עו"ד יורי גיא-רון: "אני מצהיר כבר עכשיו: מי שינסה לריב איתי לא יצליח"

ההתמודדות על ראשות לשכת עוה"ד בכלל לא היתה חלק מהשאיפות האישיות של עו"ד יורי גיא-רון. אבל בעקבות התאונה הטראגית של עו"ד דורי קלגסבלד, שהביאה את שותפו, עו"ד יורם דנציגר, לפרוש מהמירוץ, נקרא גיא-רון לדגל. הוא התלבט, אבל לאחר 16 שנות פעילות בלשכה ופעילות ציבורית עניפה, לא יכול היה לסרב.

גיא-רון הוא שהקים ב-91' את סיעת "לשכה אחרת", בראשה עומד ראש הלשכה המכהן, ד"ר שלמה כהן, וב-99' היה ממובילי המהפך בלשכה, לאחר שעמד פעמיים בראש הקמפיין של כהן. הוא חבר הוועד המרכזי מאז 99', חבר הוועדה לבחירת שופטים מזה כ-7 שנים (קדנציה שלישית), ומייסד ומנהל מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם. הוא בא רק לקדנציה אחת, אבל יש לו הרבה תכנונים, ובראשם: הגנה על המקצוע, מעורבות חברתית וציבורית ורפורמה בניהול הלשכה.

לשכה עם יוקרה

"הלשכה היא קודם כל ארגון מקצועי", הוא אומר, "ולכן ראשית עליה לדאוג לצרכים ואינטרסים של חבריה. אבל בהיותה ארגון מקצועי סטטוטורי היחידי במשק, היא חייבת להיות גם לשכה ערכית, שיש לה מה לומר בנושאים משפטיים-ציבוריים שעל סדר היום במדינה. כגוף סטטוטורי יש לה גם חובות, כמו הבעת עמדה בנושאים משפטיים-חברתיים, הגנה על זכויות יסוד ומפני פגיעה בשלטון החוק". הוא מדגיש, שהלשכה לא צריכה להישמע בנושאים פוליטיים, "בוודאי לא נושאים שמחוץ לקונצנזוס של החברה, גם אם לעיתים נדירות יש להם נגיעות משפטיות".

היתרונות של לשכה כזו הם גדולים מאוד, הוא מסביר. "לשכה ערכית היא לשכה עם יוקרה, לשכה חזקה, שדואגת לכבוד המקצוע, מונעת את זילותו והופכת את מוסדותיה והעוסקים במקצוע ליותר איכותיים ומשפיעים. זו גם לשכה שהרבה יותר קל לה לפעול אל מול המוסדות והמערכות השלטוניות בכל הנושאים של הארגונים המקצועיים".

לטענתו, "כל המועמדים פחות או יותר חוזרים על אותן מנטרות. לכן, הם יהיו בעד כל נושא שיקדם צרכים ואינטרסים של חברי הלשכה. כולנו רוצים לדאוג לפרנסה וחוששים מפני ירידת יוקרת המקצוע, אבל בראש הלשכה צריך לעמוד אדם שיציב אותה במקום המכובד האפשרי, הן מבחינת אישיותו וסגנונו, והן מבחינת יכולתו לייצר את התוצרים עבור חברי הלשכה, לדאוג לפרנסה ולאינטרסים ולבטא בעזרת המוסדות עמדות ציבוריות שיציגו גם את הלשכה כשחקן משמעותי במערכת המשפטית, דבר שאני חושב שלא מיצינו עד היום".

גיא-רון סבור, שהלשכה בעיקר מגיבה לתוצרים שמייצרות המערכות ופחות שותפה לתהליכים. "לא עולה על הדעת שגורם כלשהו ינהל תהליך משפטי ולא ישתף בו את הלשכה", הוא אומר, ומסביר שלא מדובר במשחקי כבוד של מוסדות, אלא בדיון ענייני שצריך להתקיים. "האם עולה על הדעת שהרפורמה בהוצל"פ או פרויקט מיחשוב בתי המשפט יגיע לשלב מתקדם מבלי שצרכני המערכת יהיו שותפים לרעיונות?". גיא-רון שוחח על כך עם יו"ר הכנסת, דליה איציק, ונשיאת העליון, דורית ביניש. "אדע להוביל את הלשכה לכך, שכל המערכות יעבדו עם המוסדות המתאימים בלשכה, עוד בשלב התהליך".

