רשות המסים אינה יכולה לקבוע את ערך העסקה לצורכי מכס לפי מחיר עסקה קודמת של אותה סחורה בחו"ל. כך קבעה שופטת בית משפט השלום בת"א, יונה אטדגי. בית המשפט קבע שערך העסקה לצורכי מסי ייבוא יתבסס על מחיר העסקה בפועל בהתאם להצהרת היבואן - אם זו לא נסתרה בראיות. לדברי בית המשפט, גם אם לרשות המסים ישנן השגות או השערות בדבר מחיר העסקה האמיתי, הרי שאין ביכולתה לפסול את ערך העסקה שהוצהר.
התובע, יעקב פולדיאן, שיוצג בידי עו"ד אביגדור דורות ממשרד שדות, ייבא בייבוא מקביל משקאות חריפים מהולנד, והגיש חשבונות מכר לרשות המסים בישראל, בהן הצהיר על מחיר העסקאות. רשות המסים פסלה את המחיר שהוצהר, כיוון שבבדיקתה התברר שהבקבוקים נמכרו לתובע כ"יד שלישית", ובמכירות הקודמות הוצהר על מחיר גבוה יותר מזה שהוצהר בייבוא לישראל.
בית משפט השלום דחה את טענות רשות המסים, בציינו כי דרך המלך לקביעת ערך העסקה לצורכי מס היא שווי העסקה בה נרכש המוצר בפועל. במקרה האמור הספק ההולנדי, שמכר את הבקבוקים לתובע, אימת את המחיר שהוצהר. "תהיינה השגותיה והערכותיה של רשות המסים אשר תהיינה", קבע בית המשפט, היא חייבת לקבוע את ערך העסקה לפי הערך בפועל, ומשערך זה לא נסתר בבית המשפט, אין היא יכולה לקבוע ערך אחר לעסקה.
לדברי עו"ד דורות, מדובר בפסק דין המהווה ציון דרך בנוגע לייבוא מקביל בהיבט של מיסוי הייבוא, ועולה ממנו כי הרשות צריכה לקבל את מחיר העסקה כפי שהוצהר עליו, אם לא נסתר בראיות חד-משמעיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
