ציפי לבני לוועדת וינוגרד: "הייתי בטוחה שב-12 ביולי יצאנו למבצע שיסתיים בלילה, גג למחרת בצהריים"

שרת החוץ טוענת כי ניסתה לשווא לקבוע פגישה עם אולמרט בתחילת המלחמה * "באחת מישיבות הממשלה התחלתי לדבר והוא אמר 'תתקדמי, תודה רבה'. אמרתי: לא סיימתי, מבקשת שתקשיב. והוא אמר: 'מקשיב לכל מלה ואפילו לכל ויברציה"

למרות בקשותיה החוזרות ונשנות של שרת החוץ, ציפי לבני, להיפגש עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה, היא לא נענתה. כך עולה מעדותה של לבני בפני ועדת וינוגרד שפורסמה היום (א').

לבני סיפרה לוועדה כי ביקשה להיפגש עם אולמרט על מנת להשפיע עליו ללכת בכיוון המדיני ולא הצבאי, אולם פגישה בין השניים בארבע עיניים, ולא בפורום גדול יותר, התקיימה רק אחרי ירי הרקטות לעבר חיפה אז נהרגו שמונה בני אדם במוסך הרכבת בעיר.

בעדותה, המתפרשת על פני 58 עמודים, סיפרה לבני כי ניסתה להשיג את ראש הממשלה כבר ביום הראשון למלחמה. "הייתי בין שני אולפני טלוויזיה בנווה אילן, בין ראיון לחדשות ערוץ 2, לראיון טלוויזיה ברוסית. ביקשתי להשיג את ראש הממשלה, כי התחלתי לשמוע את קולות הפרשנים מתארים איזה סוג של תהליך שהולך ומתגלגל", סיפרה.

"ביקשתי להיפגש כדי להתחיל בתהליך המדיני. בשלב הזה", סיפרה לבני לוועדה, "קיבלתי תשובה מראש הממשלה שאני לא אדאג, שאני ארגע. אני בקשתי בכל זאת להיפגש, כדי לתכנן את היציאה המדינית. זה היה ביום חמישי", אמרה.

לבני המשיכה וסיפרה כי לא נקבעה לה פגישה. "מאחר ולא נקבעה לי פגישה עם ראש הממשלה, המפגש הבא שלנו היה ב-14 לחודש, בדיון על מה שנקרא הד'אחיה בבירות בישיבת השבייעה". גם בישיבת השביעייה, סיפרה לבני לוועדה כי ביקשה פגישה עם ראש הממשלה "גם לפני או אחרי הדיון, אפילו בשישי שבת, אבל פגישה דחופה מאד, אבל שיחה אתו עדיין לא נקבעה"

על אחת הישיבות שלאחר פרוץ המלחמה סיפרה לבני כי כאשר זכתה להביע את דעתה: "הגעתי לישיבה באיזה סוג של תחושה שפחות שומעים אותי, ואז, כשהתחלתי לדבר, אז ראש הממשלה בדיוק דיבר עם הרמטכ"ל או משהו, ואני עצרתי את דבריי, והוא אמר תתקדמי - תודה רבה, ואני אמרתי: אני לא סיימתי, אני מבקשת שתקשיב לי. ואז ראש הממשלה אמר: אני מקשיב לכל מילה ואפילו לכל ויברציה".

לגבי היציאה למלחמה, אמרה שרת החוץ כי היא חשבה שמדובר במבצע צבאי מוגבל. "מבחינתי היציאה היתה ב-12 ביולי למבצע, שהיה אמור להסתיים באותו לילה - גג למחרת בצהריים. בראייה שלי היה צריך לתת את המכה הזאת, ולהישאר אחר-כך באיזה סוג של מה שקוראים 'עצימות נמוכה' על מנת לגייס את הקהילייה הבין לאומית, על מנת שתציל את לבנון מידי ישראל בהקשר הזה. שתקבל את ההחלטות שאנחנו רוצים שהיא תקבל. ברור לי מלכתחילה שהפעולה הזאת לא תסתיים. זאת אומרת אין נקודת הכרעה, אין נקודת ניצחון צבאית".

על היציאה לפעולה בדאחיה, אמרה שרת החוץ בעדותה שהיא לא הצביעה בעד הפצצת דרום ביירות: "ראש הממשלה אמר עשית טעות בהצבעה על הדאחיה, אמרתי יכול להיות. אבל בעלות תועלת, אני חושבת שזה לא היה נכון. יכול להיות".

על פעולות משרד החוץ אמרה לבני לוועדה כי ב-16 בחודש, לאחר הישיבה אצל ראש הממשלה "קיימתי אצלי דיון פנימי עם אנשי משרד החוץ, בשאלה על כוחות בין לאומיים כן או לא. כי כבר לפני זה ב-13 לחודש וב-14 לחודש כבר גובשו ניירות עבודה במשרד החוץ, עשינו ישיבות והתחילו להתגבש ישיבות עבודה, שבעצם כבר משרטטות את מה שאנחנו רוצים כיציאה מדינית, שבה אנחנו רוצים, לדעתי את כל החומר הזה יש לכם ממשרד החוץ. כבר ברור שב-14 לחודש, כבר ברור לנו מה אנחנו רוצים בעצם להציג כמתווה יציאה החוצה", אמרה.