מי הזיז את המטוס שלי

אבנר נווה, שהשתתף בתקיפת הכור בעיראק ושימש כרמ"ד חייל האוויר, מיצה את הקטע הביטחוני וחבר לרן בוק, אף הוא טייס קרב בעברו, לעסק של ייבוא ושיווק גבינות גורמה. בעסק המשותף הם מיישמים שיטות ניהוליות מחיל האוויר, כמו תיחקור, למשל. איך עושים הסבה מקצועית של 180 מעלות? נווה: "חיפשתי הזדמנויות ומצאתי גבינות" > ספיר פרץ

יוני 1981. שמונה מטוסי F-16 מפציצים את הכור הגרעיני בעיראק במבצע שכונה "מבצע תמוז". על המטוסים התוקפים, מחפים שישה מטוסי F-15, שבאחד מהם יושב אבנר נווה.

אוקטובר 1985. שמונה מטוסי F-15 תוקפים את מפקדות אש"ף בטוניס. נווה מוביל את המבצע והתקיפה.

נובמבר 1985. שני מטוסי-קרב של חיל האוויר נקלעים במהלך טיסת צילום שגרתית מעל לבנון, לקרב אוויר עם שני מטוסי מיג סוריים. נווה יורה ומפיל אחד מהם.

ינואר 2001. תת-אלוף נווה, ראש מטה חיל האוויר, מעריך שלא יתמנה למפקד החיל, ופורש אחרי 31 שנות שירות.

נובמבר 2006. תא"ל (במיל') נווה פוגש באקראי את רן בוק, טייס F-15 הצעיר ממנו ב-21 שנה, שהתמקצע בגבינות. הם מדברים על לעשות עסקים ביחד.

ינואר 2007. נווה ובוק פותחים עסק קטן לייבוא ולשיווק גבינות גורמה בהשקעה של 3 מיליון שקל.

רן בוק הוא אחד מהכוהנים הגדולים של הגבינות. "המקינזי של הגבינות", הוא מעיד על עצמו. בוק למד בישול ב-French Culinary Institute, עבד כשף במסעדות "דניאל", "גרמרסי טברן" ו-"איידיל ג'יז" בארה"ב, ופרסם ספר "גבינות", מדריך מקיף לגבינות מהארץ ומהעולם. בוק היה ממקימי ה"גבינירייה" בתל-אביב שנסגרה זמן קצר לאחר שמכר אותה.

בוק כיהן גם כמנכ"ל-שותף (ב-20%) ב"לה-קרמרי", חברה לייבוא גבינות, מקבוצת טיב-טעם. כשקבוצת אנטר הולדינגס, שבשליטת עמית ברגר, רכשה אשתקד 50% מקבוצת טיב-טעם, לפי שווי של 64 מיליון דולר, בוק מכר לה את חלקו.

בוק, 36, "הדביק" את נווה, 57, בחיידק הגבינות. עד אותו מפגש אקראי ביניהם, בנובמבר 2006, נווה היה ככל אדם מן היישוב, שקנה גבינות בסופרמרקט. "כאשר רן סיפר לי שהוא מתכוון לפתוח חנות לגבינות איכות ושהוא עומד לחתום עם שותף, אמרתי לו 'חכה!'.

"זה קרה בטיסה לארה"ב. רן נסע לתת הרצאה על גבינות ישראליות מטעם מועצת החלב, ואני הייתי בנסיעת עסקים. "קבענו להיפגש כשנחזור ארצה. זמן מה אחר-כך נפגשנו, ובחנו ביחד תוכנית עסקית שרן הכין. אחרי כמה בדיקות נוספות, שהראו כי יש מקום לשחקן חדש בשוק הגבינות, ושהסיכון יחסית נמוך, יצאנו לדרך".

בוק מוסיף: "אמנם יש מקום לשחקנים חדשים בענף, אבל רק למקצוענים. לכאלה שמבינים בענף. לצערי, שוק הגבינות רווי בבורות של שחקנים קטנים וגדולים".

נווה ובוק, שניהם תושבי רמת השרון, פתחו בתחילת השנה את חברת "מרסלה, עולם הגבינות הטובות", לייבוא ולשיווק גבינות איכות, וכן את החנות "27.6 מעלות, מרתף הגבינות של רן בוק", ברמת השרון. בראיון משותף ראשון הם מסבירים, כי 27.6 מעלות היא הטמפרטורה האולטימטיבית לאחסון גבינות. בוק: "בחרנו בשם הזה כי הוא מעיד על מקצוענות. ובתחום הזה, אם אתה לא מקצוען אמיתי, אין לך סיכוי להצליח".

גם גבינות מקומיות

בחנות, המשתרעת על שטח של 26 מ"ר, מונחות זו לצד זו עשרות סוגי גבינות ריחניות מתשע מדינות. החל בגבינות צ'דר והנטסמן מאנגליה, עבור בגבינות גאודה ומסאדאם מהולנד, וכלה בגבינות טולום, יורוק ודיארבקיר מטורקיה ומנצ'גו מספרד. בנוסף לחו"לניקיות, מוצעות גם כמה גבינות מקומיות, בעיקר גבינות עיזים. בוק: "חשוב לנו לקדם גם מחלבות ישראליות. בגבינות עיזים, ישראל היא מספר אחת".

