אורתם ומלרג: הודות לממשלה

תחום ההנדסה האזרחית והתשתיות העירוניות התעורר בשנים האחרונות, לאחר תקופה לא מבוטלת של קיפאון. תקציבי הרכבת הבלתי נגמרים מחד ושיפור ושיפוץ התשתיות העירוניות באדיבות מע"ץ וגורמים מוניציפליים מאידך, מהווים קרקע פורייה למדי לפירמות עסקיות, אשר פיתחו בהדרגה מומחיות יוצאת דופן בתחום אותה הן מתרגמות ללא מעט מזומנים.

שתיים מהבולטות שבפירמות הללו, אשר הגיעו גם לבורסה בגל הגאות הנוכחי, הן אורתם סהר שבשליטת אמיר נחום, שהנפיקה רק לפני מספר שבועות, ומלרג של מיכאל הירשברג ויוסי מלמד, שבמקרה מגבשים בימים אלו הסכם הפרדת כוחות באשר לאחזקתם המשותפת בקבוצה. האחרונה נחשבת לוותיקה יותר בכל הקשור למשך היותה תחת הזרקור הציבורי, ומייד עם הנפקתה בסוף שנת 2005 היא אף רשמה עליית ערך לא מבוטלת - לאור עליית קרנו של הסקטור והיותה אחת הנציגות הבודדות שלו בבורסה.

פרמיה על הצמיחה

מלרג עצמה הגדירה בעבר את תחום העיסוק שלה כ"היי-טק" של ענף התשתיות, והיא מתמחה בביצוע עבודות הנדסיות במרכזי הערים, מה שדורש רמת התמחות גבוהה. לדבריה, לאור התשתיות הישנות בהן מאופיינת מדינת ישראל מחד, והגידול בנפח התנועה בכבישים מאידך, מורגשת בשנים האחרונות תנופה בשיפוץ והרחבה של דרכי התחבורה, ועל כך היא מבססת את העסק שלה.

בשילוב עם ההתעוררות הכללית של המשק הישראלי בשנים האחרונות, מציינת החברה כי יותר ויותר משאבים הופנו לתחום, ולכן היא הגדילה בהתמדה את היקפי הפעילות שלה - בשיעור מצטבר של כ-80% ב-3 השנים האחרונות, עד למחזור של 234 מיליון שקל מפעילות תשתית בשנת 2006. עם זאת, הצמיחה של הענף הביאה גם לעלייה בתחרותיות, מה שגרם לפגיעה בשיעורי הרווח הגולמי של מלרג, מרמה ממוצעת של 24% ב-2004 ועד לרמה של 18% בסיכום 2006 - רמה שעדיין גבוה מהמקובל בענף.

את ההסבר לרווחיות הגבוהה ניתן אולי למצוא בעובדה שמלרג נוהגת לפעול לרוב באמצעות קבלני משנה אשר להם היא נוהגת לספק את חומרי הגלם לעבודות, כחלק מתפיסת עבודה שנועדה לקבע את התקורות. לרוב החברה פועלת כקבלן ראשי במכרזים בהם היא זוכה, אך כשתנאי הסף במכרז אינם מאפשרים זאת, החברה פועלת גם כקבלנית משנית. כך לדוגמא, אחראיים פרויקטים שונים מול נתיבי איילון לכמחצית מהכנסות החברה, כשההתקשרות היא כקבלנית משנה באמצעות חברת התשתיות הפרטית שפיר.

אורתם סהר, שקמה עוד כחלק מקבוצת גבור ספורט תחת השם גבור הנדסה, היא כאמור הנציגה הטרייה של הענף בבורסה, לאחר שהשלימה לאחרונה גיוס של 95 מיליון שקל, לפי שווי חברה זהה כמעט לזה של מלרג. נראה שהיא מקבלת פרמיה מסוימת על הצמיחה המהירה שמאפיינת את עסקיה בשנים האחרונות. בנוסף ראוי לציין, כי נדבך משמעותי בפעילותה של אורתם הנו בתחום הבנייה למגורים, תחת פעילות מליבו אותה רכשה, כך שסוגיית התמחור והרווחיות של שתי החברות עשוי להיות נושא מעט מורכב.

בתחום התשתיות פעילה אורתם בעיקר בבניית מחלפים, גשרים ומנהרות, כשגם היא מגדירה את המיומנות שצברה כתועלת עסקית חשובה בתחרות השוררת בענף. בינתיים, החלק הארי של הכנסות אורתם מגיע מפעילות הבנייה - הציבורית והפרטית - אך תחום התשתיות שאחראי על 22% מהמחזור (49 מיליון שקל), כמעט והכפיל את עצמו ב-2006, כשגם אורתם כמו מלרג רשמה ירידה ברווחיות הגולמית מ-11% ל-10%. שחיקה זו מוסברת גם היא בעלייה בתחרותיות בענף, וכן בעליית מחירי חומרי הגלם.

באשר לענף עצמו, גם אורתם מציינת בדו"ח כי היא זוכה לעידוד בשנים האחרונות כפועל יוצא של הפניית תקציבי ממשלה. גם אורתם מרחיבה את לחמה בתחום זה ע"י התקשרויות במכרזים, אשר מרביתם נעשים מול גורמי ממשלה.

בהקשר זה, מביעה אורתם דעה מעניינת אשר לפיה צבר הפרויקטים שבאמתחת כל הגופים הציבוריים גבוה בהרבה מכושר הספיגה של חברות הענף. באשר לאורתם, בדומה למלרג ש"נצמדה" לנתיבי איילון, היא פועלת ב"צמוד" לרכבת ישראל שמהווה את אחד הלקוחות המרכזיים שלה, ואחראית על כ-35% מסך ההזמנות בגין פרויקטי התשתית, בהיקף 135 מיליון שקל.

התנופה תמשך

לאן צועדות מלרג ואורתם? מלרג אמנם פוזלת בשנה האחרונה לתחום הנדל"ן בחו"ל, אך היא מציינת בדו"חות כי תמשיך לרכז את עיקר משאביה בתחום התשתיות בארץ. בנוסף, החברה מציינת עוד כי בכוונתה לבצע התקשרויות בפרוייקטי הרכבת המתהווים, וכן להרחיב את פעילותה לתחומים המשיקים לתחום ההנדסה האזרחית, כמו טיפול במים ובפסולת.

לגבי אורתם, הרי שהיא צופה שתנופת הצמיחה שלה תימשך, כשהיא מעוניינת להמשיך ולהתמקד בתחום הגשרים וכן להשתלב בפרויקטי ה-BOT וה-PFI שמציעה המדינה, תוך שיתוף פעולה עם גופים גדולים יותר.

לסיכום, ניתן לומר כי אורתם ומלרג אמנם שונות האחת מהשנייה בתחומי ההתמחות הספציפיים שלהן, אך שתיהן נהנו מאותן מגמות שפקדו את הענף בשנים האחרונות, וצפוי שכך גם ייראה ההמשך, בהעדר זעזועים בלתי צפויים. זאת, עקב העובדה שהתחום מצטייר ככזה שתלוי מאוד בסקטור הממשלתי, שכיום נמצא כידוע בתקופה של שינוי תפיסתי באשר להיקף המשאבים המופנה לתחום התשתיות. על כן, במידה והשתיים יצליחו לשמר את המעמד התחרותי שלהן, נראה שעוד צפויות להן שנים של צמיחה. "

roi-m@globes.co.i