הרוחות של קווי אשראי עדיין מנשבות בשוק ההון

יואב רן, אחיו של יובל רן, ומי שכיהן כדירקטור בחברת קווי אשראי שקרסה ב-97' והותירה אחריה חובות של כ-700 מיליון שקל, הוא אחד מהניצעים בהנפקה הפרטית של חברת איי.אף.אן * רו"ח ירון ייני, שעל פי תביעה שהגיש מפרק קווי אשראי היה מהגורמים לקריסת החברה, רכש את איי.אף.אן ועוד 7 שלדים אחרים בשנה האחרונה * וישנו גם סוחר השלדים מוטי מנשה שעובד עבור ייני, והיה מעורב בקבוצת קווי אשראי

שוק ההון הישראלי אולי לא שוכח, אבל לפעמים נראה שהוא דווקא כן סולח. אחרת קשה מאוד להסביר איך פעילים שקשורים באופן ישיר ועקיף לחברת קווי אשראי שקרסה בשנת 1997 והותירה אחריה חובות כבדים בהיקף של כ-700 מיליון שקל, חוזרים אליו, או פשוט ממשיכים לפעול בו בשקט ובלי רעש וצלצולים. בעין בלתי מזוינת קשה להבחין בכך, אך מעקב אחרי תנועות בעלי העניין בשלדים הבורסאיים וההקצאות הפרטיות שנעשו בהם, מעלה מן האוב מספר שמות שהיו קשורים, באופן ישיר או עקיף, בקבוצת קווי אשראי שהייתה בשליטתו של "מלך הבועה", יובל רן. רן עצמו, שברח מהארץ לארה"ב בסוף שנות ה-90 ועוסק באמנות, כנראה נמצא עדיין שם, אבל חלק ממכריו נשארו כאן. ועוד איך.

מה שהדליק אצלנו את הנורה האדומה הראשונה היה מפרט ההקצאה הפרטית בשלד הבורסאי איי.אף.אן (IFN). אתמול התפרסמה רשימת הניצעים בהקצאה הפרטית, אשר אמורה להזרים לתוכו 95 מיליון שקל. אחד מהמשקיעים בקבוצה הוא לא אחר מאשר יואב רן, דירקטור בקבוצת קווי אשראי (שצפוי להחזיק בכ-0.74%) ואחיו של יובל רן, מבעליה של קבוצת קווי אשראי. יואב רן הוא היום סוכן ביטוח בתחום ביטוח נושאי משרה.

מי שרכש את השלד הבורסאי איי.אף.אן, ומכהן כיום כבעל המניות היחידי בחברה, הוא רו"ח ירון ייני, בעליה של חברת אפסווינג בע"מ העוסקת בפעילות בשוק ההון, ומעורבת בחלק גדול מרכישה ומכירה של שלדים בורסאיים. ייני, באמצעות אפסווינג, השתלט על השלד חמישה יוד ששינה את שמו ללנדמארק גרופ. הוא רכש לאחרונה את השליטה בשלד ג'ולקס, בשמיר מזון ובשלד ISE, שבינתיים שינה את שמו לתשואה 10 ונמכר לח"כ לשעבר ויצמן שירי. כמו כן הוא מחזיק בשלד הבורסאי די רום, ונמצא בתהליכים להשתלט על השלד דגם, ועל השלד הבורסאי פרג שנמצא כעת בשליטת שיכון ובינוי. בקיצור, ייני, למי שעוד לא שם לב, הפך להיות אימפריה בכל הנוגע לטיפול בשלדים בורסאיים.

בדיווח המיידי ששיגרה איי.אף.אן, היא מציינת כי למיטב ידיעתה אין כל קשרים עסקיים בין רו"ח ירון ייני ליואב רן, למעט העובדה שרן שימש לפני מספר שנים כסוכן ביטוח של חברה בשליטתו של אביו של ייני. הקשר עם רן, כך נכתב, נעשה בכלל באמצעות רוני שטרנבך, מי שיעמוד בראש איי.אף.אן לאחר השלמת ההקצאה הפרטית, אשר גם לו אין כל קשרים עסקיים עם יואב רן, למעט העובדה ששימש במספר מקרים כסוכן של חברות ותאגידים ששטרנבך היה קשור אליהם.

