהנתונים עולה, כי הבנק נאלץ לשלם 29 מיליון שקל לרו"ח בגין פרשת הלבנת ההון שנתגלתה בדיסקונט ניו-יורק. מדובר על 60% מהשכר השנתי הכולל לרואי החשבון של הבנק, שעמד על 48 מיליון שקל.
לאומי איבד את הבכורה וצנח שלב, למרות שהשכר שהבנק שילם לקוסט-פורר-גבאי את קסירר וסומך-חייקין עלה ב-1.5 מיליון שקל ל-32.9 מיליון שקל. החברה לישראל של משפחת עופר ירדה אף היא שלב אחד, למקום השלישי, עם שכר כולל של 27.1 מיליון שקל. יצחק תשובה ונוחי דנקנר, מסתבר, יודעים לתגמל יפה מאוד, לא רק עובדים של החברה אלא גם קבלני חוץ; קבוצת דלק ואי.די.בי אחזקות שילמו למשרדי רואי החשבון השונים שכר של 26.3 מיליון שקל ו-21.8 מיליון שקל, בהתאמה.
ומה בקרב משרדי רואי החשבון? משרד קוסט-פורר-גבאי את קסירר הוא הגדול ביותר בישראל, ועל-פי הערכות הוא גדול פי שניים מהמשרדים שדולקים אחריו. אבל, לפי הסקר שלנו התוצאות הללו אינן משקפות. משרד סומך-חייקין, המייצג את KPMG העולמי בישראל, זכה לשכר שנתי המוערך ב-136 מיליון שקל. קוסט-פורר-גבאי את קסירר וארנסט אנד יאנג נאלצו להסתפק במקום השני. חשוב לסייג ולציין, כי השכר שבטבלה המצורפת כולל את שכר החברות הזרות, אותן מייצגים המשרדים הישראלים בארץ. המשרדים הבינלאומיים לוקחים חלק נכבד מהשלל, כך שקיימת סטייה בהתפלגות השכר. עם זאת, מיקומם של המשרדים בטבלה הינו מייצג. במקום השלישי נמצא משרד BDO-זיו-האפט, בעיקר בזכות שירותיו לבנקים השונים. DELOITTE-בריטמן-אלמגור ו-PWC-קסלמן וקסלמן סוגרים את החמישייה הפותחת. בעולם, נציין, PWC נחשב למשרד הגדול ביותר.
"בשנתיים הקרובות שכר הרו"ח יעלה ב-20%-30% ריאלית"
אם טבלת שכר הבכירים מוכיחה עד כמה אדיבות החברות הציבוריות כלפי מנהליהן, הרי ששכר רואי החשבון המופיע בדו"חות מצביע על מגמה הפוכה, שכן השכר הניתן בגין ראיית חשבון עבור חברות ציבוריות בישראל נמוך משמעותית מול הנהוג באירופה ובארצות-הברית. "מחירי שעת ביקורת באירופה ובארצות-הברית בדולרים דומים ואף גבוהים יותר מהשכר שאנחנו מקבלים פה בשקלים, סטייה מוחלטת מהשוני ברמת המחיה בין ישראל למדינות הללו", אומר אייל הורביץ, ראש פירמת רו"ח אורן-הורביץ-בייקר-טילי. להערכתו, בשנים הבאות הכיוון ישתנה. "יש לחץ להעלות את השכר, ולדעתי בשנתיים הקרובות הוא יעלה ב-%20-30% ריאלית, אם לא יותר", אומר הורביץ.
במידה שלא יקרה השינוי המיוחל הורביץ חושש לאיכות המקצוע; "יש מתאם ברור בין איכות העבודה לשכר, ולכן צריך לאפשר מרווחים סבירים על-מנת להבטיח עבודה תקינה. אני יכול לנחש, כי כתוצאה משכר נמוך מדי משרדי רואי חשבון שונים לא עשו את עבודתם נאמנה. אין מה לעשות, בתעריפים מסוימים לא ניתן לבצע עבודה נאותה, דבר שעלול לגרום לפגיעה באמינות ולתוצאות מרחיקות לכת, למרות שלא צפויה קטסטרופה כתוצאה מביקורת לא ראויה", מציין הורביץ.
לעומתו, רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל במשרד רואי החשבון פאהן-קנה-Grant Thornton, לא חושב שהשכר משפיע על איכות העבודה. "אנחנו לא מתאבדים שיעים, וברגע שסגרנו על שכר, אנחנו וגם אחרים עושים את העבודה הטובה ביותר. אם מקבלים 80 דולר לשעה או שמקבלים 40 דולר לשעה, איכות העבודה היא זהה". בלומנטל אומר, כי בהשוואה לעולם, איכות הביקורת בישראל טובה מאוד; "לעומת האנגלים והאמריקנים אנחנו יותר מעמיקים, והדבר היחיד שאנחנו עדיין צריכים ללמוד מהם הוא יכולת התיעוד", הוא אומר. בנושא עליית השכר העתידית מסכים בלומנטל עם הורביץ. "תהיה זחילה מעלה, גם בשל כניסת ה-IFRS. לדעתי, רק המשרדים הגדולים יכולים להשקיע בכך משאבים ולתת מענה לחברות כך שההיצע במגמת ירידה, ולכן המחיר יעלה", הוא מסביר.
עבודה של בכירים
רו"ח קובי נהרדיה, שותף ומנהל סניף חיפה בדלויט-בריטמן-אלמגור, המרכז את תחום שירות ה-IFRS בפירמה, חושב כי התקינה האירופית תוסיף עבודה רבה למשרדים. "במעבר לשיטת ה-IFRS יש ליצור יש מאין ולכן עד למעבר הרשמי לתקינה האירופית ב-2008, חברות ישקיעו שעות רבות ביישום השיטה. אני מאמין, כי במהלך 2007 ההכנות יוסיפו עוד כ-10%-20% לצבר השעות הכללי של עבודת רואי החשבון בחברות הציבוריות", אומר נהרדיה. "ככל שהחברה הציבורית קטנה יותר, כך הכמות השיעורית של השעות שיתווספו כתוצאה מההכנות ל-IFRS תגדל. החל מ-2008, לאחר שהשיטה האירופית תהפוך למחייבת, שעות העבודה הכוללות יתחילו לרדת ויתכנסו כלפי מטה במהלך השנים שלאחריה, וכפועל יוצא השכר לשעה יעלה. מאחר ששירותי ה-IFRS גבוהים בממוצע ב-30% משירותי ביקורת רגילים, הרי שתהיה זחילה מעלה של שכר הטרחה. ה-IFRS הינה שיטה חדשה, כך שליישומה נדרשת עבודה של שותפים ומנג'רים, ולכן השכר גבוה יותר משירותי הביקורת שנעשית ברובה על-ידי דרגים נמוכים יותר", מציין נהרדיה.
האחרון מנסה להמחיש את פערי השכר העצומים בין המשרדים המקומיים לאלו שבחו"ל. "במידה שאנחנו מתייעצים עם עמיתינו בחו"ל לגבי ה-IFRS, הלקוח משלם ישירות למשרד הבינלאומי, לעיתים פי חמישה ויותר מהשכר שאנחנו גובים", מוסיף נהרדיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
