היסטוריה: עו"ד חנן מלצר הוא הראשון שמתמנה מהפרקטיקה היישר לשופט בביהמ"ש העליון

היסטוריה בתולדות מערכת המשפט הישראלית. הוועדה לבחירת שופטים בחרה בעו"ד חנן מלצר לכהונת שופט בבית המשפט העליון. זו הפעם הראשונה שבה נבחר עורך דין מהפרקטיקה הפרטית ישירות לכהונת שופט בעליון. מלצר הוא המועמד היחיד שנבחר בישיבת הוועדה היום, לאחר שלא הושגה הסכמה פה-אחד ביחס ליתר המועמדים.

מלצר נבחר פה-אחד ע"י 8 מתוך 9 חברי הוועדה, לאחר שיו"ר הוועדה, שר המשפטים דניאל פרידמן, נמנע בשל חברותו האישית עם מלצר.

חברי הוועדה בדקו את התמיכה שקיבל כל מועמד. כשראו שהיחידים שזוכים לרוב הם מלצר ועו"ד ד"ר יורם דנציגר, הוחלט למנות לפי שעה רק אחד מהם. הישיבה הבאה של הוועדה תתקיים כנראה בעוד כחודש וחצי.

השר פרידמן אמר בתום הישיבה, כי "הוועדה לבחירת שופטים עשתה היום מהלך חשוב כשבחרה עו"ד מהשוק הפרטי לבית המשפט העליון. כפי שאמרתי עם כניסתי לתפקיד, אני רואה חשיבות גדולה בשילובם של עורכי דין מהשוק הפרטי במלאכת השיפוט. הייתי שמח אילו בישיבה הנוכחית היו נבחרים מועמדים ראויים נוספים. אני מברך את חנן מלצר על בחירתו על אף שלא השתתפתי בדיון ובהצבעה בעניינו".

במערכת המשפטית מתקשים לזכור מצב שבו הוועדה התנהלה בכאוס מוחלט, כמו זה כיום. בעבר היה נהוג שהשר ונשיא העליון מסכמים מראש על המועמדים, שמספרם זהה למספר השופטים שיש למנות, ורק שמות המועמדים המוסכמים היו מתפרסמים ברשומות. ואולם, בשנים האחרונות לא מונו שופטים בשל חוסר הסכמה בין שרי המשפטים לנשיאי העליון.

הניתוק המוחלט כמעט בין יו"ר הוועדה, שר המשפטים דניאל פרידמן, לבין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מביא לכך שכמעט כל מינוי של מועמד יוצר מחלוקת ומחנאות.

עקרונית, הוועדה יכולה היתה למנות היום חמישה שופטים במינוי קבוע, אולם ההערכות היו שחוסר ההסכמה לא יאפשר זאת, וימונו רק שניים (מלצר ודנציגר), מתוך 12 המועמדים.

עוד העריכו, שהסיכוי שימונה שופט מחוזי הוא קטן מאוד וזאת בשל חילוקי הדעות העקרוניים והאישיים בין ביניש לפרידמן. הראשונה מבקשת להמשיך במסורת, לפיה יש לשאוף שלעליון יתמנה שופט שכיהן בו כבר כשופט בפועל, וצלח את "תקופת הניסיון".

לכן, היא מעוניינת במינויו של השופט יהונתן עדיאל, הגם שתימנע מהצבעה בעניינו משום שהיה שותפו של בעלה, עו"ד יחזקאל ביניש, במשרד עורכי הדין. בנוסף, ביניש מעוניינת במינויו של השופט עוזי פוגלמן, המכהן עתה בכהונה זמנית בעליון.

השר פרידמן מתנגד לגישה זו, בה דגל בשעתו גם הנשיא ברק, והוא דוחף בעיקר למינויה של השופטת יהודית צור, שכיהנה בין היתר כיו"ר נציגות השופטים.

פרידמן גם מנסה לקדם את מינויה של עו"ד דליה טל (חברתה של פרופ' נילי כהן, המקורבת לפרידמן), מומחית בעלת שם עולמי בדיני בנקאות, אולם השופטים מתנגדים לה בנימוק שאין לה ניסיון בליטיגציה וכן שתחום התמחותה צר ו"נישתי" מדי.

למועמדים האחרים, אסף פוזנר וד"ר שמואל ילינק, שניהם "נזיקיסטים", סיכוי נמוך להיבחר.

ההערות דיברו על אפשרות לפשרה ביחס למועמדים שהם שופטים מחוזיים מכהנים. האפשרות שהסתמנה היא שהשופטת יהודית צור תמונה לכהונה זמנית בעליון (מינוי שאינו טעון אישור הוועדה), ובתמורה ימונו אחד ממועמדיה של ביניש - עדיאל או פוגלמן. הדבר יהיה נוח לפרידמן, בשל האפשרות למנות בעתיד את צור, וגם לביניש, בתקווה שדו"ח וינוגרד "יושיע" ויפזר את ממשלת אולמרט.

עם "מחנה ביניש" נמנים השופטים אליעזר ריבלין ואילה פרוקצ'יה, שנוהגים להצביע כמקשה אחת, וח"כ אורית נוקד (עבודה). גם עו"ד יורי גיא-רון קרוב יותר למחנה ביניש, אם כי אינו מסכים אוטומטית לכל מועמדיה. כך למשל, הוא תומך נלהב הרבה יותר במינוי עורכי דין פרטיים.

עם "מחנה פרידמן" נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) ועו"ד פנחס מרינסקי, שלמרות שטוען שאינו מקורב לאף מחנה, יש לזכור שהוא חבר סיעתו של עו"ד יראון פסטינגר, המתמודד על ראשות הלשכה וקורא לתומכי פרידמן להצביע עבורו. השר רוני בר-און נחשב לעצמאי ואינו משויך לאף מחנה.

בניגוד לעבר, ייתכן שגם מועמדים שיקבלו רוב של חמישה קולות לא ייבחרו, זאת משום שבאחרונה שונה הליך ההצבעה, שכך שקודם יצביעו על כל מועמד ובסוף ייבחרו בעלי מספר הקולות הרב ביותר.

חנן מלצר / רקע

* גיל: 56

* משרד: חנן מלצר ושות', הוקם ב-1977

* תחומי התמחות: משפט מינהלי וחוקתי, דיני תשתיות ותקשורת, משפט עסקי, בנקאות, הגבלים עסקיים וני"ע.

* רקורד משפטי: שמו הולך לפניו בעיקר בתחום המשפט המינהלי והחוקתי, אך גם במשפט אזרחי. הוא מופיע תכופות בבג"ץ, בעיקר בתחומי משפט מינהלי, דיני תכנון ובנייה ודיני מכרזים. בתיקים בהם ייצג גורמים שונים בעליון, ניתנו כ-120 פסקי דין והחלטות, שחלקם נחשבים לתקדימים משפטיים.

מלצר משמש כיועץ המשפטי (החיצוני) של חברת החדשות של ערוץ 2 מאז הקמתה, וכן של גופים ציבוריים ועסקיים שונים. מעבר לליטיגציה, הוא טיפל בפן המשפטי של פרויקטים תשתיתיים גדולים כמו הקמת כביש חוצה ישראל, הקמת נתב"ג 2000, מיזם התקשורת של הכבלים התת-ימיים במזה"ת, פרויקט לווין התקשורת עמוס, פרויקט הסינון המרכזי של ישראל מטעם מקורות. כעת הוא עוסק בפרויקט הקמת הרכבת הקלה בת"א.