אמריקה עדיין לפנינו

יותר ויותר קרנות הון סיכון המחפשות דרכים לקדם את מידת הנגישות שלהן אל לקוחותיהם, מאמצות את פתרונות מעולם ה-Web 2.0 ליצירת מקום מפגש בין היזמים לבין האנליסטים (העובדים בקרן), בין אם מדובר בשיתוף תכנים באמצעות בלוגים, פורטפוליו תמונות אינטראקטיבי, פורומים, ועוד.

קרנות הון הסיכון הבינו כי קיים צורך עסקי מהותי לקחת על עצמן שינוי תדמיתי מקיף, כדי לשנות את הדימוי שלהן שלרוב נתפס במקרה הטוב כתאב כסף וכמנוכר, ובמקרה הרע כלא אמין ונצלן. לפיכך, הן החלו לשווק את הצד האנושי שמאחורי מנתחי הדו"חות הפיננסים. אם, בסופו של דבר, מה שהקרן אמורה למכור, הן למשקיעים שלה והן ליזמים (הלקוחות) שלה, זה את הצוות המרכיב אותה, את אותם האנשים שעימם תוקמנה שותפויות עסקיות, אזי שיווק דרך ממשקים בלתי אמצעיים, תקשורתיים וידידותיים אל מול קהל היעד הוא הפיתרון המתאים. כך, אנו עדים לתופעה של אתרי אינטרנט של קרנות הון סיכון, שמקדמים סביבה תקשורתית אינטראקטיבית, כזו השמה דגש על חוויית המשתמש, וקשר בלתי אמצעי.

מדובר באתרים המאמצים פנייה בסגנון שונה, והתוצאה הישירה של פנייה זו היא קשב רב יותר מצד המשתמשים. המסר הישן שהיה מנת חלקם של אתרי הון סיכון בעבר, התמקד בעיקר בפיננסי, ובעוצמה הכלכלית של הקרן. כעת, אנו רואים תהליך בו המסר משתנה, ושם דגש דווקא על האנשים והקשרים הבין-אישיים שהם יוצרים - על השותפויות, כמה שמהווה את הגורם העיקרי להצלחה. אתרים המקדמים ממשקים אינטראקטיביים, הכוללים בלוגים, פורטפוליו עדויות-לקוחות דינאמי, גלריית תמונות של הפנים שמאחורי הקרן, כולל סיפוריהם האישיים של השותפים כל אלו מעניקים בסיס לפיתוח קשר בלתי אמצעי עם קהל היעד.

קרנות ההון סיכון יוצאות לשופינג - לחפש אחר יוזמות הסטארט-אפ המוצלחות ביותר עבורן להשקעה, ולברור מתוך ערב רב של פניות ורעיונות את "הדבר הגדול הבא". הן זקוקות לפלח האיכותי של קהל היעד שלהן, להזמין את היזמים מן הסוג שהם מחפשים אל מפתן דלתן. לשם כך, הן נדרשות לתקשר מסרים שהם מורכבים יותר, ולאותת לקהל היעד שלהם "we're your kind of people". בניית אתר המאמץ מאפיינים של סביבת ווב 2.0 עושה בדיוק את זה. כך, הקרן מעבירה את המסר שהיא מבינה את התרבות של יזמי ההיי-טק, וכי היא ממוקמת בקדמת התפתחויות הטכנולוגיה, בדיוק כמו קהל היעד שלה. רק באופן הזה היא תוכל להצהיר כי היא מבינה מהם הצרכים של לקוחותיה, ולשמור על אמינות.

אמון הוא המרכיב החשוב ביותר בכל שותפות עסקית על אחת כמה וכמה בתחום בו היקף ההפסדים עלול להגיע לסדרי גודל קשים לעיכול. בשביל אמון, צריך פנים. הרי אי אפשר לפתח עמדה אוהדת כלפי דו"חות פיננסיים, גם אם הם מציגים נתונים מרשימים ביותר של הצלחות העבר של הקרן. על מנת שהמסר אותו קרן הון סיכון מעוניינת להעביר ללקוחותיה הפוטנציאליים (כי הם יכולים לסמוך עליה, כי אנשי הקרן הם השותפים הנכונים עבור היזם, כי הם לא מייצגים רק 'כסף טיפש', אלא 'כסף חכם', שיסייע ליזם להשיג את יעדיו, כי הם קשובים לצרכים העסקיים והאישיים של הלקוח, וכי הקרן היא זו הבאה לשרת את הלקוח, ולא להיפך) אכן ייפול על אוזניים קשובות השפה שלה צריכה להשתנות בהתאם, ואנו עדים ליותר ויותר אתרים המאמצים שפה שונה אל מול המשתמשים.