כדי לממש תהליכים אלו, בכוונתו להציב אוטוריטה בכנסת ורפרנט איכותי מול משרד המשפטים. "אבל את זה יכולה לעשות רק לשכה עם יוקרה, לשכה ערכית", הוא אומר. "לשכה שהיא עסקונה כמו זו שאיפיינה את מרכזי המפלגות בעבר לא יכולה לעשות את זה. יותר מכך, שאיפתי היא לגרום לאיכות, רמה, ערכיות, חוסן, חוזק, יוקרה. אני רוצה שכל אם תשוב לשאוף לכך, שהבן או הבת שלה יהיו עורכי דין. אני לא רוצה שהם יממשו את זה, בגלל הצפת המקצוע, אבל תיאורטית אני רוצה שזה מה שהם ישאפו. כשהלכתי ללמוד משפטים, לפני 20 שנה, זה מה ש-54% רצו. היום רק 5% רוצים זאת".

* איך תמנע הצפת השוק בעוה"ד?

"לא צריך לתקוף את ההשכלה האקדמאית של עם ישראל. כל מי שרוצה - שילמד משפטים. אבל ראש הלשכה צריך לדרוש מהמועצה להשכלה גבוהה שאיכות הלימודים תהיה טובה יותר ויהיה פיקוח איכותי עליהם. לא חייב להיות קשר בין התואר במשפטים לבין רישיון לעריכת דין".

שילוב צעירים

ברשימת תומכיו ניתן למצוא, מעבר לרשימת הסיעה כמובן, את עוה"ד יגאל ארנון, פרופ' יובל לוי, פרופ' קנת מן, דיוויד אבולעפיה וגלעד שר, צבי פירון, אלי זהר ורועי בלכר, שמוליק זיסמן, איל רוזובסקי, צבי בר-נתן, משה לדור, בעז בן-צור, גיורא ארדינסט, תמי אולמן, רונאל פישר, פיני פישלר, ד"ר יובל קרניאל, יהושע רזניק וז'ק חן, אריה שרעבי, רחל דולב, דוד גילת ואביתר קנולר, עדלי חומסקי ועוד.

גיא-רון מדבר על חילופי משמרות בהנהגת הלשכה ושילוב צעירים. "יש בלשכה אחוז גבוה מאוד של צעירים, שאמנם שולבו בעבר ב"לשכה אחרת", אבל אני משלב ואשלב עוד יותר צעירים בתפקידים המרכזיים בלשכה. הם חייבים להיות חלק מהצוותים המובילים את הנהגת הלשכה".

המועמדים שלו לראשי הוועדים המחוזיים הם רחל בן-ארי, המכהנת כיום כיו"ר מחוז חיפה, חאלד חוסני זועבי, המכהן כיו"ר מחוז צפון, ושני מועמדים בני 37: דורון ברזילי, יו"ר ועדת עורכי דין צעירים, המועמד ליו"ר מחוז ת"א, ודני אליגון, המועמד למחוז הדרום. "אין ביטוי גדול מזה לרצון לשלב צעירים בראש המערכת. מאז ומתמיד גם שילבנו עורכות דין ברשימות שלנו. ארנה לין, חלי בן-ארי, יש לנו חברות בוועד המרכזי וזה לא קיים ברשימות אחרות. אנחנו נהיה לשכה של כל חבריה, תמיד הקפדנו שבין הנציגים הבולטים בהנהגת הסיעה יהיה גם נציג לפרקליטים משירות המדינה".

גיא-רון, המקורב לשלמה כהן, מפרגן לו על שהצעיד קדימה את הלשכה ב-8 השנים האחרונות. הלשכה עשתה המון, הוא אומר: הכנס השנתי באילת, מכון ההשתלמויות העצמאי המצליח, שיקום ההוצאה לאור שהיתה בקריסה, תוכנית שכר מצווה, הקמת המחוז הצפוני בנצרת, מערך ההשמה המקצועי, קרן סיוע לעורכי דין במצוקה, משוב השופטים, צוות הפיקוח על בתי המעצר, מבצעי ההסברה לעידוד שכירת שירותי עורכי דין (פרויקט צוואה, מבצע תעבורה, אימות תצהירים ועוד).