אבל פשפוש קצר בדפי ההיסטוריה הלא ארוכה של שוק ההון הישראלי, מלמד כי דרכיהם של יובל רן וירון ייני כבר הצטלבו בעבר, גם אם באופן עקיף. יואב רן כיהן כדירקטור בחברה של אחיו יובל, ולאחר שקווי אשראי שעסקה בהלוואות קרסה, ויובל רן נטש את הארץ והשאיר אחריו חובות כבדים (ראו מסגרת), ייני, ביחד עם אביו דוד, רכשו את השליטה בקווי אשראי.

ויש גם מי שטוען בתוקף שהקשר בין יובל רן וירון ייני עמוק יותר. לפני מספר שבועות הגישו מפרקי החברה תביעה שבה הם טוענים כי: "ייני ואביו דוד לא רק שהפרו את חובתם (כדירקטורים, ג.פ) כלפי קווי אשראי, אלא אף היו מעורבים באופן פעיל במעשה המרמה, ונהנו מפירות מעלליהם (...) להערכת המפרקים, משפחת ייני היו שלוחיהם של יובל רן וחבורתו ו/או שימשו כזרועם הארוכה של בעלי השליטה הקודמים בחברה".

בכתב התביעה מתייחסים המפרקים של קווי אשראי לקשרים ההדוקים בין דוד וירון ייני לבין משה שנפ, עימו שיתפו פעולה בחברת הנדל"ן ג'נסיס שהונפקה בנאסד"ק וקרסה, ואשר ירון ייני שימש כסמנכ"ל הכספים שלה. שנפ, שברח גם הוא מהארץ לאחר קריסתה של ג'נסיס, יוצג באורח פלא על ידי אותו עורך דין, שייצג בנאמנות את יובל רן - ילון הכט.

מבדיקת "גלובס" עולה גם כי חברו הטוב של שנפ, משה הר אדיר (שלו אין שום קשר לקווי אשראי), שסינגר עליו מעל דפי העיתונות לאחר שעזב את הארץ, היה שותפו של ייני בניהול חברה ציבורית בשם CUBUS LUX הנסחרת בבורסת ה-AIM בלונדון לפי שווי של 27 מיליון דולר. החברה הינה בעלת קזינו בשם "לאס וגאס" הממוקם בקרואטיה. הר אדיר, כך על פי בדיקת "גלובס", כיהן כסמנכ"ל התפעול בחברה, וייני כיהן כמנכ"ל, לפחות בתהליך ההנפקה של החברה בשנת 2004.

מאחורי הקלעים

אבל כאן לא נגמרים הקשרים העקיפים לכאורה בין ייני לבין קבוצת יובל רן. מוטי מנשה, סוחר שלדים ומי שהיה קשור אף הוא בקבוצת יובל רן, פועל מאחורי הקלעים בחלק מעסקאות רכישות השלדים שמבצע ייני בבורסה. פעילים בשוק ההון דיווחו ל"גלובס" כי מנשה היה מעורב בחלק מהעסקאות, ואף הופיע לחלק מהפגישות העסקיות טרם ביצוען. ככל הידוע, הוא מועסק כשכיר בחברת אפסווינג של ייני. מנשה קיבל מחברת קווי אשראי, כך על פי כתב התביעה שהגישו מפרקי קבוצת קווי אשראי, 11 מיליון שקל כהלוואה, והוא זה שרכש את מניותיה של חברת נביגטור נדל"ן, שהייתה אף היא חברה בשליטת קבוצת קווי אשראי של יובל רן. היום תובעת קווי אשראי ממנשה (המוכרז כפושט רגל) מעל 80 מיליון שקל בגין ההלוואה. עם זאת, גורמים המקורבים למנשה מציינים כי בשיחות סגורות עימו הוא טוען שמעולם לא לווה כספים מקבוצת קווי אשראי.

