בעידן בו השלטון המקומי במשבר כלכלי עמוק, והלנת שכר הפכה לעניין שבשגרה, חובה על ראשי הרשויות לפעול להעשרת הקופה המדוללת של השלטון המקומי. פיתרונות יצירתיים של הרשויות אינם דבר מגונה, וייטב הדבר אם מקורות המימון הנוספים לא יוטלו על כתפי התושבים. דוגמא למקרה כזה נעשה בעיר כרמיאל.
בשנים האחרונות חויבו חברות הגז להחליף את בלוני הגז המסורתיים בצוברי גז מוטמנים באדמה, או לחילופין עיליים. עיריית כרמיאל ומספר רשויות נוספות מנהלות מאבק בחברות הגז בדרישה לתשלום ארנונה, אגרות היטלי פיתוח ודמי שימוש על צוברי הגז, עדיין ללא הצלחה.
פסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י השופט סוקול (עמ"נ 254/05 סופרגז ואח' נ' מנהל הארנונה בעיריית כרמיאל ואח') מונע הגדלת קופת העירייה באמצעות גביית ארנונה מחברות הגז בשטחים פרטיים, אך איפשר לגבות ארנונה באזו"ת ובשטחים ציבוריים. ביהמ"ש פסק, כי לא ניתן לחייב את הצוברים המוטמנים בשטחי קרקע הצמודים לבתים משותפים כ"קרקע תפוסה". לשיטתו, שאלת השימוש בצובר היא ביחד עם הבניין, ולכן בהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות שינוי סיווג יש להמשיך ולראות את צוברי הגז כחלק מהבניין.
סוגיה עקרונית נוספת עסקה בשאלה מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר לצוברי הגז לצורך חיוב הארנונה, בה קבע ביהמ"ש כי דיירי הבניין הם בעלי הזיקה הקרובה ביותר. אולם, במידה וצובר הגז משרת יותר מבית אחד, מיהו מחזיק הנכס במקרה זה? במקומות בהם הותקנו צוברי הגז גובות חברות הגז תשלום קבוע בנוסף לשימוש בפועל. מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר? השופט השאיר פתח לפיתרון סוגיות "שונות" ברמת ועדת הערר, ותמוה שביהמ"ש לא נתן דעתו כיצד בנייה ללא היתר בכלל מובאת לידי דיון: הרי צובר גז מחייב אישורים להטמנה עפ"י חוק התו"ב. במידה ובית המשפט העליון יהפוך את פסק הדין, חובה יהיה על חברות הגז "להכשיר את השרץ" ולשלם את תשלומי הארנונה.
הייחודיות באגרות והיטלים בתשלומם החד פעמי והיותם בסכומים גבוהים לגבייה. האגרות וההיטלים הם פרי פיתוח עירוני, שינוי בערכי קרקע ובהיקפי הבנייה. עפ"י החוק, כל ההכנסות מאגרות והיטלי פיתוח יממנו את סך כל ההוצאות של הרשות המקומית בפיתוח התשתיות, בהתאם לאחוז השקעתה.
ניתן לאמר, כי האגרות וההיטלים הן אומדן, אך בנקודת הזמן העכשווית ניתן לדעת במדויק גובה היטלי הפיתוח. לעומת זאת, דמי השימוש הם שווי ערך לדמי שכירות הנגבים עבור שימוש הנעשה במקרקעי העירייה. על הרשות המקומית מוטלת החובה לנהל בתבונה את מקרקעיה, ומחובתה לגבות את דמי השימוש/השכירות מאותם גופים אשר "חדרו" לשטחי הציבור העירוניים.
גבייה מחברות תשתית הנה הכנסה מתמשכת כל עוד נעשה שימוש במקרקעי הציבור. ניתן לחייב חברות תשתית כגון צנרת נפט עפ"י מודלים כלכליים של סוג היחידה המחויבת, ולא עפ"י מיקום בארץ.
הכותב הוא מתכנן ערים ממשרד מאגרי מידע גיאוגרפי, המתמחה בחוק התכנון והבנייה ובמיסוי עירוני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
