במה עדיף לא להשקיע?

1. נדל"ן למגורים בארה"ב

ממליץ: ערן כהן, מנהל קרנות נאמנות חו"ל, מגדל שוקי הון

הייתי נמנע לחלוטין מלהשקיע בסקטור הנדל"ן למגורים בארה"ב. ללא ספק, מדובר בסקטור הבעייתי ביותר במשק האמריקני ובגורם העיקרי להאטה שהוא עובר בחצי השנה האחרונה. יש טענה שמחירי המניות בענף כבר משקפים את החששות, ומשקיעי ערך, שמצדדים באיסוף מניות כשהסנטימנט שלילי ביותר, כבר התחילו לקנות. עם זאת, לא הייתי ממהר לסמן את התחתית בסקטור הזה. משקיעי נדל"ן אמריקאיים ותיקים ומנוסים צופים שחיקה ריאלית איטית של עשרות אחוזים במחירי הנדל"ן למגורים בשנים הקרובות. אם נוסיף לכך סביבת ריבית שאינה נמוכה במיוחד ורמת מינוף גבוהה למשקי הבית האמריקניים, נקבל מתכון בדוק לסיכונים מיותרים. אם לא יהיה שינוי חיצוני משמעותי, ימשיך שוק הנדל"ן האמריקני למגורים לדשדש עוד תקופה ארוכה.

2. להקטין את החשיפה לשווקים מתעוררים

ממליץ: יגאל רבאילן, מנהל השקעות, אתגר ניהול תיקים

המשקיעים צריכים להיות מאוד זהירים כשהם בוחנים השקעה בשווקים המתעוררים, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, כשהתנודתיות בשווקים עולה. בדרך-כלל, תשואות השווקים המתעוררים נוטות להיות נמוכות יותר כשהתנודתיות עולה. כך, ברבעון הראשון של השנה שהיה תנודתי, שוקי ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודון וסין) הניבו תשואות נמוכות ממדד ה-S&P 500. כדאי להיזהר במיוחד מהשקעה בהודו מאחר ושוק המניות נסחר במכפיל גבוה מ-19 - ללא ספק, אחד הגבוהים בשווקים המתעוררים. כדאי להימנע מהשקעה גם בסין, שגם בה המכפיל גבוה (מכפיל 19 בניכוי חברות האנרגיה וחומרי הגלם), ובנוסף, צפויה בה סדרת העלאות ריבית בהמשך השנה. אם בכל זאת להשקיע בשווקים המתעוררים, כדאי להימנע מחברות שחשופות למחזוריות עסקים ולהעדיף חברות מקומיות שנהנות מהשיפור בצריכה המקומית.

3. סקטור התשתיות בארה"ב

ממליצה: ליאורה קפלן, ענף מחקר שוק ההון, מערך הייעוץ, בנק לאומי

ההאטה הכלכלית בארה"ב הייתה בתחילת השנה סיבה טובה להמליץ על סקטור התשתיות כסקטור דפנסיבי, שעתיד ליהנות מביקושים. ההאטה בשוק הנדל"ן כבר הכתיבה בריחה מחברות הבנייה האמריקאיות. אם בוחנים את ביצועי הענפים האלה מראשית השנה, סקטור התשתיות הציג עלייה של כ-13%, בעוד מדד ה-Home Builders האמריקאי איבד יותר מ-14% מערכו. כך שסקטור התשתיות, שמ-1990 הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ-6%, עשה כבר מעל ומעבר השנה, ובהתחשב בתחזיות להמשך, נראה שההצדקה להשקעה בסקטור הדפנסיבי הזה תלך ותפחת.

4. טכנולוגיה

ממליץ: עמיחי בומבך, מנהל מערך מחקר מניות, פסגות-אופק

ההשקעה במניות טכנולוגיה איננה מומלצת ממספר סיבות. ראשית, מרבית המחקרים מראים ששוק המניות מעניק תשואה עודפת למשקיע לאורך זמן, למעט חריג אחד: במניות טכנולוגיה יש עלות למשך הזמן של ההשקעה. הרוב המוחלט של החברות מתקשה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלו לאורך זמן ולכן על המשקיע לממש את השקעתו בהקדם. עיכוב בביצוע האקזיט יגרום לאובדן הערך של ההשקעה. סיבות נוספות הן התנודתיות הרבה במניות טכנולוגיה; התהליך המתמשך של ייסוף השקל לעומת הדולר, שמוריד את כדאיות הייצוא של חברות הטכנולוגיה, בזמן שהוצאותיהן במונחים דולריים עולות; ורמת המומחיות הגבוהה שנדרשת להבנת המגמות שמשפיעות על הצלחת חברת היי-טק. היא דורשת השקעת משאבים מתמשכים וגבוהים מאלה שנדרשים לניתוח חברות אחרות - בהן, לדו"חות הכספיים תרומה גבוהה הרבה יותר להבנת ערך החברה.