הקשר בין מנשה לייני מתגלה גם בעבר המשותף של השניים. אם בוחנים את הניצעים השונים בהקצעות הפרטיות שמבצע ייני על מנת להחיות את השלדים הבורסאיים שהוא רוכש, אפשר למצוא שמות שמצטלבים בדרכיהם של השניים. כך למשל אחד מבעלי המניות בחברות לנדמארק, די רום ותשואה 10 (שלושתן שלדים שנרכשו על ידי ייני) עונה לשם דוד מסאסא. אותו מסאסא (שאגב גזר קופון של כמה מאות אלפי שקלים מהעסקאות), נמצא מעיד במשפט שנערך בסוף שנת 2006 מטעמה של חברת אסנת קבלנות שבבעלות יוסי שם טוב, ואשר מנשה עצמו העיד בראיון ל"גלובס" שהוא עובד בה. אותה אסנת הייתה גם בעלת מניות בחברת פניאל (אי.טי.אקס לשעבר) - שלד בורסאי בו היה מעורב מנשה - שעסקת מכירתו נתקלה בקשיים, והסתיימה ברימון שהושלך לעבר אחד המעורבים בפרשה, חקירה, מעצר ואיומים.

בנוסף, אסנת הייתה החברה הראשונה שהחלה לטפל בשלד הבורסאי של חמישה יוד כשהפכה לבעל עניין בו עם אחזקה של 7.3%, מכרה את מניותיה, ושבוע לאחר מכן הפכה אפסווינג לבעלת העניין בחברה. אם לא די בכל אלו, הרי שבמודעת תודה לאחר ההנפקה של חברת תשואה 10 (ISE לשעבר), היא הודתה ליועצי ההנפקה וביניהם חברת אפסווינג, רו"ח ירון ייני ומוטי מנשה.

מי שעובדת באופן צמוד מאוד עם ייני בהחייאה של השלדים הבורסאיים, היא חברת גילאון שלאחרונה נרכשה על ידי ארקדי גאידמק תמורת 84 מיליון שקל. מסתבר שההשקעה בשלדים הבורסאיים משתלמת, שכן בחינת העסקאות שבוצעו על ידי גילאון ועל ידי ייני בשלדים, מביאה למסקנה כי הם הרוויחו מיליוני שקלים מעסקאות אלו. כך למשל רק לאחרונה דיווחה גילאון כי תעמיד לאפסווינג הלוואה לרכישת השליטה בשלד הבורסאי דגם, אגב רכישת מניות עבור עצמה בשלד. שמה של גילאון נמצא גם בעסקאות אחרות שביצעה אפסווינג באמצעות לי ורסנו, שהינה, כך על פי דיווח ההקצאות הפרטיות בחברות השונות, אחותו של אחד מבעלי השליטה בגילאון. ורסנו רכשה מניות באיי.אף.אן וגם בתשואה 10 בשלב ניכוי השלד, הוצאות מרשימת השימור והחזרתו למסחר.

כך מרוויחים מעסקאות שלדים

דפוס הפעולה של ייני וחבריו דומה מאוד, והוא פורח במיוחד על הקרקע הפורייה של שווקים עולים. תחילה רוכש ייני את השליטה בשלד הבורסאי במחיר נמוך, בעיקר משום שהשלד נמצא ברשימת השימור בבורסה או בהשעיית מסחר. במצב שכזה הישות הציבורית היא למעשה כמעט חסרת ערך, שכן לא ניתן לבצע עימה פעולות של גיוס כספים ומרחפת מעליה חרב המחיקה מהמסחר. לכן לאחר רכישת המניות, עוסקים ייני ושותפיו בהחזרת החברה למסחר רגיל בבורסה על מנת להשביח את ערך המניות - מניה סחירה שווה הרבה יותר ממניה שאינה נסחרת.

הבורסה מחייבת את החברות הציבוריות לעמוד במספר כללים על מנת להחזיר מניה מרשימת השימור, או מהשעיה, למסחר רגיל בבורסה. הכללים מורכבים, אך העיקריים שבהם דורשים מהחברה להציג פיזור של 15%-20% בקרב הציבור הרחב, הון עצמי של לפחות 4 מיליון שקל ושווי אחזקות הציבור במניות שעומד על לפחות 5 מיליון שקל. הכללים שונים בין הוצאת חברה מהשעיה לבין הוצאת חברה מרשימת השימור, אבל מה שחשוב להבין כאן הוא את השיטה ופחות את הפרטים.

