סיבה נוספת להיות עשיר: לילדי שני העשירונים העליונים סיכויים טובים יותר לקבל תואר ראשון

משתלם להיוולד להורים עשירים ומבוססים מבחינה כלכלית. מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר יואב פרידמן ממחלקת המחקר של בנק ישראל מגלה שיש פער מובהק בסיכויים להשיג תואר ראשון בין צעירים שהוריהם שייכים לשני העשירונים העליונים, לעומת צעירים להם הישגי בגרות דומים, אך הוריהם נמצאים בשני העשירונים התחתונים של ההכנסה במשק.

נמצא כי פער זה נע במקרים רבים סביב 10%, ולעיתים אף מגיע לשיעורים גבוהים יותר. חלק מהפער מבטא הבדלים במאמץ להשיג סטטוס חברתי, והוא נובע גם משילוב של כמה גורמים נוספים ובהם קשיי מימון הפוגעים בסיכויים של הצעירים הבאים ממשפחות בעלי רקע סוציו-כלכלי נמוך לרכוש השכלה גבוהה. עם זאת בעיית קשיי מימון הלימודים נוגעת לקבוצה קטנה יחסית באוכלוסייה.

ד"ר פרידמן מגלה במחקרו שהמאמץ להשיג סטטוס חברתי, מניע צעירים מקרב הקבוצות החזקות באוכלוסיה לפנות ללימודים אקדמאי. המחקר התמקד בקרב בוגרי בתי ספר תיכוניים בשנים 1992 ו-1993, ובוחן את הישגיהם האקדמאים בתקופה של עד 10 שנים לאחר סיום התיכון. יצוין, כי באותן שנים שכר הלימוד לתואר ראשון היה גבוה ריאלית ב-30% לעומת רמתו כיום.

המחקר מקדים את פרסום המלצות ועדת שוחט האמורה להמליץ על העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות.

נמצא כי יותר מ-60% מבוגרות תיכון מחזור 1992 שהוריהן שייכים לשני העשירונים העליונים סיימו תואר ראשון עד 2002, לעומת פחות מ-20% שסיימו תואר ראשון בקרב בוגרות תיכון שהוריהן שייכיים לשני העשירונים התחתונים של ההכנסה. בקרב הבנים פער זה עמד על כ-35%. עיקר הפער נובע מפערים בהישגים הלימודיים שנוצרו והתרחבו לאורך שנות ילדותם והתבגרותם של הצעירים.

הפער הכלכלי של המשפחות מסביר עם זאת פחות מחמישית מההבדלים. עוד עולה מהמחקר, כי ההסתברות לסיים תואר ראשון תלויה גם באיכות הבגרות של אותם צעירים. בקרב הזכאים לתעודת בגרות במסלול העיוני נמצא כי רק צעירים שהוריהם שייכים לשני העשירונים התחתונים מבחינה כלכלית סובלים מנחיתות בכל הנוגע לסיכויים לסיים תואר ראשון.