"הקמת הקרן במיתון הצדיקה עצמה"

זלמן שובל, יו"ר משותף בקרן הנדל"ן פייר, שמע באחרונה משותפו לניהול הקרן, שלמה גרופמן, על אפשרות להשקעה מעניינת ברכישת בניין באוהאוס לשימור ברחוב הירקון בתל אביב

זלמן שובל, יו"ר משותף בקרן הנדל"ן פייר, שמע באחרונה משותפו לניהול הקרן, שלמה גרופמן, על אפשרות להשקעה מעניינת ברכישת בניין באוהאוס לשימור ברחוב הירקון בתל אביב. תוך זמן קצר התברר כי ההשקעה אכן מעניינת, ולא רק מבחינה כלכלית, כשהתגלה כי היה זה הבית בו גדל שובל.

הקרן החליטה לרכוש את המבנה ולהקים פרויקט שיכלול כ-60 דירות ופנטהאוזים. קרן פייר תשמר את חזית הבניין, והחלק האמצעי שלו ישוחזר לפי העיצוב המקורי. מאחוריו יוקם בניין חדש של שמונה קומות. הרכישה משקפת עלות של 3,000 דולר למ"ר מבונה (כולל רישוי). עלות הבנייה הנוספת מוערכת ב-17 מיליון דולר. לדברי שובל, היקף המכירות המשוער של הדירות הוא 55-60 מיליון דולר.

גלובס: הבית עורר בך נוסטלגיה?

גרופמן: "כששותפי גרופמן התקשר וסיפר לי על בית ברחוב הירקון 76, מול מלון דניאל, אמרתי לו שלא יתכן שזו הכתובת, כי גרתי בדיוק שם וזה אמור להיות רחוב הירקון 96. בדיקה העלתה שזה אכן אותו בית. זה עשה לי גירויים סנטימנטליים, אך לא רכשנו אותו רק כי חיפשתי לקנות בית שבו גדלתי. הבניין, שהוקם בשנות ה-30 היה שייך לרייזפלד, תעשיין יהודי מפולין שרכש פרדסים ובניינים רבים בתל אביב. לאחר מותו הוא ציווה את הבניין לאוניברסיטה העברית, שהשכירה את הדירות ליהודים מפולין, גרמניה ורוסיה.

הבית הוא ייחודי וגם בזמן שבו נבנה הוא נחשב ייחודי ומודרני לתקופתו. אנחנו רוצים לשמר את האופי שלו. גם הבניין החדש שייבנה יהיה בסגנון תואם ומודרני. אני מעריך שהבניין הזה יהיה לא רק לישראלים שגרים בארץ באופן קבע, אלא גם לתושבי חוץ שמחפשים את הקרבה לים".

- גם בירושלים יש לקרן פייר פרויקט שבו שימרה בניין עתיק ובנתה לידו בניין חדש למגורים. יש לכם עניין מיוחד בפרויקטים לשימור? יש לכך הצדקה כלכלית מיוחדת?

"בירושלים מדובר במבנה עתיק בהרבה, אך שם זה פרויקט שימור מצומצם יחסית ולידו נבנה בניין חדש למגורים. את המבנה לשימור אנחנו מתכוונים למכור כבית אחד - יחידה אחת - וזה כמובן מתאים לקונה בעל אמצעים. אם המבנה לא יימכר כיחידה אחת, נפצלו לשלוש יחידות. בתל אביב זה פרויקט אחר.

"באופן עקרוני, הכיוון של שימור הוא נכון והוכיח את עצמו. אבל קרן פייר אינה מתמחה דווקא בשימור. כשאנחנו רואים אובייקט מעניין מבחינה כלכלית, אנחנו מנסים לרכוש אותו. אין לנו אידיאולוגיה של בנייה לשימור. קרן פייר 1 וקרן פייר 2 שהקמנו - שתיהן צריכות להתפרק כעבור שבע שנים, עם אפשרות להארכה של כשלוש שנים. כשהקמנו את הקרן החלטנו על שלושה כללים מנחים: מעמד בינוני, מחיר בינוני ו-Middle Israel. הפרויקטים בירושלים וברחוב הירקון בתל אביב הם יוקרתיים, אך אנחנו בונים במקומות נוספים, למשל בראשון לציון ובקרית אונו, ושם לא מדובר באותו סדר גודל".

- הקרן הוקמה בשנת 2001, בזמן המיתון. אילו שינויים חלו מאז?

"כשהקמנו את הקרן זו היתה תעוזה, לאור המצב. צפינו שתהיה עליית מחירים וזו אכן הגיעה, והדבר הצדיק את עצמו. המגמה ממשיכה להיות חיובית. במקומות מסוימים היא מוזנת ע"י תושבי חוץ. בפרויקט שלנו בירושלים כל הדירות נמכרו לאנשים מארה"ב, בראשון לציון מכרנו ללא מעט עולים מצרפת ובפתח תקוה התחלנו למכור ליהודים מדרום אפריקה. אבל לא הייתי אומר שהכל נשען על תושבי חוץ. בירושלים, עם זאת, היתה תופעה מעניינת, כי מצבה בזמנו היה קשה וההשפעות היו חיצוניות בשני מישורים: רוכשים תושבי חוץ שהייתי מגדיר כמסורתיים מודרניים, וכן חרדים, בעיקר מאמריקה, שקונים באזורים החרדיים כמו שכונת גאולה".