הקושי הגדול הוא הוצאת חברות מרשימות אלו. כאן גם באה המומחיות של ייני וחבורתו בהשגת המשקיעים, שיהוו את הפיזור הנדרש על פי כללי הבורסה. כפי שציינו כאן כבר קודם, חלק מהאנשים הולכים עם ייני הרבה שנים אחורה, ועל פי רשימת האנשים שהצטרפו להנפקת איי.אף.אן כנראה שיש עוד כאלו שעומדים בתור.

אחרי שהושג הפיזור הנדרש, הוזרם הון לתוך החברה והחברה עמדה בכללים, המניה שלה מתחילה להיסחר. ברוב המקרים שבדקנו, מייד עם הוצאת החברה מרשימת השימור או מהשעיה המניה החלה בקו עלייה. כשזה קורה, חלק מבעלי המניות מוכרים את המניות שלהם בשלד הבורסאי ולמעשה גוזרים את הקופון האישי שלהם. מי שנשאר עשוי להרוויח יותר, לאחר שמוצאים את מי שמוכן לרכוש את השלד הבורסאי וליצוק לתוכו פעילות קיימת. בשלב הזה מתבצעת הקצאת מניות חדשה לבעל השליטה החדש, שתמורתן מכניס פעילות עסקית חדשה. בעלי המניות הקיימים מדוללים, המניה עולה ומי שנשאר בחגיגה יכול לגזור קופון שמן אף יותר.

נציין שמבדיקת תנועות בעלי העניין באיי.אף.אן, עולה כי ייני וגילאון גזרו קופון שמן משלל העסקאות בה - מחוץ לבורסה ובבורסה עצמה. בגילאון יצאו עם קופון של 3 מיליון שקל. ייני עצמו יצא עם הרבה יותר. מהדיווח של איי.אף.אן עולה כי ייני יזכה בהקצאת המניות ל-4.71% מהחברה, ששוויים (על פי מחיר ההקצאה הפרטית) עומד על כ-5.2 מיליון שקל. בנוסף, הוא יקבל 7.2 מיליון שקל כדמי תיווך בעסקת ההקצאה הפרטית.

אם לוקחים בחשבון את הכספים שהשקיע ברכישת המניות של איי.אף.אן, ומקזזים מהם את המימושים שביצע בדרך, הרי שבסך הכול אם ההקצאה הפרטית תצא לפועל, ייני ייצא מאיי.אף.אן עם רווח נאה של כ-10 מיליון שקל. אם מצרפים את הרווחים שנבעו לו משיקומם של שלדים בורסאיים אחרים, הרי שהסכום הוא גבוה עוד יותר.

ירון ייני סירב להגיב לכתבה. את תגובתו של מוטי מנשה לא ניתן היה להשיג.

מורה נבוכים - מי ומי בקווי אשראי

- יובל רן: בעליה של קבוצת קווי אשראי שנמלט מהארץ

- יואב רן: אח של יובל רן, דירקטור בקווי אשראי וניצע בהקצאת המניות של IFN

- רו"ח ירון ייני: בעליה של חברת אפסווינג שרכשה 7 שלדים בורסאיים; נתבע על ידי מפרקי קווי אשראי

- דוד ייני: אביו של ירון ייני; נתבע על ידי מפרקי קווי אשראי

מוטי מנשה: סוחר שלדים בורסאיים והיה מעורב בקבוצת קווי אשראי

- משה הר אדיר: כיהן בעבר ביחד עם ייני בהנהלה של חברת CUBUS שמחזיקה בקזינו בקרואטיה

- משה שנפ: מבעליה של חברת ג'נסיס שהונפקה בנאסד"ק וקרסה, ואשר ייני שימש בה כסמנכ"ל כספים

- חברת אסנת: בבעלות יוסי שם טוב, העסיקה את מוטי מנשה ורכשה מניות בשלד הבורסאי חמישה יוד, שנמכר לייני; הייתה בעלת מניות בחברת פניאל

צרו איתנו קשר *5988