מלבד מכירת גבינות בחנות, נווה ובוק, משווקים, באמצעות חברת ההפצה "אייסמן", גבינות לבתי-מלון, למסעדות ולבתי-קפה. רשתות השיווק, נכון להיום, מחוץ לתחום. נווה: "אנחנו לא עובדים עם רשתות השיווק בגלל עניין ההחזרות. לא מתאים לנו הקונספט הזה של החזרת סחורה שלא נמכרת. גם קונספט של חנות בתוך חנות, לא מתאים לנו כי זה סיכון גבוה מדי".

ולמרות האמור, הם נערכים בימים אלה לפתיחת "חנות בתוך חנות" במתחם ג'יימס ריצ'רדסון בדיוטי-פרי בנתב"ג. בוק: "הכוונה לפתוח בשדה התעופה חנות בשם 'החווה הישראלית' לממכר תוצרת מזון כחול-לבן, שבה יוצעו גבינות, שמן זית, טחינה, זיתים וכל מוצר ישראלי איכותי שיש".

נווה: "אנחנו לא משקיעים כסף במיזם. באנו עם הרעיון לג'יימס ריצ'רדסון, שביקשו שנראה להם איך ליישם אותו. התפקיד שלנו הוא לייעץ איך לבנות את החנות ואיזה סחורה להניח על המדפים. בתמורה, אנחנו אמורים לקבל תקבולים חודשיים, ואחוז קטן מההכנסות בהתאם להיקף המכירות".

נווה - שכבר בטיסתו הראשונה הפיל שני מטוסי מיג-21 סוריים מבין השבעה שהפיל בסך הכל - מודה כי מיצה את הפרק הביטחוני בחייו. "אני לא רוצה להישאב רק לנושא הביטחוני. חיפשתי לעשות משהו אחר. משהו אזרחי. חיפשתי הזדמנויות ומצאתי את הגבינות. אני מקווה שאני לא טועה", הוא מחייך ומוסיף, "לפי הגידול החודשי במחזור, כ-150% כל חודש, כנראה אני לא טועה".

מקווים לגידול של 30% בחג

בוק מעריך כי לקראת חג השבועות, שחל מחר (ג') ומחרתיים, המחזור יזנק ב-30% נוספים. עד כה (מינואר עד מאי) הם הצליחו לגלגל מחזור של כ-3 מיליון שקל. הצפי הוא למחזור של 8.5 מיליון שקל בשנה הראשונה לפעילות, וכפול מזה בשנה השנייה.

נווה משקיע היום 60% מזמנו בעסקי הגבינות. את 40% הנותרים הוא מקדיש לעסקיו האחרים: דירקטור חיצוני בחברת "אינטר גאמא" (עד לפני שנה גם ב-ECI), והבעלים (בשותפות עם עדי גור) של חברת "נגא, סיוע ביטחוני ושיווק בינלאומי", העוסקת בפיתוח עסקי ובשיווק בינלאומי לחברות כמו רפא"ל אלישרא, תדיראן ועוד.

" נושא התעשיות הביטחוניות נשמע מאתגר יותר מגבינות.

נווה: "מאתגר. אבל מיציתי. המורכבות בעבודה מול ממשלות של מדינות שונות, זה משחק מאוד קשה. הכול אינטרסים. גם השליטה האמריקנית בשוק מקשה מאוד. בעסקים אזרחיים, לעומת זאת, קל יותר. אני נהנה וגם הפוטנציאל הכספי מהיר יותר מאשר עסקים ביטחוניים, שם אתה יכול לעבוד שנים עד שאתה גוזר אחוזים".

בוק, שעבד בזמן לימודיו כקניין של משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו-יורק, מוסיף: "המשלחת הייתה בית-ספר מעולה למינהל עסקים, אבל רק לתקופה מסוימת. נפשי כיוונה לקולינריה".

"גם באזרחות לפתוח עסק זה לא קל. יזמים רבים מדווחים על קשיים בשלבי הקמת העסק, ואחר-כך גם בניהול השוטף.

נווה: "ביורוקרטיה זה הקושי הגדול ביותר. רוב האנרגיה הולכת לפתרון בעיות ביורוקרטיות מול הרשויות השונות".

מקפידים על תחקיר שבועי

נווה ובוק מיישמים בעסק החדש שלהם עקרונות ניהול שלמדו בחיל אוויר: ירידה לפרטים, נחישות ודבקות במטרה. "כל אלה", הם טוענים, "גורמים לעסק שלנו להצליח. אנחנו לא מוותרים".

כמיטב המסורת בחיל אוויר, נווה ובוק מקפידים על תחקיר שבועי. "מדי יום רביעי אנחנו מתכנסים בביתו של אבנר להפקת לקחים", מגלה בוק. "אנחנו מתחקרים מה עשינו לא טוב, ומה צריך לתקן. תרבות הלמידה מטעויות בעסק, היא תרבות חיל אווירית". את המנגינה הזאת, כנראה, אי אפשר להפסיק.