פרשת רשות המסים: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ג'קי מצא, איתן רוב, שולה זקן, יורם קארשי וקובי בן-גור

פרשת "כרטיס פתוח" עומדת להיסגר: היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) במשטרה ממליצה להעמיד לדין את כל המעורבים המרכזיים בפרשת השחיתות ברשות המסים, ובהם מנהלי הרשות לשעבר, ג'קי מצא ואיתן רוב, וכן את מנהלת לשכת ראש הממשלה שולה זקן, אחיה יורם קארשי ואיש העסקים קובי בן-גור.

במשטרה סבורים כי החמישה היו "השחקנים המרכזיים" בפרשה, וכי נמצאה תשתית ראייתית מספקת כדי להעמידם לדין בעבירות מתחום טוהר המידות. בפרקליטות ביקשו מהמשטרה לסכם את התיק בלי לנקוב בסעיפי עבירה ספציפיים, אולם גורמים במשטרה אמרו ל"גלובס" שהראיות הן לעבירות חמורות של מתן וקבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, קבלת משרה במירמה ועוד.

המשטרה ממליצה גם להעמיד לדין בכירים נוספים ברשות, ובהם הסמנכ"לים גידי בר-זכאי ושמואל בוברוב, נציג הרשות בארה"ב יגאל סער ואחרים, בגין עבירות דומות. המלצה זהה קיימת גם ביחס לעובדים זוטרים יותר, החשודים שקיבלו את משרתם תמורת הקלות מס לאנשי עסקים פרטיים.

הבוקר (ב') סיימו חוקרי המשטרה להעביר את עשרות הארגזים ובהם חומרי החקירה והראיות בתיק, לרבות האזנות סתר, אל משרדי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

במשטרה אומרים שממצאי החקירה ביססו את החשד לפיו בן-גור וקארשי הפעילו את השפעתם בתחילת 2006 ופעלו באופן אישי לקידום מינויו של מצא לתפקיד מנהל רשות המסים. בנוסף, על-פי החשד, הם פעלו באמצעות מצא ותוך מעורבותה של זקן, למינוי מקורבים בעמדות מפתח ובתפקידים בכירים ברשות המסים.

הראיות המרכזיות נגד החשודים המרכזיים מבוססות על האזנות סתר שבוצעו להם במשך חודשים ארוכים, בהם הם נשמעים מתאמים מינויים ומדברים על הקלות במס למקורבים. כך למשל, בידי המשטרה האזנות סתר לשיחות בין זקן למצא, בהן היא מבקשת הקלות מס למקורביה.

חקירת הפרשה לוותה על-ידי הפרקליטות לכל אורכה, ולכן מעריכים גורמים משפטיים כי סביר להניח שרוב ממצאי המשטרה יאומצו. לאחר שהפרקליטות תכריע את מי להעמיד לדין ובגין אילו עבירות, צפויים להיערך שימועים לחשודים, שאחריהם תתקבל ההחלטה הסופית.

גורמים במשטרה אמרו היום כי החקירה הגלויה, שארכה כמה חודשים, חיזקה את החשדות הראשוניים שפורסמו עם "פיצוץ" הפרשה, וכי אין חשד משמעותי שנשלל מאז.

החוקרים טוענים שמצא קיבל שוחד בכך שידע שמינויו למנהל רשות המסים מתבצע למעשה כקידום אינטרסים של אנשי עסקים, מתוך ציפייה שהוא יסייע להם בהמשך. הוא גם חשוד שנתן שוחד בכך שמינה אנשים בתוך רשות המסים, כשהוא והם יודעים שהם מתמנים במטרה להגשים את האינטרסים של אותם אנשי עסקים. אנשי העסקים האמורים הם בן-גור, איש עסקים שהיה יו"ר פלאפון וממקימי חברת הלווין yes; וקארשי, חבר מועצת עיריית ירושלים וחבר מרכז הליכוד ובעל עסק למוצרי יודאיקה.