אבל למרות זאת, יש לו ביקורת על התנהלות ראש הלשכה המכהן. "חלק מהאיכות של הלשכה צריך להתבטא גם בשקט ובעבודה ובהשקטת כל המחלוקות בלשכה. לי יש אופי מגשר. אני מתמודד בבחירות ואחריהן כל מי שרוצה לסייע בעבודה, ישולב לפי חלקו היחסי בפעילות. בבחירות מתמודדים ואחר כך עובדים ביחד. לצערי, חלק לא קטן מעוה"ד, במקום להיחשף לעשייה העצומה והאדירה בהנהגתו של שלמה כהן, ראה לא מעט כותרות של מריבות בלשכה, בין כהן לבומבך ופסטינגר.

"אני מצהיר כבר עכשיו: מי שינסה לריב איתי לא יצליח. לא יהיה לי זמן. אני אעבוד. לא אגיב על מכתבים באופן שיאפשר כותרת עיתונאית מיותרת. חלק מהערכיות שאני רואה אותה ומהיוקרה, זה שקט תעשייתי בעבודה וחלק מהאיכות האנושית שאני מצפה ממי שינהיג הלשכה בעתיד יהיה לא להיגרר לפרובוקציות שעסקני הלשכה עשו שיקרו כמיטב יכולתם. הסגנון שלי אחר".

פרשת ביטוח האחריות המקצועית, הוא אומר, היא דוגמא אחת לנזק העצום שגרמו המריבות. "הלשכה ערכה לפני שנה וחצי מכרז וזכתה חברה לפי התנאים. נוהל מו"מ לא פשוט שאושר בוועד המרכזי. ועד מחוז ת"א והעומד בראשו הלכו לחברה שהפסידה במכרז והציעו לה לגבות פחות כסף במטרה לשמור על קשר עם הצרכנים האיכותיים, במטרה שיוכלו לומר לחברי המחוז שהשיגו עבורם ביטוח בפחות כסף. ואגב, יש חסרונות גדולים בביטוח הזה שלא נוגעים לכסף.

"הסיבה היחידה שהתוכנית הזו יצאה לפועל היא שהוועד המרכזי לא קיבל החלטה שמחייבת את המוסדות שלא לערוך תוכניות ביטוחיות אלטרנטיביות. בעוד חצי שנה הלשכה צריכה לחדש ביטוח בתום שנתיים. האם יש לנו את אותו קלף צרכני כמו לפני שנתיים? אנחנו יכולים להשיג המחיר הכי טוב עבור חברי הלשכה? התשובה היא לא. האם מה שנעשה בוועד מחוז ת"א נעשה לטובת החברים או אולי מתוך מטרה שראש הוועד יוכלו לומר השגנו ביטוח ב-100 שקל פחות? זאת התנהגות חסרת אחריות, בניגוד לטובת חברי הלשכה. מי שקונה את הצידוקים שלה לא מבין עד הסוף את הנזקים שלה לטווח הארוך. כשארבעת המועמדים שלי לראשי המחוזות ייבחרו, המערכת תעבוד בהרמוניה ובשיתוף ואף אחד לא יבנה לשכה ב' בשום מחוז".

לגיא-רון יש עמדה מוצקה כמעט בכל יוזמה של שר המשפטים, ויש רבות כאלה ("וזה ייאמר לזכותו"), לא רק משום שהוא חבר בוועדה לבחירת שופטים אלא גם משום שלדעתו זה חלק מתפקידה של הלשכה. "רק עוד מועמד אחד מתבטא בנושאים שעל הפרק, אינני יודע למה אחרים לא עושים זאת, אלה נושאים שבלב סדר היום המשפטי של המדינה".