5. נדל"ן בישראל

ממליץ: רני ליפשיץ, מנכ"ל משותף, תמיר-פישמן

הכלכלן הנודע ג'ון מיינרד קיינס, אמר פעם ש"כשכולם קונים את אותו הדבר - הוא נהיה יקר מדי". לכאורה מדובר בעניין טריוויאלי ופשוט, אך בפועל אנחנו לא תמיד מיישמים את הלוגיקה הזו. מבט חטוף על מניות הנדל"ן, או חלקן לפחות, מוכיח זאת ביתר שאת. חברות נדל"ן רבות נסחרות כיום ביחס שווי שוק להון עצמי של פי 4-9 (!). ניתן לתרץ זאת בנכסים חבויים או פרמיית ניהול, אבל זה יכול להיות הסבר חלקי בלבד. ההסבר האמיתי נעוץ בדברי קיינס. נדל"ן איננו היי-טק ומרבית החברות נסחרות במחירים מוגזמים כי יש יותר מדי קונים שהתנתקו משיקולים מקצועיים. זה מזכיר אירוע שקרה בשנת 2000, במניות ההיי-טק.

6. שחרים ארוכים

ממליצים: תמיר פורת, סמנכ"ל השקעות, כלל פיננסים בטוחה, וגלעד בן-אבי, אנליסט, בנק אגוד

בחודשים האחרונים הצטמצם עוד יותר המרווח בין השחרים הארוכים (אג"ח ממשלתיות ארוכות) לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, מרמה של 1.3% לרמה הנוכחית של 0.34%, על רקע היחלשות הדולר והורדת ריבית בנק ישראל מתחת לריבית הקצרה בארה"ב. בן-אבי מציין שהשחרים הארוכים מתנהגים במתאם הפוך עם הדולר, כך שכשהדולר נחלש הם מתחזקים. אם תתהפך המגמה במט"ח, כפי שצופים בכלל פיננסים, תשתנה גם המגמה באג"חים. בנוסף, השחרים הארוכים צפויים להניב השנה תשואת חסר יחסית לגלילים (אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד) לתקופה דומה. לדברי פורת, השחר הארוך מגלם היום רמת אינפלציה נמוכה מזו שצפויה לטווח הארוך (2%) ולכן אג"ח צמודות מדד לטווחים זהים הן אטרקטיביות יותר.

7. אג"ח קצרות מועד בריבית קבועה בדולר ובאירו

ממליץ: יאן טויטש, מנהל השקעות אג"ח בינלאומיות, אי.בי.אי

הריבית המוניטרית בארה"ב עומדת מאז יוני האחרון על 5.25%, והתשואות על אג"ח לשנתיים של ממשלת ארה"ב נמצאות מאז סוף אוגוסט 2006 בטווח של 4.5%-5%, ומבטאות ציפייה של השוק להפחתת ריבית. הנתונים הכלכליים שמתפרסמים בחודשים האחרונים מעידים על התמתנות בפעילות הכלכלית, ואם ימשיכו להתפרסם נתונים דומים, לא תהיה לפדרל ריזרב סיבה להוריד את הריבית. לכן, לא כדאי להשקיע באג"ח לטווח קצר בארה"ב, אלא אם כן ישתנו האינדיקטורים ויהיה ברור שאנו עומדים בפני הורדת ריבית, או לחילופין, אם תהיה עלייה בתשואות, שתהפוך את ההשקעה באג"ח קצר בקופון קבוע למעניינת. באירופה התמונה ברורה יותר: הבנק המרכזי האירופאי החל להעלות את הריבית בדצמבר 2005. הריבית הנוכחית של 3.75% איננה סוף פסוק וכל עוד הבנק המרכזי האירופאי מעלה ריבית, אין סיבה לקנות אג"ח קצר בריבית קבועה.

