נדחתה תביעת אלמנתו של שייקה אופיר נגד אברהם פשנל על הפרת זכויות יוצרים

אופיר טענה, כי בהעתקת המערכונים והטבעתם על תקליטורים הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים והמבצעים שלה במערכונים. חברת התיאטרון העממי טען מנגד כי המפיק המנוח ומנהל החברה, אברהם דשא (פשנל), היה בעל זכויות היוצרים בהקלטות הראשיות של המערכונים וזכויות אלה הוענקו לו מכוח הסכם שנערך בשנות ה-60' בינו לבין שייקה אופיר.

השופטת ציינה בהחלטתה כי אין מחלוקת שזכויות היוצרים במערכונים עצמם שייכות לתובעת כיורשת של אופיר ז"ל אך תביעתה לא מתייחסת לזכויות אלה אלא לזכות בהקלטות המקוריות שלהם.

השופטת השתכנעה כי מדיה דיירקט הוכיחה את בעלותה על הזכויות וכי הראיה העיקרית לכך היא עדותו של זאב לוין, בעלי חברת הד ארצי במשך למעלה מ-29 שנה, שהעיד כי על פי הסכם שנחתם בין הד ארצי לדשא, האחרון היה צריך למסור לחברה את המאסטרים של המערכונים שהפיק לצורך הטבעתם. לטענתה של אופיר, הזכויות היו בבעלות הד ארצי ששילמה תמלוגים לאופיר בגין מכירת והפצת המערכונים.

לדברי השופטת, לאור העדות ניתן לקבוע כי המאסטרים היו בבעלות דשא וחלוקת הרווחים ממכירת התקליטים בינו לבין הד ארצי מחזקת אף היא את טענת הנתבעות כי הזכויות במאסטרים לא היו של שייקה אופיר. עוד ציינה השופטת כי עצם העובדה שאופיר לא מחה בפני דשא על עצם הפקת התקליטים, הפצתם ועצם היותו לא שותף ברווחים, מראה כי אופיר הניח אף הוא שהזכויות לא שייכות לו.

השופטת החליטה לדחות את התביעה ולחייב את לידיה אופיר, שיוצגה על-ידי עוה"ד בוסטנאי ומרקוביץ, לשלם לכל אחת מהנתבעות, שיוצגו על-ידי עוה"ד יורם מושקט (מדיה דיירקט) ועו"ד רמי בלומנפלד (התיאטרון העממי - א. דשא), הוצאות בסך 10 אלפים שקלים. (ת.א. 1356/04).