עורכי דין לשפיטה

גיא-רון תומך במינוי עורכי דין פרטיים לשפיטה. לדבריו, המציאות הנוכחית שבה 54% מהשופטים באו ממשרד פרטי היא "פרי עבודה של 7 שנים בהם הקדשתי שליש מזמני לכך, לפני כן היו רק 34%". שלא תטעו, הוא אינו תומך אוטומטית בכל יוזמה של דניאל פרידמן. "יש לי עמדה עניינית בכל נושא, והיא לגופו של עניין ולא של אדם. כשהוא היה לא בסדר, כמו בישיבת הוועדה לבחירת דיינים, הגבתי בהתאם. אני גם מתנגד לכוונה להפריט חלק מהפרקליטות".

הוא תומך במהלך של השר להגביל את כהונת נשיאי בתי המשפט ל-7 שנים, והוא תומך בביטול שיטת הסניוריטי. "אני בעד שייבחר האדם המתאים. אם נשיא שלום גומר קדנציה, אפשר לקדמו למחוזי ולא להחזירו לשופט שלום במערכת שעליה היה מופקד קודם. בעליון זה קצת אחרת, אבל המהלך בבסיסו נכון. יש לזה חסרונות כמו החשש ששופטים ינסו לקדם עצמם, אבל היתרונות גדולים יותר".

* מה עם מבנה בתי המשפט?

"אני בעד ארבע ערכאות שיפוט בישראל. התבטאותה של ביניש בנושא היתה בעקבות הצעה ששלחתי לה, ולדעתי היא תומכת בכך. זה לא רעיון מקורי שלי, אבל אני העליתי את זה כעת. העליון קורס מעומס אבל אי-אפשר להוריד סמכויות לשלום, שם מכהנים השופטים בעלי הניסיון השיפוטי הנמוך ביותר. לכן צריך להוסיף 10 הרכבים של בית משפט לערעורים, שבראשם יעמוד שופט עליון. העלות של זה נמוכה והתועלת הנוספת היא האופק המקצועי להתקדמות במערכת שייפתח לשופטי המחוזי".

תוכנית עם הכנ"ר

בנוסף, הוא תומך בניהול פרוטוקולים מלאים בדיוני בית המשפט העליון; הוא תומך בהנהגת בוררות עם זכות ערעור לבית המשפט, כדי להרחיב את עוגת השכ"ט ולשמר ודאות משפטית; הוא ימנה עו"ד בשכר שיטפל בנושא הסגת גבול המקצוע; הוא יבדוק משרות ציבוריות בהן ניתן לשלב משפטנים (פקידי תביעות בחוקים סוציאליים, מזכירי בתי משפט ורשויות מקומיות ואפילו הנהגת מקצוע ההוראה בתחום המשפט).

גיא-רון מבקש לעשות סדר בנושא הפניית עבודה מקצועית מהשופטים לעורכי דין ושופטים בדימוס. "הכוונה לנאמנים, מנהלי עיזבון, כונסי נכסים, מפרקים, מגשרים ומומחים שונים. אני לא מבין למה זה נתון ליושר הפנימי של כל שופט, צריך להתקין תקנות בנושא".

הוא בשלבי גיבוש סופיים של תוכנית משותפת עם הכנ"ר, שבה עורכי דין בעלי ותק של 3-8 שנים יעברו השתלמות מקצועית במכון להשתלמויות של הלשכה, ויקבלו לידיהם 10,000 תיקים בכנ"ר המוגדרים כ"רדומים", שרק עורכי דין "משופשפים" יכולים לטפל בהם. "כך נרחיב את העוגה, זה לא בא על חשבון אף אחד". ובכלל, הוא שוקל להקים "רשות התמחות", שבה תערוך הלשכה קורסים של התמחויות מקצועיות, ובוגרי הקורסים יקבלו תעודה ויהיו מומחים בתחום שבו השתלמו בצורה יסודית, ואולי אף יקבלו תואר "מומחה משפטי לתחום..." מהלשכה. "יש מתנגדים לרעיון, אבל לדעתי הוא ישפר השירות ללקוח".

גיא-רון מתכנן רה-ארגון במבנה הוועדות בלשכה. בכוונתו לבטל את עשרות הוועדות הקיימות בה ולהקים פורומים מקצועיים ומינהלתיים איכותיים, שיקדמו את האינטרסים של הלשכה וייצגו אותה מול הרשויות ומערכת המשפט. "בכל פורום תהיה פעילות משנה בנושאים שונים, אבל ללשכה יהיה מספר פורומים מצומצם. כראש לשכה, אדאג שכולם עובדים ולא אתבייש לבקש מחבר שאינו עובד להודיע שנבצר ממנו, ושיפנה מקומו לחבר עובד.