8. אוסיף אופציה 9

ממליץ: חיים ונציה, מנכ"ל, פרוקסימה

בתחילת אפריל הודיע ארקדי גאידמק על כוונתו לרכוש את השליטה באוסיף בשווי הגבוה ב-80% משווייה בבורסה. בכך ארגן גאידמק חגיגה לא קטנה למשקיעים במניות אוסיף, כמו גם למחזיקים בשלל האופציות והאג"חים של החברה. מניות החברה אמנם עלו רק ב-55% מאז, אך למחזיקי האופציות נוצרו רווחים פנומנליים של מאות אחוזים. מחירה של אופציה 9 של אוסיף הגיע למחיר שאי אפשר להסביר בהיגיון כלכלי בריא. איך יתכן שעבור הזכות לקנות את מניית אוסיף ב-115 שקל עד מאי 2009, יהיו משקיעים שישלמו מחיר גבוה ממחירה של מניית אוסיף בבורסה היום? בשיטת המסחר הנהוגה היום, קשה להבין כיצד עיוות כזה ממשיך ואף מתרחב במחזורים לא קטנים, של מאות אלפי שקלים ביום. ההסבר החוקי ההגיוני היחיד הוא שמשקיעים נרגשים קנו את האופציה במחיר לא סביר והם נמנעים, משום מה, מלהכיר בטעותם ולמכור את האופציה במחיר הגיוני, שאמור להיות נמוך ביותר מ-50%. הסבר זה אינו מספק. מכיוון שכך, אנו מאמינים שיש להימנע מלקנות את אופציה 9 של אוסיף ומי שמחזיק אותה צריך למכור כמה שיותר מהר.

9. שוק המניות הווייטנאמי

ממליץ: רונן זכריה, סמנכ"ל השקעות, מיטב

החוזרים מטיול בווייטנאם, ששעריה היו סגורים עד לפני מספר שנים, נפעמים מההתפתחות הכלכלית במדינה. מ-2000 הצמיחה במדינה נעה בקצב שנתי של 7%-8% וצפויה להמשיך לצמוח בשיעור הזה השנה וב-2008. מדד המניות הוייטנאמי, HO CHI MINH, הכולל 107 מניות, עלה מתחילת 2006 בכ-200%, ושווי השוק של המניות בבורסה המקומית עלה מ-400 מיליון דולר בתחילת 2006 לכ-20 מיליארד דולר כיום. האם משמעות הנתונים היפים האלה שכדאי להשקיע בשוק המניות הוויטנאמי? היום המניות נסחרות במכפיל רווח ממוצע של כ-35, הרבה מעבר לממוצע בשווקים מתעוררים אחרים. ברמת מחירים כזו ולצד סיכונים של שקיפות נמוכה בחברות והטלת מגבלות ומיסים על המשקיעים, היינו מסתפקים בטיול מקסים ונמנעים מהשקעה.

10. חברות שהכנסותיהן מוטות דולר והוצאותיהן במטבעות אחרים

ממליץ: דן סער, אנליסט, יחידת הייעוץ והמחקר, הבנק הבינלאומי

הגירעון האדיר של ארה"ב ונטיית הבנקים המרכזיים לפזר את יתרות המט"ח שלהם ממשיכים את המומנטום השלילי בו נמצא הדולר כבר תקופה ממושכת. לאחרונה התעצמה המגמה השלילית, כאשר המטבע האמריקאי הגיע לשפל של למעלה מ-6 שנים. חולשת הדולר, שלא צפויה להיפסק בשלב זה, תפגע בצורה משמעותית בחברות היצואניות, שמרבית הכנסותיהן בדולרים ואילו מרבית הוצאותיהן במטבעות אחרים. ייפגעו גם חברות מקומיות שהוצאותיהן בשקלים וגם חברות גלובליות שהוצאותיהן באירו או כל מטבע אחר - ולא ביצעו הגנות מטבעיות מספקות. לכן לפני השקעה בחברות מהסוג הזה, צריך לקחת בחשבון שחולשת הדולר עשויה לגרום להן לפרסם אזהרת רווח ולרשום תוצאות חלשות. ביטוי לכך כבר רואים בשוק המקומי.

11. מניית רבד

ממליץ: יניב צלאל, מנהל השקעות, רקנאטי

רבד פועלת בתחום הנדל"ן המניב בחו"ל ובישראל, תוך התמקדות ברכישת נכסים מניבים בצפון אמריקה. אנו מעריכים את שווי החברה לפי מודל NAV בכ-178 מיליון שקל. בפברואר 2007 רכש יזם הנדל"ן יגאל אהובי את השליטה בחברה לפי שווי של 216 מיליון שקל. אהובי הוא אחד מיזמי הנדל"ן הגדולים בלונדון ושמו עלה לכותרות בעקבות עסקאות גדולות שביצע בשיתוף עם חברות כמו דלק נדל"ן, וכמי שהוביל את עסקת ההילטונים, במסגרתה נרכשו 16 מלונות של הרשת המפורסמת ב-400 מיליון ליש"ט. ממועד ההודעה על העסקה עלה מחיר המניה ביותר מ-200%, והיום היא נסחרת לפי שווי של כ-500 מיליון שקל, פי 2.8 מהערכת השווי ופי 2.3 מהשווי לפיו רכש אהובי את השליטה. למרות הערכתנו הרבה ליכולותיו של אהובי, הפרמיה בה נסחרת המניה כיום אינה מוצדקת.