ישנם בלוגים בינלאומיים, דוגמת BeyondVC, המגדירים עצמם ממש כקהילה: חברי הבלוג, ולא רק הכותב, מעלים תמונות ופרופיל אישי משלהם, וישנו לוח מודעות ציבורי המיועד לכלל חברי הקהילה שהתפתחה לה מסביב לבלוג. BijanBlog מגדיל לעשות, ואף מוסיף playlist של מבחר משיריו האהובים לשימושם של חברי הקהילה, גלריית תמונות של חבריו ומשפחתו, וחלון Twitter קטן בפינה המעדכן על פעילויותיו היום-יומיות (חוזר ממשחק כדורגל של בתו, מחפש מסעדה לארוחת ערב, קבוצת הבייסבול האהובה עליו ניצחה במשחק חשוב). הבלוג של Philippe Botteri מ-Bessemer Venture Partners מאפשר לחברי הקהילה להעביר לו הודעות קוליות (מה שנקרא PodCast).

גם בישראל מספר קרנות אימצו את עקרונות ה-web 2.0. האתר של קרן הון סיכון ג'מיני (www.gemini.co.il), למשל, משדר עקרונות מעולם ה-User Generated Content של עולם ה-Web 2.0. האתר מחבר בין האנליסטים לבין היזמים, כאשר היזמים, לקוחותיה של ג'מיני, הם אלו שמספרים למשתמש האתר על הקרן. האתר של ג'מיני מבליט את ההוכחות החזקות ביותר להצלחת הקרן: הקמת שותפויות. אותם יזמים איתם הקימו שותפויות ואחר כך מעניקים המלצות, מצליחים להעביר את מסר הצלחת הקרן טוב יותר מכל דו"ח רווחים כלכליים, שהקרן יכולה הייתה להציג באתר.

גם אנשי קרנות ההון סיכון פיטנגו וגיזה אימצו את הבלוג כדי להגביר את נגישותם ליזמים, ומשתמשים בפלטפורמה לבטא את אופן החשיבה שלהם והגיגיהם אישיים ומקצועיים כאחד. התגובות של הקוראים מעידות על כך כי ישנו קהל קבוע "שם בחוץ" שדואג להישאר מעודכן בדיוני הבלוגים הללו, וכי הפוטנציאל להתפתחות רשת חברתית-עסקית סביב בלוגים אלו אכן קיים. עם זאת, בלוגים מסוג אלה ברובם נותרים טקסטואליים וסטאטיים, מהבחינה הזו שאינם מאמצים מאפיינים חווייתיים נוספים, שיכלו רק לחזק את התקשורת בין כותבי הבלוגים לקהלי היעד שלהם. פודקאסטים וקטעי וידאו, למשל, או פורטפוליו תמונות דינאמי, סרטוני פלאש ועוד מאפיינים רבים מן הסוג הזה, היו מאפשרים להעשיר את הקשר דרך חוויה רגשית יותר, ולעודד לפיכך קשר דו-צדדי במידה רבה יותר, לעומת פנייה הדומה למכתבים ציבוריים שכותב הבלוג משלח על גבי הרשת, כמו 'מכתב בבקבוק'...

יתרון נוסף שמעניק בלוג משלך, הוא שימור ותחזוק הרשת העסקית-חברתית שהקמת במרוצת הקריירה, ובמקרה של קרנות הון הסיכון, מדובר בקבוצת אנשים משמעותית ביותר שיכולים לסייע לקידום חברות הפורטפוליו שלה. על כן, שימור אישי מפתח אלו הוא קריטי. הבלוג משמש כמעין מרכז לקהילה, שסביבה מועבר מידע מסוגים שונים. מעבר לתגובות תמציתיות על דיוניו של כותב הבלוג, החברים והקולגות שמתאספים סביב הבלוג שהקמת, משתפים זה את זה גם בטיפים ועוסקים ב-networking והפניות עסקיות; מידע עדכני זמין ונגיש לך בפחות מאמץ.

מהפכת הווב 2.0 לא פוסחת, גם לא על התחומים השמרניים יותר בתעשייה. למרות שאנו עדים להתעוררות מסוימת של קרנות ההון סיכון הישראליות והכרתן בצורך לתחזק את קשריהן עם קהלי היעד, הפוטנציאל הטמון בפלטפורמת הרשת עוד רחוק מלהיות מנוצל עד תום. על מנת לבסס כוח שכנוע רב יותר, עליהן להיות הראשונות לפתוח בדיאלוג, עם יזמים המחפשים את הקרן המתאימה ביותר, וחובה על הדיאלוג להיות מושקע יותר ומשכנע יותר. מומלץ להן לקחת יותר ברצינות את מגוון האפשרויות העומדות בפניהן על גבי הרשת, או שהן עלולות לפספס את הזדמנות ההשקעה הבאה בסטארט-אפ המבטיח של השנה בשל שמרנות מיותרת.

הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת נטיקה, ראש המסלול לעיצוב למדיה אינטראקטיבית בשנקר, וסגן נשיא קהילת המעצבים הישראלית