החוקרים מדברים על "תופעה של הפקעת שיקול הדעת או הסמכות" מצד מצא ורוב בביצוע המינויים, תופעה שהחלה בתקופתו של רוב כמנהל הרשות. שופט המעצרים מרדכי פלד, שעיין בחומר החקירה, קבע בזמנו כי מצא "הפך במידה רבה לעושה דברם של אחרים מחוץ לרשות" ואף "ביטל את שיקול דעתו" מפניהם.

רוב חשוד שידע על מעשיו של בן-גור, מכרו משכבר הימים, ברשות המסים ובשלב מסוים הוא אף סייע לו בכך. לאחר שרוב פרש מהרשות הוא העביר מסרים למחליפו מצא, ובהם "הוראות ביצוע" מבן-גור.

רוב חשוד שניצל את מעמדו והשפעתו ואת העובדה שחלק מהעובדים היו חייבים לו את מינויים, וכך פנה אליהם כדי שיתערבו במינויים לפי רצונם של בן-גור ואחרים, ואף כדי שיפחיתו שומות מס למקורביהם של המאכערים.

זקן חשודה בכך שבמהלך 2006, בתפקידה כראש לשכתו של אהוד אולמרט כשר אוצר וכראש ממשלה, היא התערבה באופן פסול במינויי בכירים ברשות. אחיה קארשי חשוד שהיתה לו השפעה "מהותית" על הנעשה ברשות. בחקירתו טען כי אולי "הרים טלפון והמליץ על האנשים שחשב שמתאימים או שצריך לקדם", אולם הוא הכחיש שקיבל תמורה כספית או שכרך את הפעולה במתן תמורה.

פרקליטה של זקן: הפרסום אינו מפתיע

סניגורה של שולה זקן, עו"ד מיכה פטמן, אמר כי הפרסום אינו מפתיע, משום שלדבריו, המשטרה והפרקליטות גיבשו קונספציה לגבי נושא השוחד עוד לפני שמי מהנחקרים מסר את גרסתו. "שולה זקן נתנה גרסה מפורטת, לפיה אינה מעורבת במינויו של מצא או בכל מינוי אחר ברשות המסים, לא ביקשה להקל עם איש, לא ביקשה דבר ולא קיבלה דבר לעצמה, ואין לה יד ורגל במינויים שנעשו ברשות, או במינוי מנהל הרשות".

לדבריו, "שמה של זקן הוזכר בהאזנות על-ידי אנשים אחרים. הדבר נעשה שלא בידיעתה ושלא על דעתה והיא מצרה על כך, והיא בטוחה שחפותה תתברר במהלך השימוע, או אם יהיה צורך - בבית המשפט".

עו"ד משה ישראל, המייצג את קובי בן-גור, אמר כי להמלצות המשטרה אין ערך משפטי. מעבר לכך אמר: "אני עדיין סבור שהקונסטרוקציה המשפטית עליה מבססת המשטרה את החשד לשוחד היא בעייתית, בלשון המעטה. אין ספק שגם לפי מה שנראה היום, בוודאי לא מדובר באנשים מושחתים שקיבלו שוחד לכיס ותמורת זה ביצעו פעולות". לדבריו, "מדובר במינויים וזו תופעה שצריך לבחון במישור העקרוני. ראיתי בכל הדרגים שאנשים מתמנים גם לפי המלצות שניתנות על ידי אנשים מהמגזר הפרטי ואיש לא בא בטענה. זה לא רק אצלנו, אלא בכל העולם".

סניגורו של יורם קארשי, עו"ד יאיר גולן, אמר בתגובה: "אנו ממשיכים להצטער על האופן שבו מנסים להציג את מעורבותו של קארשי בפרשה. קארשי לא קיבל מעולם כל טובת הנאה, לא קיבל, לא נתן ולא תיווך בשוחד. הוא לא הכחיש בחקירתו שסייע לקדם מועמדות של אנשים מתאימים למשרות כאלה ואחרות, וזאת מכוח היותו איש ציבור, חבר במועצת עיריית ירושלים ופעיל פוליטי מוצהר".

את תגובת סניגורו של איתן רוב, עו"ד יהודה וינשטיין, לא ניתן היה להשיג.