גם נשלב את הפעילות המקצועית במחוזות עם המועצה הארצית. אקים פורום של ראש הלשכה עם ראשי המחוזות ובלשכה תהיה הרמוניה התנהלותית מקצועית משותפת, תוך מתן ביטוי למחוזות וביטול הכפילויות. גם במחוז צריכה לפעול ועדה מקצועית, אבל צריך שתהיה לה אמירה בתוך הוועדה המקצועית הארצית, וזו תדבר בקול אחד בשם כולם, אחרי דיון והחלטה מסודרת. זה חלק מהחוסן של הלשכה".

השאלון

* למה שיבחרו דווקא בך: רק אני יכול להנהיג ולהציב את הלשכה במקום האיכותי, החזק, היוקרתי והערכי שהיא אמורה להיות בו.

* מה יהיה עם המשרד אם תיבחר? יש לי פה צוות גדול, שותפים נאמנים ומחלקה עובדת, אני מקווה שהתפקיד ההתנדבותי כראש לשכה הוא לא 24 שעות ביום אלא רק 17. במשך 17 שנותיי כעו"ד 50% מזמני היה נתון לפעילות ציבורית ופרו בונו.

* אם לא היית רץ, למי מהמועמדים האחרים היית נותן את קולך? הייתי רוצה שרחל בן-ארי תתמודד.

* עם מי תגיע לקו הסיום? בכפוף לעבודה ארגונית נכונה, אנצח כבר בסיבוב הראשון.

* מה הדבר הראשון שתעשה? אפנה לכל המועמדים האחרים ואזמין אותם לעבוד איתי.

* שופט מוערך: הילה גרסטל, השופט חיים כהן המנוח.

* קולגה מוערכת: יש רבים, לא רוצה לפגוע במי שאשכח.

* מודל לחיקוי: השופט חיים כהן.

* מוטו בחיים: ואהבת לרעך כמוך, חיה ותן לחיות.

* אם לא הייתי עו"ד, הייתי: סופר, משורר או מחנך. הייתי רוצה להיות מוזיקאי.

* הכל שפיט? לא הכל. הרוב, ורק בתיאוריה

* שלמה כהן: איכותי, חבר, עקרוני ולא מתפשר.

* בעוד 10 שנים? הכל אפשרי. בכל מקרה - אכפתי, חברתי ומעורב.

* העומס בבתי המשפט: עוד 300 שופטים. מאבק באוצר.

* בית משפט לחוקה? מוסד פוליטי מיותר.

* איך להכשיר שופטים? צריך תהליך מובנה מסודר שיוביל מנהל בתיהמ"ש ובסופו יש כמה חודשי הכשרה. המערכת כל כך לחוצה, ש-10 שניות אחרי ההשבעה הם מתחילים לשפוט.

* תקופת ההתמחות: שנתיים. חייבים גם לגרום לבחינות הרישוי להיות איכותיות יותר. מצידי שרק 30% יעברו בחינות. חשבתי שנכון שהשוק ינווט, אבל המצב אצלנו בלתי נסבל ואני לא חושש מטענה לפגיעה בחופש העיסוק, כי המציאות כבר מזמן עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה. משום מה, מסקנות ועדת גרסטל שוכבות כבר כמה שנים.

* השחיתות הציבורית: אחד החוליים הגדולים ביותר בחברה הישראלית. כשאני מדבר על לשכה נקייה, איכותית וערכית, אני מדבר על לשכה ששותפה למלחמה בשחיתות

* ארקדי גאידמק: עוד דוגמה בולטת לכך שהמגזר הפרטי עושה פעולות שעל המדינה ליוזמן ולבצען.

* ועדת וינוגרד: ועדה שעשתה בתוך זמן קצר עבודה שנראית על פניה איכותית ורצינית. על הממשלה ליישם את מסקנותיה כדי לחזק ולשמר את אמון הציבור בשלטון.